הם בני 30. התחתנו לפני שנה אחרי שלוש שנות הכרות. שניהם מתחום ההייטק. חיים ברמה כלכלית גבוהה. מאז ומתמיד היא היתה אשה של בוקר והוא איש של לילה. בחודשים האחרונים, אחרי שהייתה נרדמת בסלון, הוא פיתח תחביב חדש: שיטוט באתרי פורנו והשתתפות בצ'טים מיניים בעלי אופי סאדומזוכיסטי. לפני כחודש היא גילתה והתעמתה איתו מיידית. הטיחה בו שבוגד בה. תגובתו היתה חד משמעית ? זו לא בגידה ! עד החתונה תדירות הסקס היתה פעמיים שלוש בשבוע, ולפעמים יותר. מאז החתונה היא ממילא לא רוצה סקס יותר מאשר פעם בשבועיים, וגם זה רק בסופי שבוע וביוזמה שלו. במובנים מסוימים הוא מרגיש מרומה. הוא צריך ורוצה יותר, וממילא מדובר בפנטזיות בלתי מזיקות, שלא היה מעוניין לממש איתה לעולם.

גילי: אני יכול להבין אותו. מדובר על בחור צעיר, בריא בעל דחף מיני תקין לסקס, שלא מסתפק בפעם בשבועיים ומרגיש רע שבכל פעם הוא זה שצריך ליזום. הסקס אצל הזוג הזה הוא עבר להיות בתחום אחריותו של הגבר. זה גורם לו להרגיש שאשתו איבדה כל תשוקה אליו ולא מעוניינת בו יותר כגבר.

יעל: מיד אתה מבין אותו ומאשים אותה, אה? בעיני מעניין מה הסיבה שמיד אחרי החתונה היתה ירידה כל כך תלולה בתדירות יחסי המין ביניהם. מאחר שמתואר שינוי קיצוני, היה מעניין אותי לבדוק מה עוד השתנה אחרי החתונה? ירידה בתדירות הסקס מעידה הרבה פעמים על קשיים במקומות אחרים בקשר. העובדה שהוא טיפוס של לילה והיא של בוקר היתה ידועה לשניהם זמן רב לפני הנישואים ? הרי הם חיו יחד כבר שלוש שנים קודם. ובכל זאת, פתאום זה הפך מפריע. אני לא קונה את ה"פתאום". יש סיבה למשבר הזוגי ...

גילי: אז את ישר מבינה ומגבה אותה... אה? מה דעתך על זה שהיא חושבת שצ'טים מיניים הם בגידה? הוא כתב לנו שמדובר בפנטזיות "בלתי מזיקות". הפתרון שהוא מצא לזה שאין סקס הוא להמתין בסבלנות עד שיחזור החשק שלה. בנתיים הוא לא יוצר קשרים מחוץ לבית, לא מתאהב, לא מסתכן ומסכן את הקשר - הוא לא בוגד.

יעל: ההגדרה למושג "בגידה" היא אישית מאד. יש אנשים שמאמינים שיצירת קשרים עם בן המין השני אינה בגידה, כל זמן שאין יחסי מין מלאים, אחרים ישימו את הגבול יותר קרוב, ויגדירו כל קשר גופני מחוץ לנישואים כבגידה. יש אפילו נשים שתופסות את האוננות של בן הזוג שלהם כסוג של בגידה, מאחר שמדובר על פעילות מינית בה הן לא משתתפות. אחרים מדגישים דווקא את החלק הרגשי, ומבחינתם כל יצירת יחסים אינטימיים עם בן המין השני, גם ללא מגע מיני, היא בגידה.

גילי: ובכל זאת, רוב האנשים לא תופסים פנטזיות כבגידה.

יעל: השאלה היא אם צ'ט באינטרנט נופל תחת הקטגוריה של "פנטזיה". מחד, יש שם אדם מהצד השני, ולכן יש כאן סוג של יצירת קשר, גם אם הצ'ט מאד טכני מיני ולגמרי נטול רגשות. "סייבר סקס" הוא סקס לכל דבר בעיני הרבה אנשים, בעיקר נשים. מהצד השני, שיחה מהסוג הזה ברשת, אם אין בצידה יצירת קשר רגשי, והיא נעשית בכל פעם עם בת זוג מזדמנת חולפת, נחווית על ידי הרבה גברים כהמשך של הפנטזיות שלהם, ומאחר שלא פעם היא מלווה באוננות של הגבר, היא נחווית עבורו כמעט כמו דיבור או דמיון שלו עם עצמו.

