אני זוכרת את הימים הראשונים שלי עם בני הבכור, הבאנו אותו הביתה ומיד חיפשתי את המדריך לטיפול בתינוק, מה עושים עם היצור הקטן הזה, כיצד מטפלים בו??? וכאשר בני גדל האתגרים גדלו יחד איתו, כיצד לחנך אותו? מתי לומר אסור ומתי מותר? מה לעשות כשהוא אינו מקשיב לי??? ואז בתי נולדה והאתגר הפך כמעט בלתי אפשרי, כיצד לספר לנסיך שעומדת להגיע נסיכה חדשה לממלכה המשפחתית? מה לעשות כדי למנוע קינאה??? כיצד להתמודד עם המריבות בניהם על כס המלוכה?

אכן, חינוך ילדים הוא אתגר לא פשוט אך כלי אחד עוזר לי במיוחד, זהו כלי שזמין לכולנו, אפשר להשתמש בו תמיד ויש אותו בכל בית...זהו הסיפור!
הפסיכולוגיה הנרטיבית מכירה בכך, שלסיפור יש כוח אדיר בחינוך הילד.
דרך הסיפור ניתן להעביר מסרים, ערכים חינוכיים ודרכי התמודדות עם מצבים שונים.
זהו כלי דרכו הילד מתעמת עם הבעיות והפחדים שלו, והם הופכים להיות פשוטים ומובנים יותר לאחר שהוכנסו לתוך תבנית סיפורית, הילד מבין שהוא לא לבד, יש עוד ילדים שחשים כמוהו וזה טבעי, התבנית הסיפורית מאפשרת עיבוד חוויות רגשיות, הקניית מיומנויות חברתיות, למידת שפה ותקשורת וחיזוק הביטחון העצמי בעקבות נתינת מקום לחוויות הילד.
לא חייבים לקנות ספרים, אפשר פשוט להמציא סיפורים, אני ממציאה סיפור לכל סיטואציה בעייתית עם ילדי, למשל יש לי סיפור שנשלף בנסיעות על הילד דוד שלא הסכים לחגור חגורת בטיחות, אבא שלו עצר את הרכב בפתאומיות כאשר ראה חתולה חוצה את הכביש ואז אוי, מה קרה? דוד עף לשמשה של הרכב וקיבל מכה חזקה, בנקודה זו הילדים שואלים מה קרה לדוד ומפנימים את המסר, בנסיעות הבאות הם לא יתנגדו לחגור חגורה, הם אפילו מזכירים לי שצריך לחגור להם חגורת בטיחות.

הסיפור הוא כלי טבעי לארגון חוויות, והשתתפות פעילה רב כיוונית בסיפור מעודדת צמיחה והתפתחות בדרך קלה ונעימה יותר.
דרך הסיפור הילד מקבל את המסר באופן עקיף ולכן גם אינו מתנגד לו.
אם נאמר לילד: "אתה חייב להתקלח כי אתה מלוכלך" סביר להניח שהמסר יצור התנגדות, לעומת זאת אם נספר לו למשל סיפור כמו "הברווזון המלוכלך" (מתוך מהספר "עולמו של דניאל") המספר על ילד שלא רצה להתקלח עד שאימו הציעה שיקלח גם את הברווזון והיה להם כיף במים, הם נהנו ללבוש פיג'מה נקייה ולהיכנס נקיים למיטה, סביר להניח שהמסר יתקבל אצל הילד ללא התנגדות.

אם אני רוצה לעודד למשל נדיבות אצל ילדי, אני אספר להם על הילד דניאל שקיבל שקית מלאה ממתקים מסבתו, הוא לקח את השקית לגן ולא הסכים לכבד את החברים, למחרת אורי הביא לגן מסטיקים ודניאל מאוד רצה מסטיק מהקופסא של אורי, אך אורי לא הסכים לכבד אותו, דניאל התלונן בפני צילה הגננת, אך זו הסבירה לו שאם הוא לא נדיב כלפי החברים שלו, הם לא יהיו נדיבים כלפיו.....רצוי שהסיפורים יהיו קצרים עם מסר ממוקד, כך הילד לא יוצף בפרטים וסביר להניח שיזכור את המסר טוב יותר.
אסכם ואומר כי יש לסיפור כוח אדיר בהקניית ערכים, בחיזוק הביטחון של הילד וברכישת שפה ומיומנויות חברתיות.
הסיפור מגשר בין עולם המבוגרים לעולם הילדים ולכן גם יוצר חיבור הפותח דיאלוג וערוצי תקשורת פתוחים, תחילה סביב הסיפור ואחר כך סביב נושאים מחיי היום יום..

כך שאולי אפשר להמעיט להשתמש בשיטות שכולנו ברגע של ייאוש עלולים להפעיל כמו: צעקות, איומים , עונשים... ולהשתמש יותר בדרך שנעימה לכולנו, דרך הסיפור!

דלית הלוי סיטרוק, מנהלת מרכז לי-ולך, יועצת חינוכית ומשפחתית, סופרת ומחברת הספר "עולמו של דניאל", בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, תואר ראשון במדעי ההתנהגות, לימודי טיפול משפחתי וזוגי, קורסי רייקי, תטא הילינג, קורס גישור, סדנאות, הרצאות וייעוץ אישי. 052-7330456