ביקורת: " 39 המדרגות" – פארודיה מטורפת על פי מותחן של היצ'קוק – חוויה של בידור תיאטרלי – תיאטרון הספרייה

מאת חיים נוי

"39 המדרגות" המועלה בתיאטרון הספרייה ברמת גן (מיסודו של בית צבי) הוא מחזה המעניק חוויה של בידור תיאטרלי במיטבו והמבוסס, לא פחות, מאשר על סרטו הנודע של במאי סרטי המתח הנודע אלפרד היצ'קוק.

4 סרטים הופקו בעקבות רומן הריגול שכתב ג'והן באקן והידוע שבהם הוא סרטו של אמן סרטי המתח היצ'קוק בשנת 1935. לפני כעשר שנים כתב פטריק בארלו עיבוד בימתי המבוסס על הסרט של היצ'קוק ונאמן לעלילת הרומן וההצגה הפכה עד מהרה ללהיט בלונדון. ההצגה גם הוצגה בתיאטרון הבימה.

ההפקה בתיאטרון הספרייה היא קומדיית מתח פרועה, מצוידת בהברקות בימוי של מיטקו בוזקוב שלהטט עם השחקנים הנפלאים, המחליפים דמויות ותחפושת כמו בסרט נע.

העלילה עוסקת בבחור אנגלי שצופה בהצגת תיאטרון ומסתבך בפרשת ריגול. מעורבים בה נשים יפות, דמויות סהרוריות, מרגלים וטיפוסים שונים ומשונים ומרגל בכיר קטום חלק מהזרת שלו. העלילה הבלשית הופכת בהצגה להפקה הזויה, כאילו נלקחה מסרטים מאוירים ושזורה בסצנות מטורפות וכולה סלפסטיק ושנינויות רבות ומגוונות.

ארבעה שחקנים מוכשרים מעלים על הבמה את כל התפקידים ולעיתים בקצב רצחני, תרתי משמע. למעט הדמות הראשית, הבחורה עושה שלוש דמויות ושני שחקנים מגלמים ביחד עוד 60 תפקידים, חלקם נשים.

אורי שילה, שחקן מוכשר ושרמנטי, מגלם להפליא את ריצ'רד הנאיי, שנקלע לתסבוכת הריגול. אורי שוצף ביעף על פני העלילה המפותלת ומעניק לנו משחק משובח.

סיון קרצ'נר המוצלחת מגלמת את אנבלה, פמלה ומרגרט וכל דמות עומדת בפני עצמה , בכישרון רב ובביצוע מקסים. סיון היא שחקנית מעולה.

יוסי טולדו הוא רב פנים ורב כישרון והביצועים שלו הם מופלאים. סצנה שולית של קריין חדשות, הופכת בגילומו לשנינה בידורית קסומה.

יוסי צברי, שותפו לצמד, הוא שחקן מדהים, המחליף זהויות ותפקידים בקצב מסחרר. הביצועים שלו כאישה וכגבר בתפקידים רבים, הם מעולים ומעניקים לו תשואות חמות.

הבמאי מיטקו בוזקוב שזר בהפקה הנהדרת גם קריצות לסרטי קולנוע ידועים ובהם סצנת הגלובוס של צ'רלי צ'פלין מהדיקטטור הגדול וסצנת מרדף המטוס מסרטו של היצ'קוק מזימות בינלאומיות.

התרגום של דניאל לפין הוא מוצלח ורהוט. התפאורה והתלבושות של דפנה פרץ הן יפהפיות ומוצלחות. אורי מורג עיצב תאורה משובחת. נתן סלומון אחראי למוזיקה הייחודית. מיכל שי עצבה את התנועה הקסומה. אשר בן שלום הדריך את השחקנים באקרובאטיקה נהדרת.יוסי טולדו אחראי לווידיאו ארט המצוין.

אין ספק שאם היה יושב היצ'קוק הגדול באולם, היה מפמפם במקטרתו ומפריח עננה רחבה של שביעות רצון. אולי היה גם דואג לחסל את אחת הצופות ששאגה בצחוק פרוע בסצנות הלא רלבנטיות.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- אייל לנדסמן