אבל מה דעתך על זה שמדובר בפנטזיות סאדו-מאזו? אלה לא פנטזיות רגילות, ולא משהו שקיים כרגע בתוך היחסים של בני הזוג האלה....

גילי: אני חושב שמשפט מפתח כאן הוא האמירה של הבחור שלא היה מעוניין ממילא לממש את הפנטזיות שהוא חווה ברשת בתוך זוגיות. הרבה פעמים, כשנושא הפנטזיה נכנס, נעודד את בני הזוג להכניס את הפנטזיות לתוך הקשר, ולנסות לראות אם מימוש חלקי או מלא שלהם מעשיר את חיי המין, ובעקבותיו את הקשר כולו. אבל במקרה הזה, של פנטזיות סאדו-מזוכיסטיות, הבחור מספר שנהנה מהם, אבל לא מעוניין להכניס את אשתו למשחק מהסוג הזה. זה מרגש אותו דווקא בגלל שההשפלה ויחסי הכוחות הנוקשים לא מערבים את אשתו, מושא אהבתו.

יעל: יש גברים שמתקשים להתייחס לאשה שלהם כאוביקט מיני. בשל מגוון סיבות עמוקות הנעוצות באישיות ובהסטוריה הפרטית שלהם, הם מבחינים בין האשה החוקית שלהם - שנתפסת כקדושה, "אמא אדמה" , מטפלת, תומכת וממלאה פונקציות אמהיות, לבין האשה האחרת, הקדשה (= זונה) - שאיתה אפשר להנות מחוויות גופניות מסעירות. ייתכן שהבחור הזה שלנו לא מעוניין להגשים את הפנטזיות שלו עם אשתו, אבל עדיין יש לו צורך בסיפוק שלהם, מחוץ לבית.

גילי: ובכל זאת אני חוזר לנושא התדירות, והעובדה שהיוזמה לסקס היא תמיד שלו. מה, היא לא מרגישה שיש בעיה בקשר שלהם? למה היא לא מדברת על זה? האם הם "הגביהו את השטיח" בבית הזה (כלומר דחפו את הכל מתחת לשטיח, ועכשיו כשנכנסים הביתה הם מרימים את הרגל גבוה למעלה, העיקר לא לדבר על הדברים, והכל כאילו בסדר)?

יעל: באמת מעניין למה היא לא מתלוננת על זה, אלא רק הוא. אולי זה מרמז שיש לה הרבה הרבה תלונות אחרות, יותר דחופות בעיניה, שלא ממש נאמרות בקול רם. יש לי הרגשה שהזוג הזה לא מדבר מספיק. ההליכה שלה לישון מוקדם, הירידה בתדירות יחסי המין מצידה, והשיטוט באתרי הפורנו מצידו ? נראה ששני הצדדים מעדיפים לנסות להתמודד בכל מיני דרכים אחרות, ולא להתעמת פנים אל פנים עם הבעיות שלהם ולדבר על הדברים.

גילי: אני מאמין שהזוג הזה היה יכול להרוויח מאד מטיפול זוגי. "החוזה הזוגי" הבלתי כתוב ששירת אותם לפני ארבע שנים, כשנפגשו, כבר לא מתאים להם עכשיו. שניהם השתנו ויש להם ציפיות אחרות מהקשר ואחד מהשני. העובדה שהחשק "מת" היא בלתי מתקבלת וצריך להתייחס אליה כאל "נורת אזהרה" חמורה שמהבהבת.

יעל: אני חושבת שהם צריכים לברר לעצמם מה הם תופסים כנאמנות ובגידה. מה הגבולות של הדברים שהם יכולים לאפשר לצד השני בקשר, ואיפה המגבלות ? המקומות בהם הם מרגישים שאי אפשר לסבול יותר. ובעיקר, ראוי שישאלו את עצמם מה השתנה לאחרונה? מה קרה בזוגיות שלהם? האם יש דברים שחסרים להם בקשר ואפשר למלא? לאן היו רוצים להגיע מכאן?