ביקורת: "מיקה שלי" - המחזמר המרגש שוב כובש את הבמה בהפקה חדשה ומרהיבה- תיאטרון הבימה

מאת חיים נוי

"מיקה שלי", מחזמר מרגש, המבוסס על לחניו הנודעים של יאיר רוזנבלום המנוח לשירים שהפכו מזמן לנכס צאן ברזל, שב וכובש את לב הצופים בהפקה חדשה של תיאטרון הבימה.

המחזמר הועלה לראשונה בבית צבי ביולי 2003 ועד מהרה הפך למחזמר קאלט שסחף אחריו המוני אוהדים. המופע הוצג ברחבי הארץ, נפתחו פורומים ומועדוני מעריצים והקהל הצעיר שבא פעם אחר פעם לצפות בהצגה, עקב בקפדנות אחר השחקנים הצעירים וניהל פעילות רשת ענפה אחריהם, בעידן של טרום הפייסבוק.

הפקה נוספת עלתה ב-2007 וגם ב-2015 , בבית צבי. השנה היא מועלית שוב, בתיאטרון הבימה, הפקה מעודכנת יותר , אפופת אלמנטים חדשים ונוסח חדש ועם שחקנים ותיקים וצעירים, רבים מהם בוגרי בית צבי.

גדי ענבר כתב את המחזה ואת סיפור המסגרת וביים אותו בכל ההפקות. משה קפטן, המנהל האמנותי של הבימה, ביים את ההפקה בהבימה. הנוסח החדש גם הוא של משה קפטן ביחד עם שחר פנקס.

העלילה עוסקת בצעירים על סף גיוס בתקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלווה את המתחולל בחייהם עד מלחמת יום הכיפורים, חלקם מוצאים את מותם בקרבות. אנו פוגשים שם את מיקה המטלטלת בין שתי אהבות. אהבה לגידי הלוקה בהלם קרב במלחמת ששת הימים, נוטש אותה ונמלט לארה"ב בחיפוש אחר שקט נפשי. אהבתה השנייה נתונה לארי, שמוצא תשובה בחזרה למקורות ומשם אל ליבה. הם עומדים להינשא אך לפתע חוזר גידי אל חייה ואולם היא דוחה אותו עכשיו.

תקופת שכרון הניצחון של 67 והלם 1973 מהולים אלה באלה והיא שזורה בלהיטיו הנודעים של רוזנבלום, מרגשים וסוחפים.

משה קפטן הצליח שוב ללהטט עם קבוצה גדולה של שחקנים  ושוב אנו מתרגשים ומוחים דמעה לקולות השירים ובהם שיר לשלום, ונתנה תוקף, גבעת התחמושת,ישנן בנות, אהוב בסיירת חרוב , מיקה שלי ובשמלה אדומה.

"בשמלה אדומה" הוא שיר שבמקור היה שיר קצבי ואילו במחזמר המקורי הוא הפך לאחד משירי הנושא ולשיר מרכזי והביצועים שלו, לאורך ההפקות , היו מופלאים ומרגשים . הביצוע הראשון והמדהים שייך לזמרת והשחקנית הנפלאה הילה זהרור, בהפקה הראשונה, שסחפה בקולה החם והנוקב את קהל המאזינים והעבירה צמרמורת במהלך ביצוע השיר. המנהל המוזיקלי והמעבד דאז אפי שושני הצליח להעניק לשיר תצורה של השמעה ייחודית שלא מותירה עין יבשה. בהפקה החדשה נמוגה דמותה של הילדה המספרת בשמלה האדומה והשיר חזר לקצב המקורי שלו. הפעם הוא מושמע בידי מיקה והלהקה בתצורה של מריונטות.

ההפקה החדשה מצטיינת בכמה שכלולים. בנוסף לנוסח מעודכן היא שזורה בתפאורה מופלאה ונהדרת, פרי עיצובו של ערן עצמון. מבנים של דירות מגורים נעות במסילה וכלפי מעלה, וידיאו ארט של מוטיבים שונים, במה מוקפת תמונות חללים ובכלל משחקי אור וצבע.

משה קפטן הפך את המחזמר המקורי למחזמר-על עם העמדות מפתיעות ומעולות. השחקנים כובשים את הבמה תרתי משמע ואין רגע דל. אפילו תמונה של קבוצת כתבניות, הופכת לסצנה מופלאה.

עוז מורג אשף התנועה המצוין העמיד קטעי תנועה וקצב סוחפים, עדינים ויפיפיים. הכוריאוגרפיה שהעמיד עוז היא מצד אחד עדינה ומרגשת ומצד שני רועמת וקצבית , חגיגה לעין .

גיבור העלילה הוא גידי שאותו מגלם בעוצמה וברגש, נדיר אלדר, שחקן וזמר מצוין.

עמית פרקש היא מיקה והיא מצטיינת ביכולות ווקליות מקסימות וגם משחקת באורח מקצועי ונעים.

נועה היא רויטל זלצמן, שחקנית וזמרת מוכשרת מאוד הראויה לתשואות מיוחדות.

דבי היא אושרת אינגדשט המצוינת , הגונבת פה ושם את ההצגה.

מתן שביט הוא ארי מוצלח מאוד ומקצועי. מני הוא משה אשכנזי בעל יכולות משובחות

רב סרן בועז הוא שחר רז, שחקן מעולה, בעל יכולת דרמטית ווקלית מעולים. שחר הוא פרפורמר מוכשר ביותר.

דורון ברוקמן הוא אלישע ומשחקו מעולה במיוחד.

אביה של מיקה קדוש החנווני מגולם בידי יעקב כהן , רב-שחקן מקצוען ומצוין. מיקי קם היא חנקה אימו של גידי והיא מבצעת שירים באורח מרגש ומופלא ומהווה בית ספר להגשת שיר ומשחק.

משה הוא שמוליק כהן המשובח.

דודי גזית, שחקן זמר ורקדן מקסים מגיש ביצועים נפלאים במספר תפקידים. עודד סנדטש מגלם את החזן באורח שמימי ויפה. אלינור דוד בולטת בקורוס בקול נעים וביכולת משחק ותנועה.

יעל צדוק וסיון קינר קיסינג'ר טובות מאוד בקטעי מחול ושירה.

יוסי בן נון אחראי לניהול המוזיקלי. ילנה קלריך עצבה תלבושות נפלאות. קרן גרנק עצבה את התאורה שלה חלק נכבד בהפקה. דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית.ליאור טבת עיצב את הסאונד שהיה צלול ונקי. שי בונדר עיצב את הוידיאו ארט היפה. .

המופע הקסום מסתיים בשיר לשלום המיתולוגי ומדרבן את הקהל להצטרף לחגיגה הקסומה והמרגשת שעל הבמה. מחרוזת שירי להקות נועלת את המחזמר.

"מיקה שלי" הוא מחזמר מוצלח , עטור שירים ולחנים שלא מותירים את הקהל אדיש. הם מוסיפים לחלוחית לעיניים וזיק של תקווה לימים טובים.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום -  ז'ראר אלון