באיזו מידה יש לנו שליטה בצריכת החשמל שלנו? לכאורה נראה שאנו בעלי שליטה מלאה. ביכולתנו להפעיל מכשירים או לכבות אותם כרצוננו; אנחנו מודעים לכך שככל שמכשירי החשמל יפעלו לאורך זמן רב יותר, כך חשבון החשמל שלנו יהיה גבוה יותר.  נראה על פניו שהאפשרות לסובב את  המתג והמודעות לכך שכל מכשיר צורך אנרגיה מספיקות על מנת להבטיח שליטה בצריכת החשמל.

בפועל השליטה בצריכת החשמל היא מוגבלת אצל מרבית האנשים. כך, למשל, אנחנו שומעים ברדיו ורואים בטלויזיה פרסומות מטעם משרד התשתיות על הצורך לחסוך בחשמל, בייחוד בין שעות מסוימות.  נניח שנרצה לחסוך בחשמל. האם כדאי לנו לכבות את המחשב? כמה זה יחסוך? אולי עדיף לוותר על התה ולא להרתיח את המים בקומקום? מה יקרה אם נפעיל את המאוררים במקום המזגן, האם זה יחסוך משמעותית בחשמל?  האם מותר לנו להפעיל את הטוסטר בין 12 בצהריים ל-5 בערב, או שיש כאן משהו מן הבזבוז? לא נוכל לענות על שאלות מהסוג הזה, אם לא נדע בדיוק כמה צורך כל מכשיר בדירתנו.

מערכות בית חכם מתקדמות מאפשרות כיום לקבל תמונת מצב מלאה לגבי צריכת החשמל הביתית מכל מכשיר ומכשיר, בזמן אמת וללא מאמץ. בחלק מהמערכות המידע מוצג על מסך המגע, המשמש גם כפנל שליטה ובקרה על המערכת ומסך טלוויזיה של האינטרקום. האפשרות לקבל את המידע בלחיצת כפתור, מבלי לבצע פעולות מורכבות ומבלי שיהיה צורך לעקוב אחר חשבונות החשמל, גורמת להבנה מהירה של רמות צריכת החשמל של המכשירים השונים. לאחר שנדע אלו מכשירים הם הזללנים ביותר, נוכל לעקוב אחרי הדלתקם באופן צמוד. מצב כזה מאפשר שליטה בצריכת החשמל בפועל.

לסיכום, על מנת לקבל שליטה בצריכת החשמל, אין זה מספיק להיות קרובים אל המתג. השליטה האמיתית מתחילה ממידע מלא ואמין אודות תפקודם של המכשירים השונים. אם נדע אלו מכשירים הם צרכנים כבדים, ואלו מכשירים לא משנים באופן משמעותי את הצריכה הכללית, נוכל לבחור את זמני ההפעלה של המכשירים ואת משך עבודתם בצורה מודעת ולא באופן שרירותי. מערכות הבית החכם מאפשרות לקבל את המידע החיוני ולהגביר את מודעותנו לצריכת החשמל הביתית.