ביקורת: "איש הכריות" – יצירת מופת של עלילת דמים עם משחק מהפנט – תיאטרון חיפה
מאת חיים נוי
"איש הכריות" היא יצירת מופת של עלילת אימים עם משחק מהפנט המטלטלת את הצופים עד לסיום הנוקב והמעורר מחשבות עמוקות. ההצגה העולה בתיאטרון חיפה היא חוויה תיאטרלית שעוסקת אמנם בעלילה שזורה בדם , אך היא עוסקת בעצם במהותה ובחשיבותה של היצירה הספרותית וחופש הדעה.
הבמאי והמתרגם ארז דריגס הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המרצדת על פני הבמה כאילו מעולם אחר ועם זאת מציאותי, קר ואכזר. המשחק הוא נפלא ומהפנט.
היצירה של המחזאי האירי מרטין מק'דונה זכתה לפרסים ולשבחים נכבדים והועלתה ברחבי העולם ועם זאת היא שנויה במחלוקת ויהיו כאלה שיעקמו את האף ויחוו עליה דעה שלילית. עם זאת, זו יצירה חשובה וההפקה של תיאטרון חיפה היא במה נפלאה למחזה הייחודי הזה על כל מכלוליו.
המחזה כבר עלה בעבר בתיאטרון גשר בגרסה ארוכה יותר.
העלילה עוסקת בשני חוקרי משטרה במדינה טוטליטרית דמיונית החוקרים סופר שכתב כבר כמה מאות סיפורים קצרים, רק אחד מהם פורסם בעיתון. הטקסטים שלו עוסקים במעשי זוועה וברצח והוא סבור כי החוקרים מנסים למצוא דופי ביצירתו מטעמים אידיאולוגים. עד מהרה מתברר , כי מדובר בחקירת רצח מזוויע של שני ילדים והעלמות ילדה נוספת שייתכן ונרצחה אף היא. החשד הוא כי הסופר הוא בעצם רוצח הילדים. החוקרים מנסים להוציא ממנו הודאה ואינם בוחלים באמצעים. הם גם עוצרים את אחיו, מיכאל, רפה השכל שמודה לדבריהם לאחר עינויים כי הסופר, קטוריאן הוא הרוצח.
העלילה מקבלת תפניות שונות ובמהלכה מושמעים חלקי סיפורים שכתב ובהם הסיפור על איש הכריות שכל גופו היה עשוי מכריות ומושיע אנשים העומדים לשים קץ לחייהם.
במהלך העלילה נחשפת האמת המרה וזעקתו של הסופר להציל את יצירותיו הספרותיות מהשמדה. אין זו הצגה קלה לצפייה ואולם חרף המורכבות והתמונות שחלקן קשה, מדובר ביצירה תיאטרלית מהמדרגה הראשונה, חלקה בזכות משחק מעולה של השחקנים.
טופולסקי , הקצין החוקר "הטוב" מגולם במקצועיות ובכישרון נפלא על ידי אלון נוימן. אלון מצליח לשחק דמות מורכבת , שאפתנית וקפדנית בזכות משחקו המצטיין.
הקצין אריאל הוא עוזרו לחקירה, הבלש "הרע" ומגלם אותו באורח מצוין אייל רוזלס. רוזלס שוזר במשחקו רגישות ואלימות והתוצאה היא דמות מעולה במשחקה.
מעיין בלום מגלם את מיכאל, האח המפגר של הסופר ומשחקו הוא נהדר וראוי למחיאות כפיים. משחקו של מעיין הוא לא פחות מעבודת משחק ראויה לכל שבח.
נטע וינר מגלם את הסופר ומשחקו הוא חוויה תיאטרלית בפני עצמה. אין ספק כי במשחקו הוא עלה לדרגה מקצועית של משחק דרמטי מהדרגה הראשונה ויש לעטור אותו בזר של משחק מופלא ומדהים.
ליה אולמן מגלמת יפה את הילדה האילמת.
סבטלנה ברגר עצבה את התפאורה המצוינת ואת התלבושות המוצלחות. שי פישמן אחראי למוזיקה היפה.
איילת גולן הנחייה ופיתוח חפצים ובובות. קרן גרנק תאורה ראויה. דרור הרנזון עיצוב ידיים. אוקסנה ינוביצקי ולאוניד אליטיב עצוב וייצור המסכה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים