בשנים האחרונות, כאשר שיטות פיתוח מודעות שונות אינן נתפסות יותר כמשהו אזוטרי, ששמור לקבוצה קטנה של אנשים, אלא תופסות מקום של כבוד במיינסטרים, ישנה תופעה של פישוט יתר של מושגי מפתח חשובים כמו מושג "חוק המשיכה". החוק הזה התחיל להיות פופולרי במיוחד עם הופעת סרט "הסוד", אשר חשף אותו לקהל הרחב מבלי להתייחס לניואנסים, ובכך יצר הבנה שטחית של חלק מן האנשים מצד אחד, ועורר יחס של ביטול אצל האנשים היותר רציונלים שמחפשים דיוק.

מטרת המאמר הזה היא לתת הסבר מדויק של החוק הזה ולהתיחס לקשרים שלו עם הפיזיקה המודרנית ובכך לשחרר אותו מן התדמית ה"ניו-איג'ית" משהו שאחזה בו לאחרונה, כמו כן ברצוני לספק כלים מעשיים ליישום החוק הזה בחיי היום יום של כל אחד ואחד מאיתנו.

אז בואו נתחיל עם המדע.

הפיזיקה הקלאסית התיחסה לעולם כאל אוסף מכני של גופים שהתנהל לפי חוקים דטרמיניסטיים, ברורים, כלומר העתיד הוא תולדה חד משמעית של העבר.
במאה ה-19 עם התפתחות תורת החשמל והמגנטיות התברר שמגוון שלם של תופעות דורש תיאור מסוג אחר - תיאור באמצעות תורת הגלים. להבדיל מחלקיקים קלאסיים, הגלים לא אופיינו על ידי מיקום מדויק ומהירות, אלא על ידי אורך הגל.

בתחילת המאה העשרים, התברר שגם החומר הפיזי מתנהג במקרים מסוימים כמו גל, ואז המדענים הועמדו בפני חידה שלא נראה לה פתרון "האם החומר מורכב מחלקיקים שמתנהגים לפי חוקי הפיזיקה וקלאסית, או מגלים?". שאלה זו הובילה לפריצת דרך שהולכת הרבה מעבר לגבולות פיזיקה, אלא בעצם מערערת את כל אמונות היסוד שלנו לגבי המציאות.

כמה מסקנות חשובות משינוי הפרדיגמה שהובילה תורת הקוונטים הן:

- כל תיאוריה נותנת לנו תיאור חלקי בלבד של המציאות
- התיאוריה מאופיינת על ידי שפה שמגדירה את "מרחב האפשרויות"
- אין תיאוריה אחת נכונה, אלא תיאוריות שונות יכולות להיות מועילות בהקשרים שונים

אחת השפות הנפוצות והמועילות ביותר שמשתמשים בה בתורת הקוונטים היא "שפת גלים".
בשפה הזאת לכל תופעה ניתן להתייחס כאל גל שמאופיין על ידי מספר תדרים.
כשמדברים על המציאות הפיזית, בגל הוא "גל ההסתברות" שמגדיר את הסבירות של הופעת כל אחד מן התדרים במציאות שלנו.

חשוב לי להדגיש את הנקודה הזאת - העתיד לפי תורת הקוונטים טומן בתוכו אינספור אפשרויות. מתוך אותו אינספור אפשרויות באה לידי מימוש אפשרות אחת בלבד בהתאם לפוקוס ולמכלול האמונות של המתבונן. בפרט, כאשר המתבונן מפוקס על תדר מסוים, הסבירות שאותו תדר יבוא לידי הביטוי במציאות גדלה.

עכשיו אתם בטח כבר מבינים כיצד זה מוביל אותנו לחוק המשיכה. אמונות היסוד שלנו מגדירות באופן חד משמעי מהו מרחב האפשרויות אותו אנחנו מסוגלים לתפוס, והפוקוס שלנו משפיע על הסתברות של תדרים שונים. לא מדובר באיזו כוחו מיסטי שמשחק עם המציאות בהתאם לרצונות שלנו, אלא בתיאור פיזיקלי בסיסי של האינטרקציה בין תודעה לחומר.

כמה נקודות חשובות לגבי חוק המשיכה:

- החוק עובד תמיד, בין אם אנחנו מודעים לו או לא

- החוק אינו חוק מוחלט, אלא חוק הסתברותי, כלומר הפוקוס שלנו מגדיל את ההסתברות שתוצאה רצויה תופיעה, אך לא מבטיח לנו במאה אחוז את התוצאה

- ככל שהפוקוס רחב יותר, מימוש האפשרות הרצויה דורש פחות אנרגיה. המסקנה
היא שכאשר אנחנו מגדירים את המטרות שלנו, עדיף להתמקד ב"תדר", בתחושה הכללית ולא בפרטים הספציפיים וגם לא בדרך להשגת המטרה.

- החוק מונע על ידי הפן האנרגטי שלנו, לכן המציאות מושפעת הרבה יותר על ידי תת מודע שלנו, שנמצא בחיבור ישיר יותר לתהליכי בסיס בגוף שלנו. זאת הסיבה שלא מספיק רק "לרצות" או "לחשוב" על מה שאנחנו רוצים להשיג - אלה הן תופעות של המודע שלנו - אלא
צריך ליצור תגובה פיזית בגוף, להרגיש את התדר הרצוי בתוכנו, לפני שהוא יוכל להתממש בעולם החיצוני.

אני רוצה להתעכב קצת על הנקודה האחרונה, כי לא פעם אנשים אומרים "כן, ניסיתי להגדיר מטרות, אבל כל הקטע הזה של חוק המשיכה לא עובד". בדרך כלל הסיבה שאנשים לא מצליחים לממש את מה שהם רוצים היא הסתפקות במשחק אינטלקטואלי, חלומות בהקיץ, שלא מתחברים לתת-מודע ולרובד הפיזי.

אז בפעם הבא שאתם רוצים להתמקד במטרות שלכם, שימו לב לאיך שהגוף שלכם מגיב:

- האם אתם מרגישים שמחים ואנרגטיים כאשר אתם מתמקדים במטרות שלכם?
- האם יש בכם התנגדות או ספק פנימיים?
- האם אתם מצליחים כבר עכשיו להרגיש את מה שתרגישו כאשר הרצון שלכם יתממש?

כל אלה הם סממנים שמאפשרים לדעת האם יצרתם את הפוקוס הנכון בשביל שחוק המשיכה יתחיל לעבוד לטובתכם. כאשר תהיו כנים עם עצמכם ותתחברו לתחושות שלכם, תופיע שם אפשרות בחירה של מהו "התדר" שברצונכם לחזק בחיים שלכם - בלי קסמים, אלא מתוך הבנה ברורה של החוקים הבסיסיים שמנהלים את העולם.