לכל בן אדם האמת שלו.
כל אחד תופס את המציאות בצורה שונה, ולא תמיד מה שנתפס הוא אמיתי.
ובכל זאת, אותה תפיסה, גם אם היא רחוקה מאוד מהמציאות ,היא חלק מהאמת של אותו האדם.
החוויות מהעבר, הרגשות והאופי הספציפי של כל בן אדם הן אלו שיובילו לצורה בה אותו אדם יתפוס את הדברים או יחשוב על הדברים.
תמונה יכולה לסמן לבן אדם אחד,משהו מאוד רומנטי ומרגש; לעומת זאת בשביל בן אדם אחר,אותה תמונה יכולה לגרום למחשבות אקסיסטנציאליות המלוות בהרבה חששות וכאב.
כאשר זוג מגיע ליועץ זוגי, ברוב הפעמים הוא מגיע עם שק כבד בתלונות. כל אחד מתלונן ביחס לשני. כשמסיימים את רשימת הטענות, מגיעה השאלה ליועץ.
מי כאן הצודק? כמובן שלא תמיד נאמרת שאלה זאת בקול רם, אבל יש ציפייה לתשובה.
לא ניתן לתת תשובה לשאלה כזאת, ובמיוחד לא בשלבים הראשונים של התהליך הטיפולי.
העיקרון: ממש לא משנה מי צודק. זה גם לא מה שחשוב. הידע של מי הצודק ומי לא, זה לא מה שישקם את הזוגיות.
במקום לנסות ולהבין מי הצודק, על המטופלים להבין שרדיפה אחר הצדק לא תוביל אותם לשום מקום בתהליך הטיפולי. להבין את בן/בת הזוג, את הצרכים של כל אחד, את הרגשות של כל אחד, ולתקשר בצורה הנכונה, זה מה שיוביל את הזוג לקחת אחריות ולהשתקם.
כל אחד והאמת שלו. אמת אינדיווידואלית; אמת עם גבולות שחייבים לכבד. אמת שלא ניתנת לשפיטה ושהינה חלק מהבן אדם עצמו.