מעמד הזכות לסביבה נאותה
נכתב על ידי: דנה הראלי
תאריך: 22/07/08

מעמד הזכות לסביבה נאותה
בג"צ 4128/02 אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ראש ממשלת ישראל ואח'
בפס"ד הש'  ברק עוסק בחוק ההסדרים שקבע תיקון לחוק הבנייה בתיקון זה הקימו ועדה אשר מוסמכת לאשר פרויקטים בצורה מזורזת מי שמחליט אילו פרויקטים הם: ראש הממשלה וכו' שהמטרה לזרז פרויקטים לאומיים ורציניים התהליך הרגיל מושגים כמו הועדה הארצית לתכנון ולבנייה, מושגים תוכנית מתאר ארצית מקומית מחוזית וכו' ומושג תסקיר.
ההליך הרגיל קבוע בחוק התכנון והבנייה שמקים ועדות כאמור לעיל כל מי שרוצה לאשר פרויקט צריך להגישה לוועדה שם היא יושבת ובוחנת את הפרויקט ישנו הליך מהיר יותר בהגשת תסקיר  השפעה על הסביבה , שהוא כלי תכנוני שמסייע לקבל החלטות בענייני פרויקטים בעיקר ככל שזה נוגע לשיקולי סביבה בהקשר זה התסקיר הוא כלי שבאמצעותו ניתן להתריע בפני הוועדה שבוחנת להביא כל מיני פרטים שיעזרו לה לקבל את ההחלטה השפעות סביבתיות וכו',על כל נושא שאפשר להשפיע מי שמגיש וועדות נציגי ציבור  ויחסי ציבור בעזרת מחשבים ניידים וכו'
תהליך זה שהוועדה דנה חשוב משום שסע' 100 לחוק הבנייה מאפשר לציבור להתנגד לתוכנית הן על בסיס התזכיר ומניעים נוספים , בהקשר זה התיקון הוא שקיצר את הזמנים אם תסקיר נותנים בד"כ  30 יום כאן נקבעו שבוע ימים להגשה.
אדם טבע ודין שהיא אחת העמותות הפעילות טענו שהדבר אינו חוקתי טענתם העיקרית היא  שזה פוגע בקניין ובעיקר שזכות לסביבה ראויה היא חוקתית לכן יש לבטלו.
בעיה נוספת הקשורה לתסקירים היא שמי שמבצע אותם הוא היזם ולכן הם בד"כ חיוביים ולא מקיפים , ואותה וועדה צריכה לזרז את ההליכים .
השופטים בפס"ד הדין היו ברק, דורנר וחשין
דברי השופט ברק:
מתחיל בנאום לזכות לסביבה ראויה וטוען שהיא זכות שאי אפשר להתקיים בלעדיה , הוא אומנם משבח את הירוקים  אולם לאחר הנאום התומך שואל  האם יש  לגזור אותה  מכבוד האדם וחירותו, הוא טוען שלא מאחר ואין  הדבר  כלול במסגרת זו ואינו רואה צורך לדחוס אותה , אם  היא כלולה,  אזי יש להכניס את  כל זכויות אדם וכל דבר גישתו של ברק לא אימצה כל זכות לתוך כבוד האדם ( הוא אומר שאינו מרחיב אני לא אקטיביסט כמו שחושבים לא כללו אזי לא כלול)
הוא אומר שאם רוצים שיציעו הצעת חוק יסוד לנושא הוא מפרט את כל הצעות החוק אך מציין שלא יחשבו שהוא תומך.
ברק אומר שמכבוד האדם הוא גוזר את זכות הקיום המינימאלי והיא חוסה תחת ח"י כבוד האדם וחירותו  ,אך אט"ג לא טענה זאת, טענתם היתה שזכות לסביבה נאותה נגזרת ומאחר וזה רחב מידי לא ניתן להתייחס (זכות לאיכות סביבה נאותה למעשה היא נגזרת מזכות קיום מינימאלי) בהקשר זה אינו מוכן להכיל מאחר וטוען לפרשנות רחבה בהתייחס לשתי הטענות הנוספות זכות לקניין הוא דוחה אותם הוא אומר להם לא לתקוף את המסגרת המנהלית, לא החלטתם היא שפוגעת , ניישם מסגרת זו שנקים שדה תעופה שיפגע בקניין אזי יש לתקוף פרויקט ספציפי של התוצאה האופרטיבית של פס"ד היא דחיית כל טענותיהם למעשה הם לא ניצחו אבל הם הציגו זאת כך.
לסיכום: ברק ממאן להכיר בזכות זו כחוקתית, הוא אומר שלא ניתן להגיש תביעה בגין החלטות ספציפיות , אם נותר מצב שמישהו נפגע כתוצאה מתוכנית שאושרה שפוגעת או הוועדה החליטה באופן בלתי סביר אזי ניתן יהיה לתבוע בגין זה אבל החוק במהותו חוקתי.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article1224.aspx