ביקורת: ההצגה חייבת להיגמר – קומדיה הזויה ומטורפת – תיאטרון בית ליסין

מאת חיים נוי

"ההצגה חייבת להיגמר" העולה בתיאטרון בית ליסין היא קומדיה הזויה ומטורפת, שטרם נראתה כמוה בארץ, להיט תיאטרלי מהווסט אנד בלונדון וברודווי בניו יורק.

ההפקה מאופיינת בתזמונים מדויקים של עבודת השחקנים והם ראויים לשבחים מיוחדים על מסכת הייסורים שהם עוברים כל הצגה והכוללת נפילות, משיכות גוף ודריכות על הידיים ופעלולים אקרובטים שגוררים צווחות תימהון מהולות בפרצי צחוק רועמים.

הבמאי אודי בן משה רקח הפקה קשה לביצוע והצליח ללהטט עם חבורת השחקנים המשובחת והתוצאה היא קומדיה שאין בה רגע דל, היא קולחת ומעוררת שאגות צחוק.

קומדיה מוצלחת השזורה גם בפעלולים ותעלולים היא עבודה קשה , המצריכה עבודת צוות מדויקת וכמובן כישרון רב מצד השחקנים.

המחזאים הנרי לואיס, ג'ונתן סאייר והנרי שילדס רקמו עלילה של הצגה בתוך הצגה והמתרגמים גור קורן ומורן רוזן ביחד עם אודי בן משה שזרו בה גם שמות ומוטיבים ישראליים.

העלילה עוסקת בלהקת חובבים משכונת רמת השקמה (ויש כזו על באמת ברמת גן ) המעלה הצגה בלשית נוסח אגאטה כריסטי . הצרות נערמות בצרורות כאשר התקלות רודפות זו אחר זו, דלתות מסרבות להיפתח, חפצים וריהוט נופלים או קורסים. הגופות סופגות חבטות ודריכה על כף היד והוויסקי הוא בעצם מסיר שומנים נוזלי. שיאה של ההצגה הוא השראה של סצנה מאוד ידועה מסרט מופת של בסטר קיטון משנת 1920.

הקומדיה עלתה לפני כחמש שנים בלונדון וממשיכה לקצור שם הצלחה. השנה החל סיבוב של הפקה מקבילה ברחבי בריטניה. הפקה נוספת עלתה השנה גם בברודווי וכן באוסטרליה ומתוכננות הפקות כמעט בכל רחבי תבל.

לירון ברנס מגלם ברצינות תהומית את המפקח עומרי רונן ומשחקו הוא נהדר ומוצלח.

נעמה עמית מגלמת את ענת גונן ובמקביל שירן הוברמן מגלמת את איריס קונפינו וגם את ענת לאחר ששתיהן סופגות זעזוע מוח ומנוטרלות.

נעמה עמית ושירן הוברמן מוצלחות מאוד ומשחקן מעולה.

אופיר וייל מגלם את דני גז שהוא בעצם המלצר ומשחקו הוא נהדר. אופיר הוא אחד מהשחקנים הנפלאים הבולטים בתחום בישראל ומשחקו הוא דובדבן העוטר קצפת מתוקה. הסצנות שבהן הוא קורא מכף ידו מונחים לטיניים הם מעולים.

אורי לייזרוביץ מגלם את מתן בן ברוך הדתי והמקפיד לנשק את המזוזה בבית האנגלי שבהצגה ומודה בחיוך עטור שיניים צחורות על כל מחיאות כפיים לדמות אחרת. אורי הוא שחקן מצוין וראוי לתשבחות.

יובל ינאי הוא אבישי בורקו שמפעלו בנה את התפאורה להצגה שבהצגה ומשחקו נוטף כישרון ויכולת משחק מעולה.

יובל גם אחראי למוזיקה היפה שמלווה את ההצגה.

עופרי ביטרמן מגלם בהצלחה את הגופה שמציג ירון בלו ומשחקו טוב מאוד. הוא סופג דריכות רגלים על כף ידו כגופה וגם נופל מהאלונקה, לפחות פעמיים.

ציון לשבח מגיע ליניב סוויסה הלא הוא באחו אבייב איש התאורה והסאונד, תפקיד עמוס שרירים ומפגן משובח של משחק תיאטרלי נהדר.

אלכסנדר ליסיאנסקי עצב תפאורה מעולה הקורסת ונבנית מחדש. אורנה סמורגונסקי עצבה תלבושות נהדרות, במיוחד של הבנות ושל המלצר. נדב ברנע עצב תאורה מצוינת.

