|
הַצְמָדָה וְרִיבִּית לְשִׁעְרוּךְ לָעֲרָכִים רֵיאַלִיים בְּשִׁיטַּת רִיבִּית דְּרִיבִּית אוֹ רִיבִּית רְגִילָה |
הַצְמָדָה וְרִיבִּית לְשִׁעְרוּךְ לָעֲרָכִים רֵיאַלִיים בְּשִׁיטַּת רִיבִּית דְּרִיבִּית אוֹ רִיבִּית רְגִילָה
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עםם התמחות במשפט עסקי מסחרי.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שִעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי
הַצְמָדָה וְרִיבִּית לְשִׁעְרוּךְ לָעֲרָכִים רֵיאַלִיים בְּשִׁיטַּת רִיבִּית דְּרִיבִּית אוֹ רִיבִּית רְגִילָה
שִׁיטַּת חִשּׁוּב רִיבִּית דְּרִיבִּית – רִיבִּית מִצְטַבֶּרֶת
העיקרון בשיטת ריבית דריבית, הינו עיקרון השלוב והשזור בתפיסות היסוד בתורת הכלכלה, המימון והחשבונאות.
הריבית המצטברת שהינה שיטת ריבית דריבית קובעת כי סכום הריבית מחושב על בסיס של הצטברות ותשלום ריבית, כאשר הריבית מתווספת לקרן על מנת להשיג יתרה חדשה בפועל. על הסכום המקורי מתווספת ריבית רגילה והתוצאה משמשת כבסיס לצבירה – או לתשלום – הריבית הבאה. סכום הריבית מחושב בכל פעם מחדש על בסיס החוב שנותר, הכולל הן את הקרן והן את הריבית. בין תשלום לתשלום, עולה סכום החוב, בשל הצטברות ריבית על יתרת החוב.
הריבית הרגילה, מחושבת בשיעור מסוים מסכום הקרן. על פי שיטת הריבית הרגילה, הריבית מחושבת בנפרד ואינה מצטברת לקרן לצורך חישוב הריבית לתקופה הבאה.. התוצאה היא שלפי שיטת ריבית דריבית (להבדיל מהריבית הרגילה), הריבית מחושבת לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שהצטברה בתקופה הקודמת. עולה מכך שהסכום המחושב בשיטת ריבית דריבית גבוה מהסכום המחושב בשיטת הריבית הרגילה.
בית המשפט העליוןעמד והמחיש את חישוב הריבית דריבית בדוגמא מלאה, בסעיף 7 לפסק דין (בר"ע 5888/95 - קווי אשראי לישראל נ' וניני עמנואל, פ"ד נא(1) 424, מיום 14.5.1997), של כב' השופט תאודור אור בזו הלשון: "7. נמחיש זאת בדוגמה הבאה:: ההלוואה היא בסכום 1,000 ש"ח ואחוז הריבית המוסכם בחוזה ההלוואה הוא 40%. כןן הותנה בחוזה שמגיעה למלווה ריבית דריבית. הלווה לא שלם דבר על חשבון חובו למלווה. על פי נתונים אלה בסוף השנה הראשונה זכאי המלווה לריבית של 40% ויתרת החוב תגדל לסכום של 1,400 ש"ח. בסוף השנה השנייה סכום הריבית שתגיע לו הוא בסך 560 ש"ח, לפי של 40% מתוך 1,400 ש"ח. דהיינו, ריבית של 56% ביחס לסכום ההלוואה בסך 1,000 ש"ח. בסוף השנה השנייה יהיו הקרן והריבית בסכום כולל של 2,160 ש"ח (560 + 400 + 1,000 ש"ח), ריבית בשיעור 40% מחושבת בסוף השנה השלישית על סכום זה נותנת סכום של 864 ש"ח, דהיינו ריבית של% 86.4 ביחס לקרן ההלוואה בסך 1,000 ₪".
כאמור העיקרון בשיטת ריבית דריבית, הינו עיקרון יסוד בתורת הכלכלה, המימון והחשבונאות.
בכל הלוואה אשר ניתנת על ידי מוסד פיננסי, בין אם היא נפרעת בשיטת התשלום הקבוע הנקראת שיטת לוח שפיצר בה ההחזר חודשי קבוע. בשיטת שפיצר רכיב הקרן בהחזרים הראשוניים נמוך יחסית והוא הולך ועולה ככל שההלוואה מתקדמת. השיטה מאפשרת החזרים חודשיים ראשוניים נמוכים יחסית להחזרים בשיטת הקרן השווה*. מכיוון שמדי חודש יתרת קרן ההלוואה הולכת וקטנה, כך גם התשלום בגין הריבית ילך ויקטן עם הזמן. דהינו, אם מתעלמים משינויי מדד או ריבית – התשלומים החודשיים הולכים וקטנים לאורך תקופת ההלוואה בין אם היא נפרעת בשיטת הקרן הקבועה והריבית על יתרת הקרן לפירעון, ובין אם הקרן נפרעת בסוף התקופה – בשיטת הגרייס לקרן**.
