|
300 דייטים, והיא לא מצאה אף אחד שהיא רוצה |
בשיחת הטלפון אמרה חן שאינה מצליחה למצוא בן זוג, ואינה יודעת למה. חן בת 31, נראית מצויין, חכמה, שנונה, עצמאית, גרה בתל אביב בדירה משלה.בשיחת הטלפון אמרה חן שאינה מצליחה למצוא בן זוג, ואינה יודעת למה. חן בת 31, נראית מצויין, חכמה, שנונה, עצמאית, גרה בתל אביב בדירה משלה.
במפגש הראשון סיפרה חן כי היא יוצאת לדייטים לפחות שלוש פעמים בשבוע, אבל אחרי הפגישה הראשונה אף פעם אין המשך. זה לא שהיא רוצה ולא רוצים אותה, אלא שהבחורים שהיא פוגשת לא עושים לה את זה. "יצאתי אולי ל - 300 דייטים בשנים האחרונות ואין אף אחד שאני רוצה. רוב אלו שיצאתי איתם היו נחמדים ומוצלחים ונראו טוב. אבל פסלתי אותם פעם אחר פעם. אולי אני לא אמורה להיות בזוגיות?" שאלה חן. "את רוצה בן זוג?" שאלתי אותה. "כן מאוד, אני כמהה לזוגיות, אני מרגישה סוג של בור שחור בנשמתי בגלל שאני לא מוצאת בן זוג".
במפגשים הבאים התחלנו לחקור את העבר של חן וניסינו להבין למה אף קשר לא נדבק. הסתבר שחן מאבדת עניין כבר בתחילת הדייט הראשון. מה חוסם את חן מלהמשיך ולהתקדם בקשר? חן שחזרה את ילדותה, דיברה על הבית, המשפחה, בית הספר. שאלתי האם חוותה נטישה או בגידה, שלה עצמה או של מישהו שקרוב אליה, על מנת לבדוק את מידת האמון שלה בגברים. חן שללה אפשרות של טראומה בעבר. היא סקרה את כל הקשרים המשמעותיים שהיו לחן בעבר (והיו מעטים כאלה) וניסתה למצוא דפוס אופייני. לסיום בדקתי האם קיבלה בעבר החלטות מוטעות בנוגע לקשרים זוגיים והיום חוששת להחליט ולשגות שוב.
בכל שביל שהלכנו התשובות היו שליליות: לא הייתה טראומה שניתן היה לראות, הזוגיות של הוריה ושל מי שסבב אותה מאושרת, היא לא ננטשה וגם לא קיבלה בעבר החלטה לא נכונה בנושא זוגיות או בכל תחום אחר. אז מה הכיוון הנכון?
שאלתי את חן אם עברה פעם דמיון מודרך. לפעמים התשובות מסתתרות מפנינו וקשה להגיע אליהן באופן ישיר. במקרים כאלה אנחנו מחפשים שבילים אלטרנטיבים, שיעקפו את המודעות ויעזרו להביא תשובות ממקומות עמוקים יותר. חן השיבה בשלילה, "מעולם לא עברתי דמיון מודרך, אבל תמיד רציתי לנסות. זה מסקרן אותי" היא אמרה. התחלנו.
"עיצמי עיניים וקחי שלוש נשימות עמוקות" אמרתי לה, לאט לאט חן נרגעה והשתחררה, והתחלנו במסע. תהליך הדמיון המודרך מתחיל מהתמקדות בנשימות העמקתן. אחרי השתחררות והרפיה, האדם נינוח ומוכן ללכת בשבילי הדמיון שלו. חכמי המזרח לימדו אותנו, שהמח שלנו תופס את הדימויים שאנחנו מעלים בדעתנו באותה דרך בה הוא תופס מציאות ממשית, וכך במקום להיות בחוף הים, לדמיין את אוושת הגלים, חום השמש, והחמימות הנעימה של החול בין אצבעותנו, אנחנו יכולים לדמיין את אותה תמונה ולהגיע, מבחינת המח, לתחושה כמעט זהה. בתהליך הדמיון המודרך נבדוק את הדימויים הנפשיים הפנימיים שיש לאדם, ונבקש לעזור לו לחזק את החלקים החיוביים והאופטימיים בהם, שמשרתים אותו לטובה, ולהחליף, לשנות או להפרד מהדימויים השליליים שעוצרים אותו וחוסמים את התקדמותו.
חן נכנסה לדמיון המודרך בקלות. היא ראתה את עצמה הולכת על שביל בתוך יער ירוק, בין פרחים, פרפרים ונוף יפהפה. הנחיתי את חן למצוא, מאחורי אחד העיקולים, תיבת קסמים, ואכן, היא מצאה תיבה עתיקה, מגולפת מעץ משובץ באבנים טובות. ביקשתי מחן לפתוח את תיבת הקסמים ולראות מה יש בתוכה. חן מצאה שם תמונה של גבר. ביקשתי ממנה לתאר את הגבר שבתמונה "גבוה אבל לא מאוד, משהוא בין 187 ס"מ ל - 192 ס"מ, רזה וחטוב, שרירי אבל לא באופן בולט. שזוף, עיניו כחולות ירוקות ועמוקות מאוד שאפשר לטבוע בהן, שערו שחור מתולתל, שיניים לבנות וחיוך מקסים".
