ביקורת: א יידישע מאמע – מחזמר על האימא היהודייה – מרגש ומצחיק – תיאטרון היידישפיל
מאת חיים נוי
"א יידישע מאמע" היא הצגה מוזיקלית על האימא היהודייה ועל יחסי אימהות ובנים והיא מרגשת ומצחיקה. ההפקה העולה בתיאטרון היידישפיל היא השלישית בסדרת הפקות שערך וביים יוני אילת, שגם משתתף בהצגה והיא כוללת אותם שחקנים-זמרים שהשתתפו בשתיים הקודמות: מונולוגים מהקישקע ונשמה צוענית.
האימא היהודייה מקוטלגת כאימא דאגנית, השומרת על שלמות הבית והמשפחה, דואגת עד לזרה להתנהלות בני הבית , מבשלת ודואגת לילדיה. שירים, בדיחות ומונולוגים רבים הוקדשו לאותה אימא יהודיה וחלק מהם הונצחו במופע המוזיקלי.
ההצגה מורכבת ממונולוגים, מערכונים וקטעי שירה, בעברית וביידיש,מבוצעים בחן רב ובמקצועיות על ידי להקת השחקנים המוכשרת. התנועה בהצגה היא נפלאה אם כי אינה שועטת-בועטת כמו בנשמה צוענית . חלק מהמשתתפים גם לא כל כך מנוצלים בהפגנת יכולותיהם, כמו הזמר יהונתן רוזן שאני אזכור אותו לנצח כמבצע הנהדר של שיר ההלל לגפילטע פיש בהפקה הראשונה.
המופע הוא קולח ועטור מערכונים קטנים וסצנות שרובם נלקחו מהסרטים אלכס חולה אהבה, אסקימו לימון וההצגה קרום של חנוך לוין ובהם מככבת האימא היהודייה, שחלק מכירים אותה כאימא הפולנייה,במיטב שנינותה, אמרות השפר שלה וההתנהלות בבית.
הקטעים הם מצחיקים ולעיתים מרגשים, הומוריסטיים ופארודיים, בעיקר כשחלקם מתורגמים ליידיש וחלקם מושרים במקור העברי.
ביצוע מקסים וענוג מגישים יעל יקל ויוני אילת לשיר הנודע על הדרך עץ עומד (אויפן וועג שטייט א בוים, מילים איציק מאנגר ולחן פ. לסקובסקי).
יעל יקל המופלאה מרטיטה בשיר הסרנדה לפי הלחן של שוברטלמילותיה של חוה אלברשטיין, ביחד עם הלהקה.
רונית אשרי-סנדלר מקסימה בביצוע השיר חיימקה שלי שכתב דן אלמגור ללחן של משה וילנסקי על הטירון הלא יוצלח שנראה בעיני אימו כגיבור מרשים ואותו משחק בחן רב ניב שפיר המוכשר.
חוויה של תנועה מוזיקלית היא הביצוע לשיר המעיל שכתב יורם טהר לב ללחן של עוזי חיטמן. הכוריאוגרפית מיטל טולה דמארי להטטה עם הלהקה והתוצאה היא ביצוע קסום.
מירי רגנדורפר ורונית אשרי-סנדלר מצויינות בביצוע השיר מכתב לאימא שכתב נתן אלתרמן ללחן של שמואל פרשקו.
צימוקים ושקדים מרטיט ומרגש בביצוע קסום של יעל יקל, רונית אשרי-סנדלר ומירי רגנדורפר.
יונתן רוזן מוצלח מאוד כילד שמגיע עם אימו לחייטולדירת השוק השחור.
השיר הנודע א יידישע מאמע שהשמיעה לראשונה מולי פיקון, מושמע הפעם בבצוע כל הלהקה ובעיבוד נעים של ליאור רונן.
אין ספק כי יוני אילת הצליח ללהטט עם הלהקה והתוצאה היא מפגן של שירים שמחים וגם נוגעים ללב, שובל של צחוק וצחקוקים וגם הרהורים על אותה אימא יהודייה שלנצח תהיה דמות אימא טובה ורחומה , גם אם בדרך היא משחילה פכים קטנים של הומור ציני, שחור , אבל מרגש.
ליאור רונן אחראי לניהול המוזיקלי ולעיבודים המוצלחים. אופיר חזן ולירון בליס עיצבו את התלבושות הנאות.מאיה פלג עצבה תפאורה פרקטית ומוצלחת. מישה צ'רניאבסקי עצב את התאורה הנאותה. טולה דמארי אחראית לכוריאוגרפיה המוקפדת והנהדרת. דר' יניב גולדברג סייע בייעוץ ותחקיר.
מונולוגים מקוריים כתב אורן יעקובי ותרגמו ליידיש אריה בלינדר ופנינה מלר.
קחו את האימא הפרטית שלכם או סתם את האישה שאתכם ותזכו לקצת קורת רוח משירים שלא נס לחם וממשב רוח מצחיק בימות האביב-קיץ שבחוץ.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים