ביקורת: "בילי שוורץ" – המחזמר המושלם – חוויה מוזיקלית – תיאטרון חיפה
מאת חיים נוי
"בילי שוורץ" הוא מחזמר מופלא וחוויה מוזיקלית שבהחלט עשוי להתמודד בהצלחה עם כל הפקה של הוסט אנד האנגלי או ברודווי וההישג הוא, כמובן, שזהו מחזמר ישראלי מקורי.
המחזמר זכה לפני שנתיים במקום הראשון בחג המחזמר בבת ים שיזם וארגן הבמאי אורי פסטר ותיאטרון חיפה "הרים את הכפפה" והחליט להפיק אותו במסגרת הרפרטואר שלו.
להצלחת המחזמר חברו כמה גורמים ובנוסף למוזיקה הנהדרת, הבימוי והליהוק המעולים, יש לציין את השלמות של הכוריאוגרפיה, התזמור וכך יצא שכל המרכיבים הללו התערבלו לכלל הפקה שלא תרצו להיפרד ממנה.
אוהד חיטמן חיבר את המוזיקה והפזמונים ואת המחזה ביחד עם שירילי דשא על פי רעיון שלו.
העלילה , למען האמת, לא כל כך חשובה וגם די מופרכת, אבל היא עוסקת בהגשמת חלומות ומהווה מעין קריקטורה או חלק מסרט מצויר ושופע תמונות הזויות. עם זאת, אין בה רגע דל .
המחזה עוסק בבילי שוורץ, פקידה אפורה ומשועממת במשרד רואי-חשבון שחולמת על אביר חלומותיה . במשרד מתנהלים חיים תוססים של בגידות ויצרים ואינטריגות.
היא חולמת גם על כוכב סדרת טלוויזיה ידוע שבהמשך צץ מולה ואפילו מתאהב בה. מכאן ואילך העלילה נוסקת והמציאות שזורה בדמיון והכול זורם לקראת הסוף הטוב.
המוזיקה שיצר חיטמן היא מעולה. המחזמר בנוי משירים וריקודים וכמעט שאין בו מלל רגיל. הבמאי דניאל אפרת הצליח ללהטט עם להקת הכישרונות שלו ורקח מוצר ענוג, פלאי, חוויה לעין ולאוזן.
עומר זימרי, שחקן,זמר וכוריאוגרף עיצב את התנועה המדהימה על הבמה ולש את השחקנים לעוגת קסמים נוטפת ניצוצות . כל תנועה ותמונה שריצדו על הבמה היו מקסימים.
השחקנים המוכשרים הפגינו יכולות שמימיים .
טלי אורן בתפקיד בילי שוורץ הוכיחה שהיא שחקנית, זמרת ובעיקר פרפורמרית מדהימה.
מיקי קם בדמות , מלכה שוורץ, האימא הפולנייה, שיחקה באורח נפלא והשיא היה בשיר שלה "רגע מושלם", שיר איכותי ומרגש.
אמיר הלל גילם את יונתן גור-אריה הסלבריטאי. אמיר הוא שחקן וזמר מדהים בנוסף לכישרון המשחק והשירה המעולים הוא הפגין יכולות תנועה וקצב ושזר בהם יכולות פיזיות מסובכות. אמיר הוא פרפורמר מצוין.
נילי צרויה המקסימה בדמות סימונה המזכירה הבוחשת בכל, מפגינה משחק, שירה וקצב משובחים ביותר. נילי היא שחקנית רבת כישרון ויכולת בימתית נהדרת.
דודי גזית מצוין בדמות הצלם, מלאך ובמיוחד כזמר החתונות קלאודיו. דודי גזית הוא שחקן מוכשר מאוד.
שרון צור מגלם את מר אבנר , רואה החשבון הבוגדני ומשחקו הוא משובח מאוד.
דור אוחיון בר-נתן היא מצוינת והיא מגלמת את קרלה אבנר , מפגינה יכולות משחק ושירה עם תנועה תוססת ומסתבר שמגיעה לה גם ברכת "בשעה טובה" .
יפעת כהן מעולה בדמות המזכירה ויש לה יכולות משחק, שירה ותנועה נפלאים. יפעת תוססת והופעתה קורנת מקצועיות.
נעה גודל מגלמת את המזכירה השנייה והיא בעלת כישורי תנועה , משחק ושירה מצוינים.
יהודה נהרי ויוסף אלון הנהדרים משלימים את הקאסט והם טובים מאוד ומשובחים.
התפאורה של סאשה ליסיאנסקי היא פרקטית וטובה מאוד. מדובר בדלתות ענק נעות, החושפות מדי פעם תמונות חדשות או שקורעות פתח לראווה, למפגן ריקוד או להופעת התזמורת.
יובל כספין עיצב תלבושות יפיפיות, צבעוניות וראויות, במינון הנכון ובצבעים העזים והסוחפים עם הקצב.
אורי מורג עיצב תאורה נכונה ונאותה.
מאיה אבידן אחראית להדרכה הקולית המוצלחת.
איציק פריד עיצב סאונד מעולה וללא רבב, גורם חשוב ביותר במיוזיקל.
גילי גבל היא עוזרת הכוריאוגרף ואסף פרידמן סייע לבמאי.
טל בלכרוביץ הוא המנהל המוזיקלי הקסום ואחראי לתזמורים המוצלחים. סייעו לו בתזמורים נוספים זהר שרון וליאור רונן המעולים.
רועי אופנהיים המקצוען ניצח על "תזמורת המהפכה" והפיח רוח פלאית במוזיקה .
תמיד ניתן למצוא מגרעות כאלה ואחרות בכל הפקה. ייתכן כי העלילה מופרכת או שהמופע ארוך מידי . אבל, למען האמת, זהו מחזמר שמייחלים שלא יסתיים. זהו מופע שלרגע אנחנו יכולים לטפוח על השכם ולהתגאות במוצר ישראלי מקורי ואפילו מושלם. הווסט-אנד נמצא כאן בארץ והוא כולו שלנו – ומעולה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים