ביקורת: "שבטים" - מחזה מרגש וקסום על אהבה, חירשות ושונות במשפחה - בית צבי
מאת חיים נוי
"שבטים" מאת המחזאית הבריטית נינה ריין העולה בבית צבי ברמת גן, הוא מחזה מרגש מאוד וקסום שבו נמהלים צחוק ועצב ואנו תוהים לדעת על הסבירות להצלחה של אהבה בין בחור חירש במשפחה שומעת לבין בחורה מתחרשת, בת להורים חירשים.
ריין העלתה את המחזה בלונדון לפני כ-7 שנים ואחר כך הוצג במדינות רבות וגם גרף את פרס המבקרים של ניו יורק ובפרס גילדת תיאטרוני אוף-ברודווי.
אבישי בן גל ביים היטב ובאורח מעולה הצגה מעניינת ושזר בה הברקות בימוי וסצנות מרגשות מאוד. בזכות להקת השחקנים המשובחת מתעוררים הרהורים על הסיכוי לאהבה בקרב בני זוג החיים במשפחות עם שונות , כאשר הם עצמם לוקים בפגם מולד.
העלילה עוסקת בבילי, צעיר מלונדון, הגדל במשפחה של שומעים , כאשר הוריו התכחשו ואילצו אותו להתעלם מהשונות שלו ולא לימדו אותו את שפת הסימנים.
התוצאה הייתה כי בילי למד במסגרות רגילות ואולם הצליח ללמוד קריאת שפתיים.
התפנית מתרחשת כאשר בילי מתאהב בסילביה, השולטת בשפת הסימנים, כיון שהוריה חירשים והיא עצמה מאבדת את שמיעתה ותתחרש בעתיד הקרוב. כאשר היא מלמדת אותו את השפה שנמנעה ממנו - היא משנה גם את הערכים שעליהם גדל. מכאן ואילך מתרכזת ההצגה בסיכויים שאהבה תמומש בקרב שני שבטים כל כך שונים.
הדרמה הקומית פורשת לפנינו את המתרחש בביתה של משפחה לונדונית רגילה לכאורה, אך אנו משקיפים על ההרס המתחולל בה ועל הניכור והשונות הזרועים בין בני הבית.
בני הזוג רבים על שטויות ומצרים על כך שילדיהם עדיין גרים בביתם. עם זאת, בזכות ההיכרות עם סילבייה, משיג בילי לראשונה עבודה בפרקליטות כמומחה לקריאת שפתיים ממצלמות אבטחה בתיקי פשע ואולם הוא מזייף ועלול לשלם על כך.
ספיר באומוול הנפלאה היא סילביה, הצעירה שנקשרת אל בילי והמגלה גם שהמום בו הוא לוקה, גורם לו להפר כללי אתיקה ברורים ומובנים והיא גם מגלה את היכולת של האהבה להתממש ביניהם. ספיר מפגינה משחק מוצלח ומרגש מאוד. סצנת הספסל היא פסגת העוצמה הדרמטית שלה ושל המחזה. משחקה של ספיר קולח ונעים, יש לה יכולות הבעה מוצלחים ואין ספק כי היא בעלת יכולת תיאטרלית משובחת וראויה לתשואות רבות.
ניר לוגסי מגלם בהצלחה רבה את התפקיד של בילי החירש. דיבורו האופייני לחירש, הליכותיו ויכולת המשחק שלו הם נפלאים ומעידים על כישרון רב.
יעל דובר כאימו של בילי, סופרת ספרי מתח, משחקת באורח מצוין ושובה לב. יעל היא שחקנית מקצועית מעולה והתפקיד תפור עליה בהצלחה רבה.
גל בן מויאל מגלם את כריסטופר אבי המשפחה, מורה בעבר וסופר בהווה ומשחקו הוא מוצלח. גל משחק דמות וולגרית וגזענית ומצליח להגיש לצופים משחק טוב מאוד ומשכנע.
פז כלפון הוא שחקן מצוין שמגלם בכישרון נפלא את אחיו של בילי ומשחקו שובה לב ומוצלח. פז חושש שבילי יעזוב את הבית עם סילבייה ומנסה לפלג את אהבתם . הסצנה שבה הוא שרוע בכורסה ומבכה את שעולל , היא משכנעת ומרגשת במיוחד.
סהר שוורצברג הנהדרת כרות, בתם הזרוקה והשואפת להיות זמרת אופרה, היא תגלית והיא מגלמת את התפקיד באורח מופלא וראויה למחמאות מיוחדות. סהר בעלת פוטנציאל רב מאוד ובעלת כישרון רב.
המחזה תורגם בידי דניאל אפרת ביד אמן והשפה היא מעולה, נכונה ,עכשווית, עניינית וקולחת.
התפאורה של שמעון קסטיאל היא פרקטית ונאה, במיוחד ארון הספרים הקבוע על הקיר ועליו גם מוקרנות כתוביות המלל של השחקנים והגיגיהם. רונה בקרמן עיצבה את התלבושות היפות ובמיוחד ראויות תלבושתיה של רות. דולב ציגל אחראי לתאורה הראויה והשזורה היטב בעלילה. נועם גור אחראי לעריכת הווידיאו הטובה.
אבישי בן גל הבמאי , ערך גם את המוזיקה המוצלחת והתוססת , המתאימה לרוח התקופה .
אין ספק כי מדובר בהצגה רווית רגש וראויה לדיון והיא בהחלט מסבה לצופים נחת רבה וחוויה תיאטרלית.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים