ביקורת: זיכרונות – קלאסיקה ממחזות הזמר – מבדר, מרתק ומרגש – תיאטרון הספרייה

מאת חיים נוי

"זיכרונות" הוא מופע מוזיקלי מבדר, מרתק ובעיקר מרגש , בביצוע 6 זמרות-שחקניות, בוגרות בית צבי, שכובשות את הבמה ואת הצופים. המופע העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מיסודו של בית צבי, מתאפיין בכך שהשירים המושמעים בו, במשך שעה וחצי ברציפות, לקוחים ממחזות זמר, לאו בהכרח הידועים והמוכרים, אולם הם בביצוע מרטיט או ייחודי, מעין סיפור קטן המשתלב בעלילת המסגרת.

הבמאי עידו רוזנברג שגם ערך את המופע, ליקט את השירים בפינצטה והעניק אותן לשש זמרות, המופיעות לסירוגין עם קאסט נוסף של שש זמרות, רובן ככולן שחקניות-זמרות שכבר כבשו את הבמה, בארץ ובחו"ל, על במות התיאטרון הרפרטוארי והמסחרי, מנוסות בז'אנר הזה של מיוזיקלס. אין מדובר בשוב אותם הלהיטים או השירים הידועים , ורובם הגדול אינם מוכרים כל כך  או מושמעים ואולם המשותף להם הוא שהם הקלאסיקה, השמנת והעטרת של המחזות הנודעים.

סיפור המסגרת עוסק בבוגרות בית ספר למשחק, המחליטות להיפגש שנים לאחר שסיימו, לערב מוזיקלי.

הילה מערבי אלמוג, שבה לבמה לאחר שהייתה שחקנית מרכזית במחזות זמר , הצגות ומופעים רבים והיא נחונה בקול קטיפתי ומיוחד. הביצועים שלה ל"איך שהכול מסתדר" מתוך ג'יפסי או לחיות בלעדיו מתוך מאק ומייבל, הם פניני שירה מוצלחים ומענגים.

כינרת לימוני, שחקנית תיאטראות רפרטוארים מקצועית, מרהיבה בביצועים אנרגטיים , מצוידת בקול ייחודי ומשובח, בולט בנוכחות שלו. הביצוע שלה ל"אם" מתוך "שניים מתחתנים" או לחיי הנשים עם הקלאס, מתוף קומפני, הוא מקצועי, נהדר וחוויה מוזיקלית.

נעה גודל מגישה את השירים במימיקה , לעיתים קומית ואופראית, והיא מצטיינת בקול קסום ובהגשה מצוינת. הבצוע שלה ל"טיפ טיפה של טוב" מתוך שיקאגו  או הלילה יאהב אותי מתוך "משתגעים מאהבה" סוחפים מחיאות כפיים.

רויטל זלצמן, כוכבת תיאטרון ומיוזיקל, זמרת מופלאה ונהדרת בביצועים המענגים שלה ויצוינו "לא כזה סיפור" מתוך גריז או דון חואן מתוך Smokey Joe's café..

קרן הדר כוכבת בינלאומית, שכבשה כמעט כל במה קלאסית ,אופראית ומופעים מוזיקליים, מפגינה יכולות מפעימות ובמיוחד השיר פרימדונה או חלום שחלמתי מתוך עלובי החיים, שהרטיט ונגע ללב.

יונית טובי הנהדרת הקסימה בביצועים מענגים לביצועים של אדית פיאף (כיכבה בהצגה פיאף בתיאטרון באר שבע) או מילים , מילים מתוך המכשפות מאיסטוויק. אולם לשיא ההגשה היא הגיעה בביצוע המרגש שהותיר לחלוחית בעיני הצופים ואפילו בעיניה לשיר "סוף העולם" כמעט ללא ליווי, רק בנגינה סמלית של קלידי פסנתר.  השיר הזה שבוצע לראשונה ב-1962 בידי סקיטר דייויס וכבש את המצעדים ב-75 בגרסה המושלמת של קרן קרפנטר, זכה עתה לביצוע מבריק וענוג.

אורי אוריין כתב את סיפור המסגרת . אודי גרשון עיבד וניהל מוזיקלית את המופע, המלווה בהרכב נגנים משובח. אדם קלר עיצב תפאורה פונקציונאלית ונאותה. מתן פרמינגר עיצב תאורה ראויה. אלעד דנון עיצב את התלבושות הנהדרות ובמיוחד את התלבושות   היפיפיות לקראת סיום המופע. שחר פרץ עיצב את התנועה המקסימה. דוקי עצמון על ההדרכה הקולית ואלעד דדון עיצב את הסאונד המקצועי והמשובח ביותר.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.