1640תיאטרון באר שבע-סוליקא-ביקורת

צילומים-יחצ'ן

מאור סבג-מלחין ותאיר סיבוני-תמליל ןכתבו מחזמר בשם סוליקא.

המחזמר הוצג בחג המחזמר האחרון בבת ים ואומץ על ידי תיאטרון באר שבע להצגות בארץ.

המחזמר זוכה להצלחה גדולה ובצדק.

הוא מספר על סוליקא -היא סול חגואל מטנג'יר שהיתה יהודיה מרוקאית.היא זכתה לפרסום לאחר שהוציאו אותה להורג  בגיל 17 מאחר והעדיפה למות ולא להמיר את דתה ולהפוך אשת מלך מרוקו העתידי.

יורש העצר המרוקאי פגש בסוליקא בשוק והתאהב בה.אין לו כל תנאי אם היא תסכים להנשא לו אך אנשי החצר עושים הכל כדי לסקל נשואים אלו אם היא לא תמיר את דתה.

כנראה שהסיפור קרה במציאות בשנת 1834.

המקרה התרחש כאשר במרוקו היו חיים של דו קיום תקינים בין יהודים למוסלמים ללא כל בעיות ותקלות.

כאשר העבירו את המחזמר מבת ים לבאר שבע,עשו בו תיקונים רבים הן בטקסט ,הן בשירים והריקודים והוא עבר שינויים רבים.

כעת הוא מוצג בתיאטרון באר שבע בהצלחה גדולה מאוד.

המחזמר מלא שירים,ריקודים,תפאורה יפה,תלבושות מסורתיות מוקפדות ויפות.זהו אמנם מחזמר על נושא מזרחי אך כל אוהבי תיאטרון טוב ומחזמר נהדר יוכלו להנות ממנו בין אם הם מעדות המזרח או אירופאים או זרים להווי המזרחי.

כפי שנאמר לי,אחת המטרות בהעלאת המחזמר היה לקרב בין העדות,להביא לשיתוף פעולה ביניהם ולהכיר טוב יותר  את התרבות של כל  עדה ועדה.

במחזמר משתתפים שחקנים וזמרים הן יהודים והן ערבים.מחברי המחזמר רצו להעביר את "ערך זכות הבחירה" דהיינו שכל אחד צריך להיות חופשי להחליט בעצמו איך לנהוג גם כאשר אחרים לא מסכימים או לא מקבלים את החלטתו.רפי ניב ביים את המחזמר.זהו בימוי נהדר שיש בו הרבה שירים,הרבה ריקודים,הרבה הוואי מזרחי מרוקאי.המשחק והשירה טובים מאוד.יש הרבה קצב וענין במחזמר.

הוא נראה ונשמע נהדר והקהל נהנה בו ביותר .מחיאות הכפיים מרעישות את העולם אחרי כל שיר וריקוד.

מוסיקה שכתב מאור סבג שהיה גם המנהל המוסיקלי של המחזמר מצויינת.יש לה את הגוון המזרחי אך יחד עם זאת היא נשמעת כמעט כמערבית.היא נעימה לכל אוזן וזה הישג גדול ושובר את הדעות הקדומות של אנשים מסויימים שאינם מסוגלים לשמוע אלא דברים המוכרים להם איתם נולדו וגדלו.

המוסיקה מאוד נעימה לאזן ,קליטה ביותר ,עשירה בגוונים ומאוד קיצבית ורעננה.

הריקודים אותנטיים ברובם אך התנועות חוזרות על עצמן וסובלים מחוסר דמיון של הכוריאוגרף.

יתכן וזה הפולקלור היהודי המרוקאי שאינני מכיר .דבר אחד בלט ביותר.היה דמיון רב בין הריקודים שביצעו היהודים לבין הריקודים של המוסלמים וקשה היה להבדיל ביניהם אלא רק לפי מי שרקד אותם.

עיצבה את הכוריאוגרפיה טולה דמארי.

התפאורה היתה נאה  למראה ויעילה ביותר.היא התחשבה היטב במיקום התזמורת על הבמה.

התלבושות עיצבה  יהודית אהרון .הן היו יפות מלאי צבע  ואותנטיות.

התאורה עיצב אמיר קסטרו והיא היתה מלאת אור וברק.על הדרמטורגיה והדיאלוגים היה אחראי שחר פנקס.התזמור מתן יונה .

רבים היו המשתתפים במחזמר.כולם ביצעו את תפקידם היטב.

נסרין קדרי בתפקיד חורה "גנבה "את ההצגה לעתים קרובות בשירתה ומשחקה. רעות אלוש היתה סוליקא היא היתה מרגשת ביותר בכל.יקיר אליהו וקנין היה אדיב וגם אכזר במידת הצורך.

סוליקא ויורש העצר היוו דוגמה לדו קיום בין יהודים וערבים .המחזמר מתרחש כאשר היה קיים במרוקו  דו קיוםמסויים.בכל זאת התוצאה היתהטראגית.

כל מי שהאמין בדו קיום סופו שהתאכזב כך היה בעבר במחזמר וכך כנראה במציאות של היום.

לראות או לא לראות:מחזמר חדש בגוון מזרחי נהדר.מומלץ על ידי בלב שלם לכולם עם המלצה להשאיר את הדעות הקדומות בבית ובטוחני שתהנו.

נכתב על ידיelybikoret-אלי ליאון , 8/2/2018 7:50

אלי ליאון

[email protected]

www.elybikoret.022.co.il

03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי

חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה

מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו

מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן

WORD PRESS