ביקורת: הזוג המוזר (הגרסה הנשית) – לצחוק על חיי הנישואין עם ניל סיימון– תיאטרון בית ליסין

מאת חיים נוי

מחזהו הידוע של ניל סימון הזוג המוזר הפך כבר מזמן לאחד המחזות המועלים ביותר בעולם. גם הגרסה הנשית שלו, ממשיכה ועולה בהצלחה בתיאטראות, ולמרות שרבים זוכרים אותה, עדיין גועים מצחוק ויוצאים ממנה כשחיוך אווילי של נחת על הפנים. ההפקה החדשה שמועלית בתיאטרון בית ליסין מצליחה להפיק פרצי צחוק פרועים וקסמה וייחודה הוא בלהקת השחקנים המקצועית והתוססת שהופכת את ההצגה למופע בידור עולץ ומצחיק שאין בו רגע דל. למעשה זו הצגה די רצינית ואינה שטוחה והיא עוסקת בחברות של אמת, יחסים בין אישיים ושוזרת רגעים מרגשים בעולם המתוח שבו אנו חיים.

מארווין ניל סיימון ,90 , הוא מחזאי יהודי-אמריקני, שזכה 3 פעמים בטוני (אחד ממנו על הזוג המוזר), בפרס הפוליצר , בגלובוס הזהב ועוד פרסים. הוא חיבר יותר מ-40 מחזות, רובם להיטים שוברי קופות. את הזוג המוזר העלה ב-1945 והסרט עם וולטר מתיאו וג'ק למון הפך בן לילה לאחד הסרטים המצליחים. ב-1986 כתב סיימון גרסה נשית למחזה ואף הפקה זו הפכה להיט מיידי. ההצגה הזו כבר עלתה בשנת 1991 בבית ליסין.

הבמאי רוני פינקוביץ'להטט עם חבורת השחקנים המקצועיתוהמוכשרת שבזכותה הפכה ההצגה למופע בידור מצחיק שגם נותן חומר למחשבה על חיי הנישואין ועל יחסי חברות.

מדובר בקומדיית מצבים פרועה על החיים לאחר פרידה וגירושין.

פלורנס העצבנית וחולת הניקיון נפרדה זה עתה מבעלה ועוברת לגור עם אוליב, חברתה הגרושה והבלגניסטית. המגורים המשותפים נועדו בתחילה לסייע זו לזו לשקם את חייהן ואולם החיים המשותפים הופכים בלתי נסבלים. חברותיהן המשותפות, הנוהגות להיפגש מידי שבוע, למפגש קריוקי וארוחה קלה, מנסות לסייע להן ואולם השכנים המקסיקנים מהקומה העליונה, טורפים את הקלפים והמהומה רבה.

טלי אורן כפלורנס היא פצצת אנרגיה ותזזיתית , מפלבלת בעיניה, שוצפת-גודפת וכולה אובססיה לסדר ולניקיון. טלי משחקת יפה מאוד והביצוע שלה בגילום הדמות הוא משובח.

מגי אזרזר כובשת את הבמה כאוליב הבלגניסטית ומשחקה הוא נפלא, מוקפד ומקצועי. מגי מצליחה לאזן משחק רגיש, רציני ומשכנע מחד גיסא ומאידך גיסא היא גם מצליחה לצאת מכליה באורח נבון, משעשע ומתורבת.

נעמה אמית כוורה היא כשרונית ביותר ,משחקת בצורה מעולה ומצליחה לגלם בהצלחה את הידידה האהבלית, אך המסורה.

לירון בן ששון כמיקי השוטרת מוצלחת במיוחד ולעיתים גונבת את ההצגה בנטילת מושכות הבמה , נעזרת בגילום משעשע של דמות בריונית, תוססת וגמלונית. לירון היא שחקנית מצוינת.

לורין מוסרי הנפלאה מגלמת בהצלחה רבה את סילבי ומשחקה קולח, מקצועי, ראוי לשבח . לורין משחקת באורח סולידי, מתורבת וראוי והיא מוצלחת וראויה למחיאות כפיים.

מי שגונבים את ההצגה הם האחים המקסיקנים בכיכובם של ניר שטראוס ויותם קושניר.

ניר שטראוס הוא שחקן מופלא והדמות שהוא מגלם גורפת פרצי צחוק רמים. יש לו כישרון משחק מוצלח מאוד ופוטנציאל רב ומשובח. לניר יכולות משחק שכנראה טבועות בו בדם והסצנות בהשתתפותו הן מוקפדות וגורפות געיות צחוק.

יותם קושניר כאחיו, מבדח מאוד בגילום התפקיד. משחקו יפה וראוי למחמאות. הסצנה שבה הם מתארחים בדירת הבחורות היא נפלאה ומעוצבת באורח מקסים. העברית העילגת מוסיפה למשחק הגורף תשואות רמות.

שלמה מושקוביץ אחראי לנוסח העברי השוטף והעכשווי של המחזה. רות מילר ואלונה וינשטיין עיצבו תפאורה פרקטית ויפה שמרכזה סלון הדירה. אורן דר עיצב את התלבושות היפות ועדי שימרוני עיצבה את התאורה הראויה. רן בגנו אחראי למוזיקה הנעימה ועומר זימרי אחראי לתנועה המקסימה שעל הבמה.

אין ספק כי המחזה הקליל הוא בידור ראוי לתקופה זו של מזג האוויר ההפכפך והצופים גומלים בצחוקים רמים ובשביעות רצון משעה קלה של קומדיה איכותית.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.