ביקורת: "בעלים ונשים" – החיים על פי וודי אלן – מבריק ומרגש – תיאטרון חיפה
מאת חיים נוי
"בעלים ונשים" , העולה בתיאטרון חיפה, הוא עיבוד בימתי ישראלי ראשון לסרטו הנודע של וודי אלן וההפקה היא מבריקה ומרגשת. זוהי דרמה-קומית, מרירה , המורכבת מעשר תמונות מחייהם של שני זוגות חברים, המהמורות והבגידות, היחסים החברתיים וקורטוב של החיים מחוץ למסגרת. יש הרואים בסרט שעל פיו עובד המחזה, מעין יצירה אישית וביוגראפית של הבמאי הנודע וודי אלן,שיצאה לאקרנים בשנת 1992, זמן קצר לאחר פרידתו ממייה פארו ששיחקה בסרט, בעקבות חשיפת הרומן של אלן עם בתה המאומצת.
עמיר קליגר ומשה נאור עיבדו את הסרט למחזה, ביד רגישה ובמקצועיות. ההברקות של וודי אלן והניואנסים הדקים והרחבים שלו מוצאים ביטוי עז במוצר הסופי שהוא מרגש ומבריק.
הבמאי משה נאור, שהוא גם המנהל האמנותי של התיאטרון, להטט עם להקת השחקנים המוכשרת ואין ספק שאם וודי אלן היה יושב בקרב הצופים היה מפמפם במקטרתו ומחייך חיוך רחב של עונג.
העלילה עוסקת בשני זוגות של חברים, גייב וג'ודי וג'ק וסאלי. חיי הנישואין שלהם יבשים ושחוקים. באחת הפגישות מודיעים ג'ודי וג'ק כי הם נפרדים. השניים מוצאים בני זוג חדשים והעלילה רוחשת בוחשת בחייהם של כל הגיבורים ובני זוגם החדשים עד לסיום האפור , הידוע מראש, כשלאורך כל ההצגה מספר הפסנתרן שהוא מעין וודי אלן בדמות המקהלה היונית את שעומד להתרחש.
זה המקום לציין כבר עתה כי התפאורה מושתתת על מעין קרוסלה, המחולקת לתאים שבכל אחד מהם מצוי חלק מההתרחשות: דירה, בית קפה, ספסל ועוד. זוהי בעצם קרוסלת החיים המתמקדת בשחיקה בחיי האהבה.
דביר בנדק מגלם במקצועיות ובתבונה את גייב. הפאה השמוטה על פדחתו והמשקפיים מעניקים לו צביון אפור של מרצה לספרות, שחייו מתנהלים בעצם לאחור. דביר מעניק לצופים משחק משובח ונעים, ראוי לתשבחות רבות.
דורית לב ארי מגלמת את ג'ודי ומשחקה שובה לב בשיברון חיי הנישואין שלה, הכאילו מתנהל על מי מנוחות. דורית היא שחקנית מעולה ברוכת כישרון.
שרון אלכסנדר מגלם את ג'ק ומשחקו הוא טוב מאוד ומרגש, במיוחד בקטע שבו הוא מבקש לחזור לחיק פרודתו וביתו, כשהוא מבושם למדי. שרון הוא שחקן מצטיין ומעולה בגילום התפקיד.
קרן צור כסאלי מעניקה לצופים משחק משובח מאוד והיא מצליחה לשרטט את הדמות הכואבת של האישה הנבגדת עם משחק רב רושם. קטע הסקס עם הדייט שלה, מיוחד וקסום.
ישי גולן כמייקל החבר החדש של סאלי מצליח לגלם את הדמות באורח נהדר ומשחקו הוא מרגש מצד אחד, מצחיק ורווי עצב, נוכח הסיטואציות שהוא נקלע אליהן. ישי הוא שחקן מצוין.
לירון בן שלוש מגלמת באורח נפלא את ריין הסטודנטית שמתאהבת במרצה היבשושי שלה, גייב . לירון משחקת במקצועיות ובאורח מקסים.
רוני גולדפיין מגלמת באורח מצוין את סאם, נערה פשוטה המאמינה באסטרולוגיה, רק שאין לה מושג במה מדובר. היא נערתו לרגע של ג'ק ומשחקה הוא מוצלח במיוחד ולעיתים גם גונבת את ההצגה. הקטע שלה שבו היא נמלטת מבן זוגה הוא מבדח ומיוחד במינו.
סאשה ליסיאנסקי עיצב את התפאורה המוצלחת על גבי הקרוסלה המסתובבת.
אלי אשכנזי עיצב תאורה נאותה.
דורון אשכנזי עיצב את התלבושות, חלקן אפורות באופיין כיאה לגיבורים היבשושיים וחלקן מהודרות, למייקל, סאליולסאם.
שאול בסר אחראי למוזיקה היפה והוא גם ניגן על הפסנתר והיה המספר.
טל קון עיצבה את התנועה , מרשימה במיוחד בתמונת הסיום.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום –ז'ראר אלון
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים