מולטיטאסקינג/ היכולת לבצע כמה דברים בו זמנית
הרבה פעמים אנו מקנאים באנשים שעושים דברים רבים בו זמנית. זמננו תמיד קצר והמלאכה תמיד מרובה ובין מטלה למטלה היינו שמחים לכמה שעות של שלווה ומנוחה. אז אנחנו מתעקשים לבצע יותר דברים באותו הזמן, מתוך אמונה כי ניצול כזה של הזמן יאפשר לנו למקסם את ניצולו ולהספיק ולבצע את כל הדברים כנדרש וכראוי ועוד יישאר לנו עודף (זמן) בשביל איזו ריצת ערב בפארק.
רובנו חושבים שאנחנו מסוגלים או אמורים לשאוף להיות מומחים בביצוע כמה דברים בו זמנית? תחשבו שוב.
מחקרים חדשים מראים שאנשים אינם טובים, כפי שהם חושבים, בביצוע מספר מטלות במקביל. המחיר הנגבה מכם בניהול המקביל של כל המטלות יותיר אתכם עייפים ואולי את המטלות- לא מבוצעות כפי שהייתם רוצים.
לרוב אנחנו לא יכולים להתרכז ביותר מדבר אחד בו זמנית- אנחנו כן יכולים להסיט מהר מאוד את הריכוז ממטלה אחת לאחרת. אין ברירה- כשביצוע מקביל של מטלות מחייב שימוש באותם משאבי מוח- דיבור, או כתיבה, למשל. אז למעשה בלתי אפשרי לבצע שתי מטלות בו זמנית אלא רק לעבור הלוך-חזור, במהירות עצומה וללא מנוחה בין שתי המטלות. נשמע מעייף? זה באמת כך. המוח חייב להפסיק הפסקות קצרות כדי לאסוף שוב ושוב את המידע הרלוונטי למטלה בכל פעם שאנו מסיתים את תשומת ליבנו מחדש. הרבה יותר עבודה וצריכת משאבים לעומת פשוט ביצוע של מטלה אחת בכל זמן.
להיפך- למוח יש כישורים המאפשרים לו לעזור לנו להתרכז בביצוע במטלה אחת, כמו היכולת "להרחיק" רעשים שאינם חלק מהצלילים (מוזיקה, טלוויזיה, שיחת טלפון) בהם אנחנו בוחרים להתרכז באותו הרגע.
אם במהלך ביצוע משימה ישנם חללים גדולים של זמן בלתי מנוצל- אדרבא, עשו בהם משהו יעיל, אך קצר טווח. מטלה שמתחילה ומסתיימת בפער הזמן הזה- תאמו פגישה, שלחו מייל, קראו כתבה, אך השתדלו לשים לב כי אתם שמים לב – כן, ודאו כי מרוב ניסיון להספיק הרבה אתם לא למעשה ממש מפשלים, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. כן, אנחנו מסוגלים ללכת ברחוב וללעוס מסטיק באותו הזמן אבל ברגע ששתי המטלות מצריכות תשומת לב המצב משתנה- אם בכל לעיסה היינו צריכים להוציא את המסטיק ולהביט בו הרי שעכשיו עלינו להביט על 2 דברים בו זמנית ואת זה אנחנו לא יכולים באמת לעשות, אנחנו יכולים רק להיות מטע טובים יותר או פחות ב"לרצד" ביניהם.
ב-2005 ה-BBC דיווח כי עובדים שדעתם מוסחת בגלל אימיילים או טלפונים חווים נפילה באיי.קיו הגבוהה מזו הנמצאת אצל מעשני המריחואנה. הגבלת המולטיטסקינג היא לפיכך חיונית והכרחית. ואם היא חיונית בביצוע מטלה הכרוכה בידע שכבר יש לנו הרי שחשיבותה עולה בזמן רכישת ידע שאין לנו במיוחד אם קולטני הידע- אוזניים או עיניים "מרקדים על כמה חתונות". יש מחקרים הטוענים כי קליטה של ידע כזה היא פחות "גמישה" ויוצר קשה "לשלוף" אותו מתוך הזיכרון. למעשה למוח אין ברירה אלא לתעדף את הריכוז שיש לו והתעדוף של המוח לא בהכרח תואם את התעדוף של העסק!!!
במקום לג'נגל את כל המטלות שפרו את כישורי הברירה והבחירה שלכם, תעדפו משימות תוך הגדרת לוחות זמנים, סדרי עדיפויות והפעלת שיקול דעת. אתם תופתעו מהתובנות שהמוח שלכם יהגה אם רק תיתנו לו זמן ואת תשומת ליבכם.