ההצגה חייבת להיגמר היא הפקה מוצלחת מאוד ואלמלא הדודה שישבה סמוך אלי וניבאה כל מה שהולך להתרחש וחילקה הערות על ימין ועל שמאל, ייתכן והייתי מסכים שהיא לא תיגמר כל כך מהר, כדי שנוכל לצחוק כל הלילה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום –כפיר בולוטין

ביקורת: ההצגה חייבת להיגמר – קומדיה הזויה ומטורפת – תיאטרון בית ליסין

מאת חיים נוי

"ההצגה חייבת להיגמר" העולה בתיאטרון בית ליסין היא קומדיה הזויה ומטורפת, שטרם נראתה כמוה בארץ, להיט תיאטרלי מהווסט אנד בלונדון וברודווי בניו יורק.

ההפקה מאופיינת בתזמונים מדויקים של עבודת השחקנים והם ראויים לשבחים מיוחדים על מסכת הייסורים שהם עוברים כל הצגה והכוללת נפילות, משיכות גוף ודריכות על הידיים ופעלולים אקרובטים שגוררים צווחות תימהון מהולות בפרצי צחוק רועמים.

הבמאי אודי בן משה רקח הפקה קשה לביצוע והצליח ללהטט עם חבורת השחקנים המשובחת והתוצאה היא קומדיה שאין בה רגע דל, היא קולחת ומעוררת שאגות צחוק.

קומדיה מוצלחת השזורה גם בפעלולים ותעלולים היא עבודה קשה , המצריכה עבודת צוות מדויקת וכמובן כישרון רב מצד השחקנים.

המחזאים הנרי לואיס, ג'ונתן סאייר והנרי שילדס רקמו עלילה של הצגה בתוך הצגה והמתרגמים גור קורן ומורן רוזן ביחד עם אודי בן משה שזרו בה גם שמות ומוטיבים ישראליים.

העלילה עוסקת בלהקת חובבים משכונת רמת השקמה (ויש כזו על באמת ברמת גן ) המעלה הצגה בלשית נוסח אגאטה כריסטי . הצרות נערמות בצרורות כאשר התקלות רודפות זו אחר זו, דלתות מסרבות להיפתח, חפצים וריהוט נופלים או קורסים. הגופות סופגות חבטות ודריכה על כף היד והוויסקי הוא בעצם מסיר שומנים נוזלי. שיאה של ההצגה הוא השראה של סצנה מאוד ידועה מסרט מופת של בסטר קיטון משנת 1920.

הקומדיה עלתה לפני כחמש שנים בלונדון וממשיכה לקצור שם הצלחה. השנה החל סיבוב של הפקה מקבילה ברחבי בריטניה. הפקה נוספת עלתה השנה גם בברודווי וכן באוסטרליה ומתוכננות הפקות כמעט בכל רחבי תבל.

לירון ברנס מגלם ברצינות תהומית את המפקח עומרי רונן ומשחקו הוא נהדר ומוצלח.

נעמה עמית מגלמת את ענת גונן ובמקביל שירן הוברמן מגלמת את איריס קונפינו וגם את ענת לאחר ששתיהן סופגות זעזוע מוח ומנוטרלות.

נעמה עמית ושירן הוברמן מוצלחות מאוד ומשחקן מעולה.

אופיר וייל מגלם את דני גז שהוא בעצם המלצר ומשחקו הוא נהדר. אופיר הוא אחד מהשחקנים הנפלאים הבולטים בתחום בישראל ומשחקו הוא דובדבן העוטר קצפת מתוקה. הסצנות שבהן הוא קורא מכף ידו מונחים לטיניים הם מעולים.

אורי לייזרוביץ מגלם את מתן בן ברוך הדתי והמקפיד לנשק את המזוזה בבית האנגלי שבהצגה ומודה בחיוך עטור שיניים צחורות על כל מחיאות כפיים לדמות אחרת. אורי הוא שחקן מצוין וראוי לתשבחות.

יובל ינאי הוא אבישי בורקו שמפעלו בנה את התפאורה להצגה שבהצגה ומשחקו נוטף כישרון ויכולת משחק מעולה.

יובל גם אחראי למוזיקה היפה שמלווה את ההצגה.

עופרי ביטרמן מגלם בהצלחה את הגופה שמציג ירון בלו ומשחקו טוב מאוד. הוא סופג דריכות רגלים על כף ידו כגופה וגם נופל מהאלונקה, לפחות פעמיים.

ציון לשבח מגיע ליניב סוויסה הלא הוא באחו אבייב איש התאורה והסאונד, תפקיד עמוס שרירים ומפגן משובח של משחק תיאטרלי נהדר.

אלכסנדר ליסיאנסקי עצב תפאורה מעולה הקורסת ונבנית מחדש. אורנה סמורגונסקי עצבה תלבושות נהדרות, במיוחד של הבנות ושל המלצר. נדב ברנע עצב תאורה מצוינת.

ההצגה חייבת להיגמר היא הפקה מוצלחת מאוד ואלמלא הדודה שישבה סמוך אלי וניבאה כל מה שהולך להתרחש וחילקה הערות על ימין ועל שמאל, ייתכן והייתי מסכים שהיא לא תיגמר כל כך מהר, כדי שנוכל לצחוק כל הלילה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.