סיימנו את הדמיון המודרך וחן סיפרה שהיה לה מאוד מרגש. "כך בדיוק אני רואה את בן הזוג שלי". ביקשתי מחן לכתוב לפעם הבאה תיאור של בן הזוג שהיא מאחלת לעצמה.
עברו יומיים וקיבלתי מחן מייל. "התחלתי למלא את המשימה שנתת לי, ופתאום שמתי לב שאני כותבת רשימה של תכונות חיצוניות: אני רוצה שהוא יהיה יפה, גבוה, חטוב ושיהיו לו עיניים יפות. עכשיו אני חושבת על עצמי שאני רדודה ושטחית, כי זה מה שתמיד חיפשתי בכל הגברים, וזו גם היתה הסיבה שפסלתי אותם אחד אחרי השני. אני מבינה שאני תקועה כאן. מה לעשות?"
כשנפגשנו, אמרתי לחן שהתובנה שלה חשובה: "האפשרות לנתח את העבר, לראות ולהבין את המנגנון שבלם אותך מיצירת קשר היא תחילת הדרך להתגבר עליו ולבחור בדרך שונה".
שיקפתי לחן שעד היום היא נתנה לתכונות החיצוניות של בן הזוג את המשקל המכריע בהחלטה לגבי המשך הקשר. כעת, ביקשתי ממנה לנסות לשים את התכונות החיצוניות בצד, ולראות מה עוד היא מחפשת. חן חשבה לרגע "חשוב לי שהוא יהיה משכיל, שיעבוד בעבודה שתכבד אותו, שיהיה שאפתן ולא קמצן, ושיהיו לו ערכים". ביקשתי מחן לנסות ולאפיין את התכונות האלה. חן השיבה שאלו תכונות פנימיות של בן הזוג ומתארות את האופי שלו.
"האם תמונת הזוגיות נראית לך שלמה כעת?" שאלתי. חן אמרה שהיא לא יודעת ושהיא צריכה לחשוב. ביקשתי מחן להיפגש עם הוריה ולשאול אותם מה הם חיפשו ומצאו האחד בשני ומה היא זוגיות עבורם. חן אמרה שלמרות שיחסיה עם ההורים טובים ופתוחים היא לא בטוחה שתצליח לדבר איתם על נושא כל כך אישי...
למפגש הבא חן הגיעה כשהיא מחייכת, "נפגשתי עם הורי והייתה לנו שיחה ארוכה וטובה. עכשיו אני יודעת מה חסר לי בתמונת הזוגיות שציירתי. בכלל לא התייחסתי לקשר ביני לבינו. כשהורי סיפרו לי מה חיבר ביניהם בתחילת הקשר, שמתי לב שלא היה בדיבור שלהם תיאור תכונות או מאפיינים, חיצוניים או פנימיים, אלא הרבה דגש על הקשר ? החיבור הרגשי ביניהם, החיבה ההדדית, ההערכה הגבוהה אחד לשני, הסבלנות של אבא לאמא, והקבלה שלה אותו, למרות ששניהם אנשים לא ממש פשוטים".
חן סיפרה שבעקבות השיחה עם הוריה הפכה מודעת יותר לצרכים האמיתיים שלה. היא הבינה שהדימוי שהחזיקה של בן זוג היה "בן זוג מושלם"- סוג של מעטפת שאין בה תוכן ורגשות.
"החלטתי לזנוח את רשימת המכולת שהייתה לי. אני יודעת ומבינה היום שהדבר שהכי חשוב לי בזוגיות הוא שבן הזוג יקבל אותי כמו שאני, ושיאהב אותי. שיהיה החבר הכי טוב שלי, שתהיה משיכה וסקס מצויין, שנוכל לדבר על הכל, שיהיה מקום לזוגיות אבל גם מרחב לכל אחד בנפרד, ושיהיה שותף לחיי כמו שאני אהיה לחייו... אני לא מתפשרת על מי יהיה בן הזוג שלי, פשוט הבנתי שמה שחשוב לי יותר זה שיהיה לי טוב בזוגיות וטוב עם בן הזוג".
חן הבינה מה עצר אותה ועכשיו נותר רק ליישם...
קבענו מפגש סיום אימון, כשהמשימה של חן עד למפגש הבא הייתה לצאת לשני דייטים לפחות עם אותו בחור. כשנפגשנו, חן סיפרה שפגשה מייד באותו ערב בחור שנראה בדיוק כמו ההוא מ"קופסת הקסמים". אבל לאחר שיחה של שעתיים היא הבינה שהוא לא בן הזוג שהיא מחפשת, והמראה החיצוני לא מספיק. יומיים לאחר מכן קיבלה "קריצה" ויצאה לדייט, "ומאותו ערב אנחנו יחד. עדיין מוקדם להתנבא... אבל הוא פשוט נפלא..."
גילי בר
פורסם במדור יחסים Ynet
|