שירותי תרגום לערבית נחשבים לנישה פופולארית במיוחד בשוק התרגום הישראלי. באילו מקרים שירותי תרגום לשפה הערבית יכולים להיות רלוונטים, ועבור מי? התשובה במאמר שלהלן.

על אף שבפועל, מעמד השפה הערבית נמוך יותר בהשוואה למעמדה של העברית, שתי השפות, עברית וערבית גם יחד, מוגדרות כשפות רשמיות בישראל. קרוב ל-20 אחוז מהאוכלוסייה בישראל היא דוברת ערבית, וכדי לתת לה מענה, שירותים רבים ניתנים גם בשפה הערבית. חברות ובתי עסקים, המעוניינים לפנות גם אל דוברי הערבית, ידאגו לתרגם כל מסמך חשוב גם לשפה הערבית. אתרי אינטרנט, ברושורים ופלאיירים של חברות מסחריות או עטיפות של מוצרים שנכתבים במקור בשפה העברית, כל אלה עוברים תרגום לערבית כדי להגדיל את מעגל הלקוחות של בתי העסק, ועל מנת להגיע אל ליבם וכיסם של כמה שיותר קונים פוטנציאליים.

תרגום לשפה הערבית אינו רווח רק בעולם העסקי, אלא גם במגזר הציבורי. עמותות, מפלגות ומשרדים ממשלתיים מבצעים תרגומים לערבית לטקסטים שהם מפיצים בעברית כדי ליישם את הוראת החוק המקנה לערבית גם כן מעמד של שפה רשמית, וכדי לתת כבוד לאוכלוסייה דוברת הערבית בישראל.

תרגום לערבית נחשב לאתגר גדול בתחום התרגום, בשל העושר המילולי הרב של השפה הערבית. מעבר לכך, בשפה הערבית קיימת הפרדה בין השפה המדוברת לערבית הספרותית, ותרגום לערבית מצריך בקיאות וידע בכל אחד מסוגי השפות הללו. השפה הספרותית היא אומנם השפה הערבית ה"רשמית" המשמשת לכתיבה ולקריאה, אך מאחר שהערבית המדוברת "מתגנבת" אל תוך השפה הספרותית, יש להכיר את שתי השפות, ולשלוט בהן היטב כדי לבצע תרגום ראוי ומקצועי. כמו כן, חומרים שיווקים וטקסטים מקוונים, הנחשבים פשוטים ועממיים יותר, פעמים רבות כתובים בערבית ספרותית, ששזורה בה ערבית מדוברת, ועל כן מתרגם מקצועי צריך להכיר על בוריין גם את זו וגם את זו. בבחירת חברת תרגום, שתבצע תרגום מעברית לערבית, יש לוודא, אם כן, כי למתרגמים שליטה בשתי השפות, ורצוי לבדוק ששפת האם שלהם היא ערבית, מה שיבטיח ביצוע כמה שיותר הולם של תרגום הטקסט הדרוש.