ביקורת: "קרום" – המעדן של חנוך לוין בהצגה עם שתי חתונות ושתי הלוויות – תיאטרון הקאמרי

מאת חיים נוי

"קרום" הוא מעדן מבית היוצר של המחזאי חנוך לוין ששוב מפציע, עליז ומטורלל, בהצגה שהיא נופת צופים בתיאטרון הקאמרי ושוזרת גם משחק מעולה, הברקות בימוי, חוייה תיאטרלית וגם ,איך לא, עיסוק אובססיבי בחלק הגוף שיושבים עליו.

הבמאי אילן רונן העמיד את העלילה בתקופתנו ושזר בה את דור ה-Y, ניידים וצילומי סלפי וסגידה לטלוויזיה ולריאליטי. ההפקה שלו היא מעולה.

חנוך לוין כתב את "קרום" בשנת 1975 . היא הפציעה בבימויו באותה שנה בתיאטרון חיפה ולפני 7 שנים בתיאטרון הקאמרי. בין לבין עלה המחזה בבית צבי, בפולין ואפילו במרוקו.

העלילה עוסקת בקרום החוזר ארצה , חסר כל, מאמריקה אל שכונת מגוריו , שכונה תל אביבית עכשווית, השופעת דמויות הזויות. חברתו לשעבר של קרום היא טרודה, המתכוונת להינשא לתכטיך, בעל תסביך נחיתות. עם זאת, כאשר חוזר קרום, טרודה שעדיין מאוהבת בו מבקשת לחזור אליו. קרום דווקא חולם על ממון רב, נשים נאות וקריירה משל עצמו. בגלל הלחץ הסביבתי ובעיקר של אימו , המאיימת למות כל רגע, הוא מסכים להתחתן עם טרודה. במקביל אנו מתוודעים לתוגתי, היפוכונדר מדופלם, השורץ בביתו ועוסק בסוגיה מתי הזמן הנאות להתעמל..

השכנים שלו הם דולצ'ה ופליציה, שאוהבים ללכת לאירועים וחתונות, לזלול ולשתות. גם שקיטא השקט והמגמגם מתגורר בשכונה ובשלב מסוים גם עוזב אותה. אנו גם פוגשים את דופה, חברתה של טרודה, הרוצה להתחתן. דופה פירושה תחת בפולנית ובכלל כל המחזה שורץ סביב ישבנים , לצורך ושלא לצורך. דופה מכירה את תוגתי והשניים מתחתנים.קרום גם פוגש את צוויצי והוא מבטל נישואיו וטרודה נישאת לתכתיך. קרום שוקד על ההיכרות עם צוויצי, שהיא בת לוייה של ברטולדו האיטלקי, בחור זמני עד שתיסע לאמריקה. בין לבין, מתגלה גידול בראשו של תוגתי והוא מת. גם אימו של קרום הולכת לעולמה. ורק קרום נשאר ואינו עושה דבר להגשמת שאיפותיו.

קרום נחשב לאחד ממחזותיו המשובחים של לוין והוא עוסק כבכל מחזותיו בריק האנושי, במאווי בני האדם, בריקנות ובחוסר המעש. אגב, לכל הגיבורים בהצגה יש שם, למעט דמות אימו של קרום, המכונה "אימא", דמות משמעותית בחייו והיא חסרת שם.

אודי רוטשילד מגלם בכישרון רב את קרום. הוא מלהטט בסצנות השונות, מדגים משחק קולח ואפילו מעורר אמפטיה . אודי הוא שחקן מצוין.

ענת וקסמן משחקת באורח נפלא את אימו של קרום, אשה הבוחשת בחייו ומנסה להועיל לו. היא הטיפוס הקלאסי של האימא הפולנייה וסצנה זכורה וייחודית היא כשהיא מאכילה במזלג את בנה בן ה-38.

דיוויד בילנקה הוא שקיטא מעולה. נע ונד, מלהג ומגמגם קלות, אינו עושה בעצם כלום, אבל משחקו טוב מאוד.

אלון דהן גונב לפרקים את ההצגה כתוגתי ההיפוכונדר והבכיין, התוהה במשך שנים מתי ראוי להתעמל. הוא מדגים משחק נהדר, מימיקה עשירה, משחקו ללא דופי. סצנת הריקוד שלו בחתונה היא מעולה.

ערן שראל משובח כדולצ'ה השכן שאוהב ללכת לחתונות ולאירועים ולזלול.

שרה פון שוורצה כפליציה, אשתו, משחקת נפלא והיא מרשימה בתפקיד. התמונות בהשתתפותה הן בית ספר למשחק.

ערן מור כתכטיך הוא מצוין. משחקו ראוי ומשובח מאוד. ערן הוא שחקן עם יכולת ייחודית של משחק והמימיקה שלו, הבעות הפנים והגוף הן נפלאות.

דנה מיינרט מגלמת את טרודה ומשחקה הוא מקסים, מושלם ויפה. דנה מגישה משחק קולח ושזור באפיונים קומיים ומרגשים .

כינרת לימוני מוצלחת מאוד כדופה , במשחק מצטיין ובגילום התפקיד בתצורה ייחודית.

ירדן ברכה היא צוויצי מושלמת,משחקה הוא נפלא במיוחד בתמונת הראיון בטלוויזיה. .

גיא מסיקה משובח מאוד כברטולדו האיטלקי, בן הזוג השרמנטי שלה.

רוני גורנשטיין מגלמת באורח יפה מאוד שלל דמויות כשדרנית טלוויזיה, מוכרת אחות וכלה.

אלי גורנשטיין מפציע בוידיאו ומלמד אותנו פרק במשחק כרופא שיבויגן.

ישי בן משה כקברן מצוין , סניטר וצלם, הראל ליסמן , לסירוגין עם מיכאל שומרון מגלמים תפקידי משנה.

ניב מנור עיצב תפאורה נאותה, הבנויה מדלתות נפתחות ופתחי מעליות.

זיו וולושין אחראי לתאורה ההולמת.

אולה שבצוב עיצבה תלבושות יפות, במיוחד לצוויצי , טרודה ולפליציה.

מירי לזר עצבה את המוזיקה והתנועה הנהדרת. אמיר טל אחראי לעריכת הוידיאו המוקרנת במהלך ההצגה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.