|
לא מצליחה לעבור מדייטים ליחסים |
בשיחת הטלפון אמרה לי מירית (שם בדוי) שהיא רוצה למצוא בן זוג. שאלתי אותה האם זה הדבר שהכי חשוב לה בחיים כרגע והיא ענתה "כן". בשיחת הטלפון אמרה לי מירית (שם בדוי) שהיא רוצה למצוא בן זוג. שאלתי אותה האם זה הדבר שהכי חשוב לה בחיים כרגע והיא ענתה "כן".
בפגישה הראשונה סיפרה מירית שהיא בת 33, עובדת הייטק, בעלת תואר ראשון, ושמעולם לא היתה לה מערכת יחסים, או ליתר דיוק מעולם לא היה לה קשר שנמשך מעל לשבועיים.
מירית בחורה נאה, שנונה, מצחיקה. סיפרה שאין לה בעיה ליצור קשר עם בחורים. "מתחילים איתי ופונים אלי הרבה גברים בפאבים, מסיבות ודרך Jdate , ואני גם נפגשת ויוצאת הרבה, אבל הדייטים נמשכים שתיים, שלוש פגישות ואז זה נפסק. אני לא מצליחה לעבור מדייטים ליחסים. נמאס לי אני רוצה קשר קבוע, אני רוצה בן זוג, אני רוצה ילדים ורוצה משפחה".
מירית אמרה שהבטיחה לעצמה שהיא תעשה כל מה שצריך על מנת שבשנה הקרובה היא תמצא בן זוג, ולכן היא מחויבת לתהליך בינינו. כששאלתי אותה מה לדעתה חוסם אותה מלעבור מדייטים ליחסים אמרה מירית שהיא לא יודעת. שאלתי מה קורה בפגישות, על מה מדברים, מה עושים, לאן הולכים.
מירית סיפרה שבפגישה הראשונה בדרך כלל שני הצדדים בודקים אם בן הזוג נראה להם. המפגש הוא די אינפורמטיבי, ועוסק בחילופי נתונים ועובדות ? הכרות ראשונית קצת מלאכותית ומאולצת. בפגישה השנייה יש כבר קצת יותר קירבה מדברים על נושאי עניין משותפים, על חברים ומשפחה ויש התחלה של מגע גופני, נשיקות, ליטופים וזהו. במפגש השלישי התקשורת היחידה שמירית מייצרת היא גופנית - סקס שאינו גורם למירית הנאה. היא מרגישה בו כצופה מן הצד. מירית סיפרה שהיא "מקריבה את גופה" על מנת "לא לאכזב" את בן הזוג, כי היא מרגישה שזה מה שמצופה ממנה, ובלי זה הבחור לא ירצה להמשיך להיות איתה. לאחר מכן, או שהוא נעלם או שיש מפגש נוסף שמיועד לסקס ואז הוא נעלם. וכך זה מסתיים תמיד.
ביקשתי ממירית לספר על הזוגיות של הוריה. מירית שתקה. "אין לי אבא" היא אמרה "כשהייתי בת 16 התברר לנו שהוא בגד כל השנים באמא שלי ומאז הוא מת בשבילי. לא יכולתי לשאת את הזיוף והשקר שלו, את הבגידה באמון שנתתי בו. ואת מה שהוא עשה לאמא שלי. נדרתי שלעולם לא אדבר איתו יותר".
שאלתי את מירית איך היו היחסים שלה עם אביה, עד גיל 16 . מירית סיפרה שאבא היה חבר ושותף סוד, היא סיפרה לו כל מה שעבר עליה, והוא סיפר לה בחזרה , "כך האמנתי" אמרה מבעד לדמעות. "אמא הייתה השומרת, היא כל הזמן דאגה שהכל יקרה: שנכין שעורים, נתרחץ, נלך לישון בזמן, נקום בזמן, נלמד... אבא היה כייף..."
מירית סיפרה שרק אחרי שידעה על הבגידה התחילה להעריך את אמא, וראתה אותה באור שונה: הויתורים שעשתה למען הילדים, ההשקעה, האהבה. מירית כעסה על עצמה שהעדיפה את אביה שלא בצדק והפנתה עורף לאמא ובסוף אבא בגד בה.
