ביקורת: דולי הפנינים – האופרה הנודעת הפכה לתכנית ריאליטי – המוזיקה והביצועים נפלאים – התצורה נתונה לויכוח – האופרה הישראלית

מאת חיים נוי

"דולי הפנינים" , יצירתו הנודעת של המלחין הצרפתי ז'ורז' ביזה היא ענוגה והמוזיקה והביצועים העולים מבית האופרה הישראלית בתל אביב הם נהדרים. הבמאית של האופרה שנכתבה ב-1863, החליטה להעביר את היצירה מהפך והיא מוצגת כתכנית ריאליטי בטלוויזיה עם הצבעות ומשאלי רחוב .

התצורה החדשנית והפרשנות שהעניקה הבמאית ליצירה, היא מבריקה ומעניינת, אך בהחלט נתונה לויכוח. חסידי האופרה הקלאסית אינם מתפשרים על צפייה ביצירה המקורית לכל גווניה ורואים בחידוש מעשה בל ייעשה וחסידי החידושים עשויים לראות בה משב רוח חדש ומסעיר. אם כך ואם כך, ההפקה העולה עתה באופרה היא מצוינת והביצוע הוא מרשים מאוד.

ביזה הלחין את האופרה להזמנת התיאטרון הלירי בפריז בשנת 1863 וזו הייתה היצירה הרצינית הראשונה שלו. מבקרי המוזיקה של אותה תקופה אהבו את היצירה, אבל הקהל הצביע ברגלים וכמעט שלא הגיע לצפות בה והיא ירדה מן הבמה לאחר 18 הצגות בלבד. גם כרמן, האופרה הנודעת והמצליחה ביותר של ביזה, נקטלה בתחילה הן על ידי המבקרים וגם על ידי הקהל, אך כיום היא נחשבת לאחת המשובחות בז'אנר האופראי. ביזה מת בגיל 37, 3 חודשים לאחר שכרמן הועלתה לראשונה.

דולי הפנינים עלתה בישראל בתקופת האופרה הראשונה בשנת 1962 ובין הזמרים דאז היו מיציקו סונהרה הנודעת וטנור צעיר ובלתי מוכר בשם...פלסידו דומינגו.

העלילה עוסקת במשולש אהבה. היא מתרחשת בציילון (סרילנקה דהיום) , כאשר זורגה ונדיר, שניהם דולי פנינים נפגשים לאחר נתק רב שנים. בשעתו נפרדו דרכיהם בשל אהבה ראשונה לאישה ששניהם חשקו בה. עתה הם נשבעים אמונים זה לזה ומבטיחים לא להיפרד שוב ולא להתאהב. אולם, מסתבר שהכוהנת המקומית היא ליילה, אותה אהבה ראשונה והיא מאוהבת עדיין בנדיר והאהבה ניצתת מחדש.

הבמאית לוטה דה ביר החליטה להעביר את האופרה לתקופתנו ולא רק זאת, אלא –שומו שמיים - להלביש אותה במחלצות של תכנית ריאליטי בטלוויזיה, שם מחליטים הצופים כיצד תתפתח העלילה ומה יהיה עונשם של מפירי נדר האמונים. גם הצופים בבית ואפילו משאלי הרחוב מבקשים לראות דם ולהוציא את נדיר וליילה להורג . הסוף הוא כמובן טוב, פחות או יותר.

על הבמה ניצב רוב הזמן מעין גלובוס ענק ושקוף שבו מצויים חדרי מגורים ובהם שוכנים הצופים, חברי המקהלה. הם צופים ומתלהבים מהמתרחב ומצביעים בהתאם לגחמות שלהם. על המרקע הענק הזה משולבים גם קטעי וידיאו ומשאל רחוב.

צוות הטלוויזיה ובו במאי וצוות הסרטה מלווים בסיוע שדר טלוויזיה את העלילה , לכל פרטיה.

אינסונג סים, בס בריטון מדרום קוריאה,מגלם את שדר הטלוויזיה נוראבד, שהוא בעצם הכהן הגדול בעלילה המקורית, ויש לו יכולת ווקאלית מצוינת.

ניקולה מיכאלוביץ, בריטון מסרביה, מגלם את זורגה ,חברו של נדיר הדייג ושולה הפנינים, ובהפקה הזו הוא המנהיג שנבחר בידי הצופים לתכנית הריאליטי. ניקולה מצטיין בביצוע הווקאלי.

אלכסיי דולגוב,טנור מרוסיה, מצטיין בבצועים הווקאליים ובמיוחד באריה שלו.

כריסטינה פאסארויו , סופרן מרומניה, מגלמת את ליילה ויש לה קול עמוק ומרשים.

בכלל, הזמרים הפעם הם צעירים ודקי גזרה, קלי תנועה, וטובי מראה. יש להם יכולות שירה נהדרות והביצועים הם טובים מאוד.

המנצח סטיבן סלואן, יליד ארה"ב, שכבר ניצח כאן על מספר הפקות, ליהטט עם תזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון והפיק צלילים מרהיבים ושופעים , במיוחד בחלק השני התוסס יותר והקולח.

המקהלה בניצוח איתן שמייסר הפגינה גם משחק מצוין וגם ביצועים משובחים.

מארושה לוי עצבה את התפאורה הייחודית והמרשימה ובמיוחד גלובוס הענק עם הדירות ודייריהן. ז'ורין ון בק עצב תלבושות מרהיבות. אלכס ברוק עצב תאורה מוצלחת.

דולי הפנינים מצטיינת בעושר מוזיקלי , בשירים ובדואטים נפלאים. כל המשתתפים משתלבים להרמוניה מוזיקלית נפלאה והיא מהווה עונג מוזיקלי משובח.

הטרוניה היחידה היא בתצורה שיכולה אף היא להיות חלק מהצבעות ריאליטי.

להפוך אופרה על פיה ולהפכה לתכנית ריאליטי בטלוויזיה עם מאפייני דעת קהל, תאבת דם – זו תעוזה רבה. אנשי המסורת הקלאסית שבוחלים בכל שינוי העלול לדעתם לפגום ביצריה, עלולים לראות במהפך, גורם שלילי ומאכזב. חובבי השינויים והחדשנות, יברכו על השינוי ויראו בכך שינוי מרענן ומעניין.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צלם – יוסי צבקר