פונדקאות היא באופן כללי נושא רגיש מאוד, ובפרט כך המצב בישראל. התחום כולו מתנהל בכפוף לחוק בעל השם הארוך והמורכב "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור, הסכם ומעמד הילוד) התשנ"ו 1996". למעשה במשך שנים רבות התחמקו ממשלות ישראל מלדון בסוגיה הסבוכה, ורק לאחר עתירה של בני זוג שביקשו לעבור תהליך פונדקאות בישראל מינה שר המשפטים דאז, דן מרידור, ועדה ציבורית (ועדת אלוני שמה) לדון בנושא. הוועדה דנה בהיבטים הרבים והמורכבים של הפונדקאות במדינת ישראל במשך קרוב ל-5 שנים, וב-1996 נחקק כאמור חוק המסדיר את הנושא. מאז, באופן טבעי, התעדכן החוק, ומן הסתם הוא גם ימשיך להשתנות בהתאם לתמורות החברתיות ולאופן שבו מתעצב בימינו מוסד המשפחה החדשה.
תנאים הכרחיים לקיום תהליך פונדקאות בישראל
על-מנת שניתן יהיה לקיים תהליך פונדקאות בישראל ישנם מספר תנאים הכרחיים:
* ההורים אינם יכולים להרות בכוחות עצמם עקב בעיה רפואית.
* ועדה מיוחדת מאשרת את ההסכם הכתוב בין האם הפונדקאית להורים שאמורים לקבל לחזקתם את התינוק/ת.
* האם הפונדקאית אינה נשואה, אלא אם כן התקבל אישור מיוחד מטעם הוועדה הנ"ל (דרישה זו ייחודית לתהליכי פונדקאות במדינת ישראל, וזאת מחשש לממזרות. במדינות אחרות ניתנת העדפה דווקא לאימהות פונדקאיות נשואות).
* מדובר בפונדקאות הריונית (מלאה) - כלומר שהביצית ממנה ייוולד התינוק אינה של האישה שנושאת את העובר אלא של האם המיועדת או שהתקבלה בתרומה. פונדקאות חלקית אסורה בארץ.
כיצד מתבצע התהליך?
השלב הראשון של תהליך פונדקאות בישראל כולל קבלתו של אישור ראשוני עבור ההורים, וזאת עוד בטרם איתרו אם פונדקאית.
לאחר מכן מאותרת אם פונדקאית מתאימה, שכמובן עוברת מבדקים רפואיים ואחרים על-מנת לאשר את כשירותה לביצוע התהליך הרגיש, היא וההורים המיועדים מקבלים הסברים מפורטים לגבי הצפוי להם והם עורכים הסכם מסודר.
לאחר מכן מתקיים דיון בוועדה המיוחדת שמאשרת את תהליכי הפונדקאות במדינת ישראל ואם זו מאשרת את המקרה הספציפי, ניתן לעבור לשלב הרפואי שבו מופרית האם הפונדקאית.
ההורים מקבלים לידם את ילדם מיד לאחר הלידה, כשפקיד סעד מלווה את התהליך ואף משמש כאפוטרופוס של התינוק עד למתן צו ההורות.