יש לי לקוח עם עסק שקרוב ל-20 שנה מוגדר כרווחי. עם השנים הוא התרגל לרמת חיים גבוהה מאוד בזכות העסק שלו. היה כסף, והיה כסף בשפע. אז הוא לקח בכל חודש כמה שהוא היה יכול. עם השנים אנשים שקרובים אליו התרגלו שהוא משלם כל מיני דברים. הוא דאג לפרנסת המשפחה, כמובן, אבל גם מימן הוצאות של ילדיו (שכבר גדלו ועפו מהקן), של ההורים (שאינם עניים בעצמם) ועוד כהנה וכהנה.

עם השנים, המינוס בבנק התחיל לגדול - אבל זאת לא היתה בעיה מבחינתו, כי העסק המשיך להזרים אליו כסף טוב. והוא המשיך לקחת.

אז הגיע הזמן לבצע שיפוץ בעסק - ולא היה כסף בקופה אז הוא לקח הלוואה. ובגלל שהעסק כזה רווחי, הוא לקח את ההלוואה לטווח קצר יחסית, כי לא צריכה היתה להיות בעיה להחזיר את זה.  אז התברר שהוא צריך להעביר למס הכנסה קצת יותר ממה שהוא תכנן, ולא היה מאיפה לשלם זאת, אז הוא לקח עוד הלוואה, גם היא מאותו שיקול לטווח קצר. את התשלום למס ההכנסה הוא גם פרס לכמה חודשים. וכך על פני מספר שנים הדבר חזר חלילה. החובות גדלים וגדלים וכך גם ההחזרים החודשיים. החובות המשיכו לגדול אבל לא היתה מבחינתו בעיה, כי העסק באמת המשיך להזרים כסף טוב.

אז הנה השאלה: אם העסק מכניס כסף טוב (וזאת עובדה מתמשכת), איך זה שהמינוס ממשיך לגדול ובעיות התזרים ממשיכות להצטבר האחת על השנייה?

כחלק מהייעוץ הפיננסי שאני נותן לו, מצאנו שהוא מושך מהעסק כספים לשימוש פרטי, מעל ומעבר למה שהעסק מסוגל לתמוך בו. שוב, אני מדגיש שהעסק מייצר כסף טוב! אבל גם עסק שמייצר כסף טוב צריך מידי פעם לעבור שיפוץ, מידי פעם לשלם הוצאה בלתי מתוכננת, להיערך לצמיחה (בצמיחה משלמים למע"מ הרבה יותר ממה שנכנס בפועל לעסק, שזה מה שנקרא "צרות של עשירים") וכן הלאה. ההוצאות האלו ידועות! אם רק יושבים רגע ניתן לתכנן אותן ולהעריך את גודלן ואף מתי הן ידרשו.

הלקוח שלי עשה שגיאה מאוד נפוצה - הוא לקח את כל מה שהוא הצליח לקחת. לכן הוא התרגל לרמת מחייה מסוימת והתקשה לרדת ממנה.

כחלק מהטיפול הוא ישב עם אשתו וביחד, בהסכמה, הם החליטו במה הם מקצצים ואיך הם מורידים את מסגרת המשיכה מהעסק למסגרת שהעסק יוכל להתחיל לשלם חובות (זה אומר שצריך לקחת פחות מכפי שהוא היה לוקח אילו התכנון הפיננסי היה מלכתחילה תקני). הדרישה שלי היתה לקיצוץ מינימאלי של 15%. בתחלה הלקוח טען שזה לא ניתן לביצוע, אבל לאחר מחשבה ועימות הנתונים יחד עם אשתו קרה דבר מעניין והקיצוץ יותר מהוכפל. (רק בשביל לתת קנה מידה, הקיצוץ לבד עלה על המשכורת הממוצעת במשק).

הטיפול הזה נשמע מאוד פשוט וברור מאליו - אבל בתור יועץ, שראה כבר כמעט הכול, אני יכול להגיד לכם שזה משהו שקורה בעסקים רבים. במיוחד בעסקים שמגלגלים סכומים נאים, החשיפה המתמשכת למזומנים גורמת לאשליה של שפע - שאין מה לדאוג, תמיד יהיה עוד.

אז נכון שתמיד אפשר לייצר עוד כסף, אבל זאת לא סיבה לא ליצור תשתית פיננסית נכונה.

במיוחד כאשר נתקלים בהאטה בעסק או בכל המשק, עסקים שלא הכינו "מטרייה" לימים הגשומים מוצאים את עצמם עם הגב אל הקיר ועם בנקאי זועם וכמעט בכל המקרים זה מיותר לחלוטין.

אני שב וקורא לכל קוראיי לא להתבייש, לשאול שאלות, ולעשות את מה שצריך כדי להכניס את העסק למדיניות פיננסית שקולה. יש המון פתרונות טובים וקלים. צריך פשוט להתחיל!

אודות הכותב:
עדי פלאוט, יועץ עסקי ומרצה לאנשי עסקים, מפרסם מקרים עסקיים באתר www.expertinfo.co.il