החוקר הפרטי הוא איש אשר פועל ברישיון, לגלות פרשיות ומידע סמוי על הונאות, בגידות, איתור אנשים, ריגול תעשייתי ועוד. לא כל אחד שרוצה הופך לחוקר פרטי. על מנת להפוך לחוקר פרטי צריך לרכוש ניסיון רב של שלוש שנים בעבודה צמודה לבעל מקצוע מנוסה ורק אחרי רכישה של הנסיון ובדיקה שאכן יש לו את הזמן הרצוי הנו יכול לעשות מבחן מטעם הלשכה המשפטים, אילו הנו עובר אותו הוא יוכל לעבוד בתחום החקירות הפרטיות בעתיד. שבדקתי במשרד חקירות לגבי ההתמחות שצריך לבצע, ידעו אותי שהמתמחה מחויב להתלוות לחוקר ולעשות את כל הדרך שחוקר צריך לבצע כמו: מארבים, מעקבים מוסעים, חקירות, התחזויות וכל זאת כדי לשאוב מידע שלא ידוע שהעיקר פה למעשה זה למצוא ראיות אשר יעזרו ויקדמו את הלקוח למטרה שבשבילה הנו פנה למשרד חקירות. ישנם היום המון משרדים הפועלים בארץ יחד עם זאת חשוב ביותר לבקש מהחוקר תעודת רשיון בתוקף שמקנה לו את האישור מבחינת המדינה לבצע חקירות באופן פרטי.
חוקר פרטי פעם הסביר לי כיצד מבוצע תהליך חקירה סטנדרטי של חשד על גניבה במקום העבודה מסוים. כמוהן שמבחינת החקירה כל העובדים חשודים אפילו אם יש למנהל חשד במשהו. בהתחלה אוספים ראיות ובודקים את שעון היציאה במקום כדי לדעת מתי העובדים עזבו שבוע טרם שהתגלתה הגניבה. במהלך התהליך עוברים כל העובדים חקירה מתמשכת. לחקירה איכותית ישנם שני שלבים שונים,החקירה הסמויה אשר החוקר שואל שאלות שלא בהכרח רלוונטיות למקרה על מנת לראות איך הנחקר מגיב ולקרוא את שפת הגוף שלו וחקירה גלויה אשר מפעילים לחץ גלוי על הנחקר.
בוודאי שיש דרכים להימנע מגניבות, במשרד חקירות פרטיות אמרו לי שכאשר מנהלי המשמרת מפעילים לחץ וגורמים לעובדים לתחושה שתמיד יש מישהו אשר מסתכל עליהם וכמובן לזה נלווה רישות מלא במקום העבודה במצלמות אבטחה שחלקן עובדות וחלקן לא כדי לגרום לעובדים תחושה של מעקב זה מצמצם את כמות המעשים באופן משמעותי אבל לא מספיק שמדברים על גנב מנוסה. האם בעבר היו דרכים שונות ומגוונות לבצע עבירות מבלי שיתפסו אותו ובדרך כלל הגנב מבצע מעקב ורישום על איך סדר היום של העובדים באותו המקום בנוי לו.