אפשרות נוספת הינה הלוואת בוליט הנקראת גם "בלון" (בשיטת בולט, הריבית בלבד משולמת מדי חודש ובסיום תקופת ההלוואה, משולם הסכום המקורי של הקרן בתשלוםם אחד). בשיטת בולט, מדי חודש, משולמת הריבית בלבד. הריבית משולמת על מלוא סכום ההלוואה – כולל הצמדה במסלולים צמודי מדד. בסיום תקופת ההלוואה יש לשלם את הסכום המקורי של הקרן בתשלום אחד, כולל הצמדה על סכום הקרן, בהתאם למסלול ההלוואה שנלקח. המשמעות: תשלומים חודשיים קטנים יחסית, אך תשלום אחרון גבוה מאוד – בגובה קרן ההלוואה ובתוספת הצמדה במידה וקיימת
*שיטת הקרן השווה - התשלום החודשי מורכב מסיכום שני חלקים: תשלום קבוע על חשבון קרן ההלוואה, כלומר הסכום המקורי של ההלוואה, מחולק במספר חודשי ההלוואה, ובנוסף תשלום הריבית על יתרת הקרן – כלומר החלק שטרם הוחזר.
**שיטת הגרייס לקרן- השיטהמאפשרת כי תשלומי הקרן - במלואם או בחלקם - נדחים למועד מאוחר יותר, כפי שנקבע מראש. בשיטת הגרייס, הריבית בלבד משולמת מדי חודש, ואילו תשלום הקרן ישולם במהלך התקופה שהוגדרה כגרייס שהינה תקופת ה - "חסד".
בתקופת ה"גרייס" ודחיית תשלום הקרן, ההלוואה עדיין צוברת ריבית והצמדה, בהתאם לתנאי ההלוואה. כדי לקבל תקופת גרייס, יש לבקש זאת מהבנק כבר בשלב הראשוני של הגשת הבקשה למשכנתא. אישור הגרייס נתון, כמובן, לשיקול דעתו של הבנק ובהתאם לתנאיו.
הַצְמָדָה וְרִיבִּית לְשִׁעְרוּךְ לָעֲרָכִים רֵיאַלִיים
רִיבִּית
חוק הריבית, התשי"ז-1957, קובע בסעיף ההגדרות את המונח ריביתכדלהלן:
הגדרות
1. בחוק זה –
"מילווה" – כל עסקת אשראי, לרבות נכיון שטר והעברת חוב על פי שטר בדרך אחרת;
"ריבית" – כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור, בין שנקראים בשם ריביתת ובין שנקראים בשם אחר, למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
ריבית היא סכום שהתווסף לקרן או לחוב.
המושג ריבית בכלכלה הינו תמורה נוספת לקרן המשולמת כפיצוי ע"י הלווה למלווה תמורת ויתורו של המלווה לשימוש בכסף בתקופת זמן מסוימת. הריבית ניתנת מבעל החוב לזוכה כתוספת לחוב או כתוספת לקרן. הריבית הינה תמורה לוויתור המלווה בצריכה בהווה, בדמות השימוש בכסף ומתן הזכות לבעל החוב להשתמש בסכום הכסף לתקופת זמן שנקבעה.
בנושא מטרת הריבית כפיצוי עמד בית המשפט העליון בפסק הדין (ע"א 2196/93 מכבסת שלג חרמון נ' סלע פ"ד נ' (3) 744, 747, כב' השופטת שטרסברג-כהן, סע' 2 לפסק הדין), בזו הלשון:
"הריבית מפצה את הנושה על אי שימוש בכסף שהיה צריך להיות בידיו והיה בידי אחר".
בנושא פסיקת ריבית עמד בית המשפט העליון בפסק הדין (ע"א 40/87 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ''ד סא (3) 18 (5.10.2006: כב' השופטת עדנה ארבל, סע' 74 לפסק הדין), בזו הלשון:
"פסיקת הריבית לא נועדה להעניש את החייב, אלא לפצות את הנושה על מניעת השימוש בכסף על ידי השבתו למצב הכלכלי הריאלי שבו היה אילו קיבל את הכסף המגיע לו במועד".
הַצְמָדָה
הגדרת הפרשי הצמדה מופיעה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, הקובע כדלהלן:
"הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העלייה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים – לפני תשלום כל שיעור ושיעור;
הגדרת הפרשי הצמדה מופיעה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], הקובע כדלהלן:
"כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה – עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר לרבות הפרשי שער"...
בית המשפט העליון קבע את החיוב של חברות הביטוח בהצמדת הסכומים, בפסק הדין (ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ''ד מו(4) 154, כב' השופט לוין סע' 24 לפסק הדין) בזו הלשון: "סעיף 28 לחוק חוזה הביטוח הוסף כדי למנוע מחברות ביטוח לעשוק לקוחות בתקופות בהן האינפלציה שחקה כל חלקה טובה. המגמה היא שחברת הביטוח תחויב בהצמדת הסכומים, כך שבהשהיית תשלום הכספים לא תצא נשכרת".
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקיי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA למנהלים, בקורסיםם "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,
e-mail: [email protected] פקס: 8621349- 04
|
|
|
|
|
אודות המחבר |
|
|
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: [email protected] |
|
|
|
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים |
|
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article51143.aspx |
|