שאלתי את מירית האם יכול להיות שיש קשר בין הבגידה של אביה לבין חוסר היכולת שלה לייצר קשרים כיום. מירית חשבה לרגע וסיפרה שאחרי שהתבררה הבגידה היא הלכה והסתגרה בתוך עצמה ונמנעה מלייצר קשרים עמוקים, לאורך כל התיכון ולמעשה, מאז ועד היום. מירית אמרה שחשה שהיא לא יכולה לבטוח בגברים, ולא יכולה לתת אמון בגלל הפחד שהגבר שתבחר ? יבגוד בה שוב. מירית גם אמרה לעצמה שהיא לא יכולה לבטוח בכושר השיפוט שלה אחרי שכל כך טעתה עם אביה והוא שבר את ליבה לרסיסים.
בשלב זה זיהינו את החסם של מירית- חוסר יכולת לתת אמון בבן זוג, ובשימוש בטכניקה של יצירת אינטימיות גופנית מהירה ומזויפת, שתפקידה לכסות על הפער שבין המקום הגופני לאינטימיות נפשית שלא הייתה יכולה להתפתח.
לאחר שהסכמנו על הגדרת החסם, בנינו תוכנית עבודה. בתוכנית התחייבה מירית לפעולות, שהיא קבעה להן את לוח הזמנים:
בשלב הראשון עסקנו בבניית האמון של מירית בעצמה. מירית הצליחה לראות שהצלקת שהותירה בליבה הבגידה של אבא מנעה ממנה להתקדם בחייה. היא חוותה שוב ושוב את החשש מבגידה, את הפחד להיקשר לתת אמון לבנות קשר ולהינטש. מירית החליטה שעליה להיפגש עם אבא ולסגור את הפצע.
לאחר תהליך שכלל סימולציות וניתוח אפשרויות גייסה מירית את כל האומץ שיכלה למצוא בליבה , והתקשרה במהלך פגישת האימון לאביה ואמרה לו שהיא רוצה לפגוש אותו. כשהסכים מסרה לו תאריך, שעה ומקום. עד לפגישה עם אביה רצתה מירית לבטל את הפגישה מספר רב של פעמים, ובכל פעם מצאה מחדש בתוכה את הכוח להמשיך. ביום הפגישה עברנו יחד על כל האפשרויות, מירית אספה כוחות והלכה לפגישה.
בפגישה ביקשה מירית לשמוע את הצד של אביה לבגידה. כשסיפר בקול חנוק מדמעות, על החרטה, האשמה והצער על אובדן הקשר ביניהם, הרגישה מירית שסגרה מעגל. היא ראתה את אביה אנושי, כואב, לוקח אחריות, מבקש מחילה.
מכאן המשיך תהליך האימון למציאת זוגיות במהירות רבה. מירית החלה לפעול להגשמת החזון שלה. החלה לתת יותר ויותר אמון בעצמה, לבטוח באינטואיציות ולהקשיב לקול הפנימי שלה. באימון בדקנו שמירית מגיעה לקשר כשווה, ומסתכלת על הדייט בגובה העיניים.
מירית התחייבה לעצמה באימון וכתוצאה מכך הפסיקה את המגע הפיזי בפגישות הראשונות, והחלה לייצר מערכות יחסים שהתבססו על דיבור, פתיחות ושיתוף.
בשלב הבא באימון בנתה מירית את הנושאים הרגשיים שעליהם תדבר בדייט. מירית יצרה אינטימיות רגשית ורק אחריה אפשרה לעצמה מבחירה ומרצון, אינטימיות גופנית. לכל אורך התקופה ניהלה מירית יומן שבו תיעדה את כל המחשבות, התחושות והחוויות החדשות שעברה. היומן ליווה אותנו בפגישות האימון ועזר לה בכל פעם להגדיר לעצמה מחדש את מטרות הביניים בדרך להשגת היעד ? מציאת זוגיות.
במקביל לשינוי שחוותה מירית במערכות היחסים רומנטיות עם גברים ראתה מירית גם שינוי במקום העבודה. היכולת שלה לתת אמון, לבטוח באחרים, לפתוח את הלב, להגיד ללא החשש מה יחשבו עליה ולשתף, שינו את יחסם של חבריה לעבודה, שחשבו עד לאותה עת שהיא סנובית ומתנשאת. החברים קיבלו אותה עכשיו כאחת מהם. מירית הרגישה לראשונה מזה תקופה ארוכה כשייכת.
לאחר שלושה חודשים הסתיים תהליך האימון. מירית מצאה אהבה ומתכננת לעבור לגור יחד עם בן זוגה. ואני... מחכה להזמנה לחתונה...
גילי בר
פורסם במדור יחסים Ynet
|