ביקורת: חברי הארווי – קומדיה אליגורית מרגשת שזכתה בפוליצר על מיהותו של הלוקה בנפשו – בית צבי
מאת חיים נוי
אם תמצאו מגבעת ובה שני פתחים לאוזניים ארוכות, אין ספק שהיא שייכת לארנב גבה קומה העונה לשם הארווי , ידידו הטוב של בחור בשם אלווד שקשה להגדיר אותו מבחינה נפשית: האם הוא לוקה בנפשו והוזה הזיות או שמא מדובר באדם שפוי המתבונן בנו, הלוקים בשיגיונות משונים. "חברי הארווי" העולה בבית צבי ברמת גן היא קומדיה מרגשת שזכתה בפרס הפוליצר ומהווה מעין אלגוריה על החברה שלנו ומטפלת במיהותם של חולי הנפש, המטופלים במוסדות הפסיכיאטרים או שמא האנשים השפויים הם הטעונים טיפול והשגחה.
העיתונאית והמחזאית האמריקנית מרי צ'ייס כתבה את המחזה בשנת 1944 ובאותה שנה הוא עלה בברודווי וזכה להצלחה רבה. משם הוא כבש את האולמות בלונדון וברחבי תבל, הופק לסרט מצליח עם ג'יימס סטיוארט ושוב עלה על בימות העולם.
ההפקה העולה בבית צבי תורגמה בידי שני אורן ואלינור דוד, שחקניות בית צבי , המסיימות השנה לימודיהן והנוטלות בעצמן חלק בהצגה.
הבמאי מיטקו בוזקוב שערך גם את המוזיקה במחזה, הצליח להפיק קומדיה שנונה ומרגשת, מצחיקה וגם מלאת קסם, המשקיפה על בני האדם מנקודת מבט שונה ומקשה, מיהו בעצם האדם השפוי?
העלילה עוסקת בבחור בשם אלווד המתגורר עם אחותו ובתה . העניין הוא שאותו אלווד החביב מתרועע עם חבר נפש דמיוני השוהה כל העת במחיצתו: ארנב ענק ושמו הארווי. האחות ובתה מחליטות שהמקום הראוי לאלווד הוא בית החולים הפרטי לחולי נפש , הזדמנות להפטר ממנו ולקבל לחזקתן הבלעדית את האחוזה שירשו.
בבית החולים האירועים מתפתחים לכיוונים אחרים והאחות מוצאת עצמה באשפוז כפוי ובאמבט מים קרים, כחלק מן הטיפול ולאחר מכן כולם מסתבכים עם כולם , ואין לדעת מי הוא בעצם החולה. האדם השפוי או שבעצם כולנו בעצם קצת לוקים בנפשנו.
זוהי הצגה על חברת בני האדם המתמודדת עם השונים מאיתנו , אודות הקודים החברתיים ועל היתרונות בלהיות קצת משוגע.
דניאל חסין מגלם באורח נפלא את אלווד ומצליח לרגש את הצופים בתמימותו ובמשחקו המשובח.
שני אורן מגלמת את ווטה אחותו של אלווד והיא מתמודדת בהצלחה עם התנהלות כבעלת אחוזה צנועה ומטופלת בעל כורחה והמוטבלת באמבט צונן. שני מדגימה היטב יכולת משחק מעולה.
אלינור דוד היא מרטל, בתה הבוגרת והיללנית של ווטה ומשחקה הוא מוצלח וקולח היטב.
גיא גבל מרשים מאוד כמנהל המרפאה דר' צ'אמלי והוא מוקפד בחזות ובהתנהלות ומגלם את התפקיד היטב.
ענבר קופרמן נפלאה בתפקיד האחות הראשית קאלי ויש לה כישרון משחק ומימיקה מצוינים.
תום שיניצקי מגלם טוב מאוד את דר' סנדרסון הרופא שמנסה לגלות מי השפוי מכל האנשים ומוצא עצמו מפוטר ( אל דאגה- הוא יחזור להמשך העלילה).
ג'וני רוזנבלום כסניטר הגברתן מגלם תפקידו באורח יוצא מן הכלל ולא כדאי להיתקל בו בנסיבות מסוימות.
אלינה לנצמן מגלמת יפה ובנעימות את רעייתו של מנהל המרפאה.
שירה מור מוצלחת מאוד כעורכת הדין של המשפחה, גב' גאפני. עידן שמעוני כנהג מונית ויעל מואב שחברה של המשפחה מוסיפים חן רב במשחקם.
דפנה פרץ עצבה בחן רב את התפאורה המושתתת על בית האחוזה ועל משרדי המרפאה וגם הצבעים של הכתלים הם נועזים ומצוינים.
נטשה מנטל עצבה תלבושות יפיפיות , מהודרות, ספורטיביות ואופנתיות לתקופה לבנות.
גיא גלילי עיצב תאורה נאותה וראויה.
ההצגה היא קולחת, מצחיקה ומעוררת מחשבות ותהיות רבות ובהחלט היא מעדן תיאטרלי ענוג לימות הקיץ הלחים שבחוץ.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים