ביקורת: רצח - המחזה הפוליטי הנוקב של חנוך לוין בהפקה מרשימה ונוקבת - בית צבי
מאת חיים נוי
המחזה "רצח" מאת המחזאי חנוך לוין, העולה בבית צבי ברמת גן - הוא מחזה פוליטי נוקב ומרשים . הבמאי עידו רוזנברג הצליח להפיק סאטירה פוליטית משובחת , העוסקת בעצם בסכסוך הישראלי-פלשתיני, למרות שאין לוין נוקב בשמות או מתייחס לכך ישירות ואולם הצופים מבינים זאת בקלות.
המחזה עקוב מדם וממעשי רצח, ללא תכלית וכיאה להפקה חנוך לוינית, האלגוריה שולטת בשמות ובזהות הגיבורים ושזורים בה קטעים הזויים ואפילו קטעי שירה מרשימים.
המחזה הוא אחד המחזות המופקים ביותר של לוין בחו"ל ופחות בישראל.
המחזה מורכב מסדרה של מעשי רצח, בתקופת שלום ומלחמה ואולם למצב בארץ אין השפעה רבה על מעשי הרצח הללו.
העלילה עוסקת בחיילים ההורגים נער ערבי בנימוק שתקף אותם ומשאירים את הגופה עם אביו של הנער שרק רוצה לדעת מה היו מילותיו האחרונות. האב גם רוצח חתן בליל כלולותיו כיון שהוא סבור שהוא היה אחד מהחיילים וגם אונס ויורה למוות בכלה.
מספר שנים לאחר מכן, אנו נתקלים בפועל בנין ערבי שנקלע לעימות עם יצאניות ולבסוף נחשד כמחבל של פיגוע המתחולל באזור והוא מוצא מותו בלינץ' שמבצעות בו הפרוצות. האפילוג מתרחש כשנתיים לאחר מכן ואחד החיילים מתחילת המחזה מגשש דרכו לאחר שהתעוור ומספר למי שהוא סבור שהוא אבי הנער, מה היו המילים האחרונות.
השליח המופיע מידי פעם מכריז על המצב בארץ, שלום או מלחמה, אך אין לכך כל השפעה על מעשי הרצח והאיבה.
כל המחזה הוא בעצם משל אחד ארוך והסיום הוא הרעיון שכולם עיוורים בשל גישת עין תחת עין.
ספיר באומוול מגלמת את הכלה והיא שחקנית משובחת וזמרת נפלאה המופיעה בשני קטעי שירה הזויים בשל סצנות המוות האופפות אותן. הסצנות הללו בבצוע מרשים של ספיר ועם קטעי נגינה מלווים הם מרטיטים מאוד.
נוי קלימן מצוינת כזונה הכתומה, המתעמתת עם פועל הפיגומים הערבי והקטע בביצועה הוא נפלא, בלתי נשכח וראוי למחמאות מיוחדות.
ניר לוגסי מעולה כפועל הערבי ומשחקו משובח ביותר.
סולימאן חוסייסי מגיש משחק משובח במיוחד כאביו של הנער הערבי ומשחקו הוא מרגש מאוד.
גל בן מויאל כשליח המכריז על המצב במדינה מגלם את התפקיד ההזוי באורח נהדר. לצידו בולטת מיכל לוינטון כאשתו והיא גם משחקת טוב מאוד את הזונה הסגולה.
עדי גולדשטיין, זיו עוז ארי וסהר שוורצברג מגלמים את החיילים ומשחקם מעולה. סהר גם מגלמת יפה מאוד את הזונה הורודה.
דניאל נחמן בולט במשחקו כחתן המוצא מותו בשל הטעות בזיהוי.
סופי נוז'יקוב מצוינת כילדה, אחות הכלה והיא מגישה משחק מעולה.
אלי אשכנזי כאם הכלה מגישה משחק משובח ומשכנע. גל בן מויאל מגלם היטב את תפקיד האורח.
רן בן שושן מגיש משחק ראוי ויפה כקצין והילד.
נוי קלימן גם אחראית למוזיקה המקורית ומבצעת נהדר את הליווי בגיטרות לשירים. עידו רוזנברג וניר לוגסי גם אחראים לעריכה המוזיקלית המשובחת.
רועי ואטורי עיצב יפה את התפאורה המינימליסטית שמרכזה במה שעליה נערכים הסצנות.
עיצוב התלבושות של זוהר אלמליח הוא מצוין, במיוחד של האורחים בנשף והפרוצות.
קרן גרנק עצבה תאורה ראויה. איתי שלו אחראי לתנועה היפה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם - יוסי צבקר
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי של סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי של סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים