למעשה קיימות שתי אופציות למתן אישור נוטריוני לנכונות התרגום. שתי האופציות מקובלות ומוכרות הן בארץ והן בעולם.

להלן ההבדלים וההבחנות בין שני סוגי האישורים:

אופציה אחת היא מתן אישור נכונות תרגום על ידי נוטריון. במצב זה, כל מה שהנוטריון אומר באישור הנוטריוני שלו הוא שהתרגום הוא תרגום נכון ומדויק של המסמך שתורגם. כלומר, הנוטריון מאשר  כי הוא בדק את התרגום, או תירגם בעצמו את המסמך, והתרגום תואם את המסמך ממנו תורגם באופן מלא, מדויק, וכי התרגום זהה למעשה למסמך שתורגם. ברור כי נוטריון המנפיק אישור על פי אופציה זו, חייב לשלוט בשתי השפות. השפה ממנה תורגם המסמך והשפה אליה הוא מתורגם. ניקח למשל תרגום לאנגלית  המסמך כתוב במקורו בעברית, הנוטריון מאשר כי בוצע תרגום לאנגלית התואם את האמור במסמך שבשפה העברית. אותו נוטריון חייב לשלוט הן בשפה העברית והן בשפה האנגלית. ישאל השואל, מהי רמת הבקיאות של אותו נוטריון בשתי השפות האלו, הנדרשת לצורך מתן האישור הנוטריוני? התשובה לכך היא שכל נוטריון קובע ומחליט לעצמו האם שליטתו ורמתו מתאימים לצורך מתן אישור באותן שפות נשוא כתבה זו, וזאת בשים לב לדרגת הקושי והמורכבות של השפה והמסמך הרלבנטי. התוצאה של מתן אישור על פי אופציה זו היא, שיהיה קשה לסתור את דברי הנוטריון ( שהתרגום נכון ),

כי קיימת חזקה לכאורה על פי החוק הישראלי כי התרגום הוא נכון ומדויק. לא כן המצב על פי חוקי שאר ארצות העולם, שבהן אין שום יתרון לעשיית  תרגום נוטריוני על פי אופציה זו.

האופציה השנייה עוסקת במתן אישור נוטריוני להצהרת מתורגמן. במקרה זה, הנוטריון איננו מכיר אחת או אפילו את שתי השפות נשוא עבודת התרגום שנמסרה לאישורו, והוא נעזר במתרגם השולט באותן שפות. האישור הנוטריוני אומר כי הופיע בפניו מתרגם, אשר הוא - המתרגם, שולט בשפות התרגום, וכי הוא - המתרגם בדק או תירגם בעצמו את המסמך נשוא האישור, והוא ( המתרגם 9 מצהיר בזאת בפני הנוטריון כי התרגום נכון. במקרה כזה האחריות לנכונות התרגום חלה על המתרגם ולא על הנוטריון, ולא מופעלת כאן חזקה משפטית כלשהי, שיש לראות את התרגום כנכון. ניקח לדוגמא את השפה הסינית. אין בארץ נוטריון הדובר סינית, ובכל זאת מתבקש הנוטריון לתת אישור המתייחס לנכונות התרגום. במקרה כזה מבצע מתרגם ( לעתים מתרגם העובד עם הנוטריון ) תרגום לסינית והנוטריון נותן את האישור להצהרת המתרגם בפניו, כאמור באופציה זו.

נוטריון מנוסה ידע להדריך את הפונים אליו ולייעץ להם איזו משתי האופציות שתוארו עדיפה לכל פונה, על פי מהות המסמך, ארץ היעד אליה הוא מוגש, ומהותו של ההליך אותו נועד לשרת המסמך המתורגם.