ביקורת: "גורודיש" – הצגה בעלת עוצמה, מרגשת ופוקחת עיניים - תיאטרון הקאמרי
מאת חיים נוי
"גורודיש" בתיאטרון הקאמרי היא הצגה מרגשת, בעלת עוצמה, פוקחת עיניים ומנסה להסביר לא רק מה שאירע לאלוף המנוח שמואל גורודיש – גונן, אלא מה קורה לנו בעצם כל השנים. היא עוסקת ביוהרה, ברדיפה אחר השלמות, אבל גם על הסחבקיות הישראלית האופיינית, על ה"סמוך עלינו" ועל אינטריגות ועל החלום של כולנו, לחיות בבטחה. המחבר והבמאי הלל מיטלפונקט עיבד מחדש את מחזהו בעל אותו השם וההפקה הנוכחית בקאמרי היא מפגן של חוויה תיאטרלית, משחק כובש ומרגש, החל מנתן דטנר ועד אחרון השחקנים.
העלילה עוסקת בגורודיש, מפקד צבאי בכל איבריו והגיגיו. טיפוס קר ומנוכר, קפדן לקטנות שלא מהסס להשליך למעצר חוגרים וקצינים על כל הפרת משמעת קטנה משום שבעיניו כל הפרטים הקטנים הללו הם בעצם שמעצבים את החייל ובזכותם ניתן להובילם לקרב ולנצח. ההצגה חושפת פכים שלא היו ידועים כל כך ברבים ובין היתר על חיבתו לנשים, אהבותיו וגם בעצם על בדידותו, היוהרה שלו ומפח הנפש שהוביל אותו לאחר ממצאי ועדת אגרנט לכרות יהלומים באפריקה ועד למותו מאירוע לב.
המחזה הוא מעין פכים קטנים השזורים מעבר, הווה וקטעים של חזיונות, החל מהפיקוד על חטיבה 7 , דרך כהונתו כאלוף פיקוד דרום ועד לסילוקו מצהל ופרישתו באפריקה, בודד והוזה.
נתן דטנר מעצב את דמותו של גורודיש שהיה שם דבר בשעתו, כדמות נערצת, אך שחיילים רעדו לשמע שמו בלבד. דטנר מצליח לרגש וגם לאפיין את הדמות הייחודית, בקול ובמשחק מרשימים. ייתכן שזהו אחד התפקידים החשובים והמשובחים שהוא מילא על הבמה.
אלון דהן גונב את ההצגה בדמות, כנראה בדיונית, של אפשטיין, אחד מעוזריו הזוטרים של גורודיש, המלווה אותו לכל אורך הדרך, ממפקדת החטיבה ועד לגלותו באפריקה. דהן הוא מוצלח מאוד בתפקיד הדרמטי והנפלא.
ערן שראל טוב מאוד בגילום הרב הפיקודי והפסל, דמות המחקה את תומרקין.
אוהד שחר מוצלח כאדם ברוך המגיע לראיין את האלוף.
מוטי כץ נפלא בדמות משה דיין.
תמר שם אור מגלמת את המזכירה הנאמנה באורח יפה מאוד.
ניצה היא ירדן ברכה המוכשרת.
יובל סגל מגלם את פרידמן, חייל דמיוני שהוצמד לרשת הסוואה ושמלווה את העלילה גם לאחר ששם קץ לחייו בכלא. משחקו ראוי לשבח.
עדנה בליליוס נפלאה בדמות אום-נאג'י הדמיונית, מעין מקהלה יוונית של אישה אחת, והיא המוכיחה בשער ומגישה משחק מצוין.
יגאל זקס מצוין כגנרל גורדיאן וכעיתונאי.
נדב אסולין מתבלט נפלא כדרוזי ורס"ר ברדוגו.
דון נאדל כגולדה מאיר - נהדר.
כמו כן, יש לציין על משחק משובח את שהם שיינר,אבי טרמין,עידו מוסרי.
נגני כלי ההקשה הם מצוינים בקטע המרשים. התזמור של אסף רוט היא מעולה.
אתי תבל משובחת כאקורדיוניסטית על הבמה.
אורי וידיסלבסקי חיבר את המוזיקה המרשימה.
התפאורה של רוני תורן היא מוצלחת . הבמה מחולקת לאזורים שונים ומדמה את זירות האירועים.
אורנה סמורגונסקי עיצבה את התלבושות הנאותות. אבי יונה בואנו (במבי)עיצב כהלכה את התאורה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.