ביקורת: "לילות לבנים" – יצירת המופת של דוסטוייבסקי על אהבה נכזבת – תיאטרון הספרייה
מאת חיים נוי
"לילות לבנים" היא הצגה המבוססת על רומן קצר ומופתי של הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי. ההפקה העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מיסודו של בית צבי, היא מרגשת, קולחת, צובטת בלב ומהווה מפגן תיאטרלי נהדר של שחקנים מוכשרים.
דוסטוייבסקי היה עדיין בראשית דרכו כאשר כתב את הרומן בשנת 1849 לערך. מבקריו באותה תקופה לא חיבבו אותו ואולם במרוצת השנים היה הרומן הקצר בסיס להפקות רבות בארץ ובעולם וגם לסרט קולנוע עם מסטרויאני. בארץ הוצג במספר מסגרות ובין היתר בתיאטרון גשר.
העלילה עוסקת באירועים המתחוללים בפטרבורג בתקופה שבה השמש אינה ממהרת לשקוע, בין יוני ליולי, ואותם לילות של תקווה מסתיימים בקדרות רבה.
בחור צעיר שלא חווה מעולם אהבת אישה, עורג לבחירת ליבו ולאישה שתחייה לצידו. אין אנו יודעים את שמו , למעט כינויו: החולם. הוא נתקל בבחורה בשם נסטנקה המתגוררת עם סבתה והכמהה אף היא לבחיר ליבה. דייר המתגורר בביתן שובה את ליבה וגם הוא מתאהב בה. הם מבלים בהצגות ובאופרה ואולם עליו לנסוע למוסקווה בענייני עבודה. הוא מבטיח לה לחזור ולקחת אותה לאישה. בשלב זה נתקל בה החולם, כאשר הבחורה עדיין לבדה ואהובה טרם חזר אליה. היא מבקשת מהחולם להיות לה לידיד ולא למאהב והלה מסכים בלית ברירה. הוא גם מסייע בידה לשלוח מכתב לדייר שחזר בינתיים ואולם כלום לא מתרחש. החולם מגלה לבחורה את אהבתו אליה והיא מסכימה להינשא לו. אולם, בשלב זה חלה תפנית בעלילה והסיום הצפוי הוא מרגש ועצוב כאחד.
ההפקה הזו הייתה מקור לא אכזב לעיבודים שונים, לא כולם היו מוצלחים. ההפקה העולה בתיאטרון הספרייה היא מיוחדת ומוצלחת במיוחד. הבמאי סלבה מלצב, מגדולי הבמאים ליצירות קלאסיות בארץ, הצליח להעלות הצגה מרשימה בזכות להקת השחקנים המוכשרת.
סלבה לא רק ביים באורח נהדר את ההצגה, אלא גם עיצב את התפאורה והתלבושות המצוינות והיפות.
עמית גיל מגלם את החולם, הבחור שמתאהב בצעירה ומצליח להיות בשר מבשרו , במשחק תיאטרלי נהדר ומרשים. זהו תפקיד קשה, כאשר הוא נמצא כל הזמן על הבמה ואפילו ברקע ועליו להפיק משחק משכנע ומרגש ואכן הוא צולח את המשימה הדרמטית בהצלחה רבה.
נועה לפידות המקסימה מגלמת את נסטנקה, הבחורה הכמהה לאהבה. נועה משחקת ברגש רב ובכישרון מופלא והיא שחקנית מקצועית עם פוטנציאל אדיר.
אביטל זר-אביב מגלמת את הסבתא והיא כישרונית ומוצלחת ומרשימה בעיצוב הישישה העיוורת והזקנה, המשתפת פעולה למען הענקת הזדמנות לאהבה לנכדתה.
שחר פולאק הוא הדייר ומשחקו מצטיין בגילום התפקיד המיוחד והרגיש הזה. משחקו משובח ומוצלח. אפילו סצנה שולית שבה הוא חולף מוגן במטריה על פני זוג הצעירים, הוא מעולה ומותיר רושם רב.
קסניה מרקוזה , גונבת הצגות סדרתית, מגלמת שני תפקידים נהדרים. היא גם סוכנת הבית של החולם וגם סוכנת הבית של הסבתא. בשניהם מצליחה קסניה לגלם תפקידים בכישרון מופלא. פיוקלה שלה היא דמות מעוצבת לתלפיות של סוכנת בית נוכרית, מגושמת ורווית אמונות טפלות, אך היא מרגשת ופשוט מעולה.
דניאל סטופין עיבד את המחזה ואחראי לנוסח העברי והוא עשה זאת בהצלחה רבה, תוך שמירה על הצביון הכללי ועל מהות הדרמה המרגשת. הוא גם ערך את המוזיקה המוצלחת והיפה.
אלכסנדר סיקירין עיצב את התאורה המעולה.
"לילות לבנים" הוא סיפור על אהבה שלא מומשה, אבל גם על אהבה בלתי נשלטת ועל אהבת אמת והיא חוויה תיאטרלית נהדרת.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים