הגישות והתיאוריות למהות החלום. מתוך ספרו של ד"ר זיו מאיר "משמעות החלום ופירושו"
לחידת החלום, גישות ותיאוריות שונות. על כן יש למיין את הגישות השונות, הגישה הראשונה מתייחסת לשאלה: מהו המקור העיקרי לחוויות החלום, האם מחוץ לאדם או מתוכו? כל אחת משתי האפשרויות מעוררת כמה בעיות: אם המקור לחלום הוא חיצוני, מהו? כיצד ומדוע חודרים הדברים לתודעת האדם ומדוע דווקא בעת השינה? מאידך, אם מקור החלום באדם עצמו, האם הוא נוצר בעת השינה בלבד, או שמא קיים הוא גם בשעות העירות, אם כן- כיצד הוא נסתר מעינינו בשעות אלה?
כלומר באופן כללי ניתן למיין את הגישות והתיאוריות למהות החלום לשתי קטגוריות ראשונות:
הראשונה גישה חיצונית, והשניה גישה פנימית, אולם האם בכך תמה החלוקה? לא. מאחר ומעבר לכך קיימות תת חלוקות נוספות כגון: לגבי הגישה החיצונית, האם האדם רק נמצא במצב סביל ומקבל כל מיני מסרים? או שמא הוא פעיל בחלום ועל ידי פעולותיו בחלום, הוא מקבל את תודעת החלום? על כן, יש לחלק גישה זו לשתי חלקים. כמו כן הגישה הפנימית אותה ניתן לחלק לשלושה חלקים או אף יותר כפי שאפרט להלן:
להלן תאור קצר של כל אחת מגישות אלה :
•1. גישה חיצונית סבילה: גורסת כי מקור החומר התודעתי שבחלום, הוא בעובדות או בכוחות שמחוץ לחולם עצמו, אלים מלאכים שדים ורוחות. כוחות על טבעיים אלה ודומיהם, מראים לאדם את תוכן חלומו או שולחים לו את הודעותיהם. החומר התודעתי מוחדר אם כן, ללא התערבותו הפעילה של הישן. הוא נשאר סביל בעוד שתכני חלומו מועברים אליו מן החוץ.
•2. גישה חיצונית פעילה: גורסת כי החומר התודעתי שבחלום, מקורו בעובדות או בכוחות מחוץ לאדם עצמו, אך פעילותו העצמית של האדם תוך כדי שינה, מביאה אליו את תודעת חוויות החלום. הסברה היא, שגופו של האדם מצוי במיטתו ישן, כאשר חלק אחר ממנו, הנשמה, נפרדת זמנית מגופו בשעת השינה ונודדת למרחקים, לחוש ולחוות את החווית האסטרליות, (לכך ראו הרחבה בספרי "הרייקי האוניברסלי" חלק א'). בעקבות נדודים אלה, היא נפגשת וחווה חוויות שונות ומקבלת מסרים שונים.
עתה החלוקה לגישות הפנימיות גורסות כדלהלן:
•3. גישה פנימית תכנית- מבנית: גורסת כי התוכן וכן המבנה של הפעילות ההכרתית בזמן עירות, שונים מהפעילות "ההכרתית" בעת החלום - בזמן השינה. גישה זו מציגה תשובות לשתי שאלות: האחת שאלת מקור תכנם של החלומות, והשניה שאלת הופעת החלומות בשעת השינה דווקא. באשר לשאלה הראשונה מניחה גישה זו כי קיים חלק נסתר ובלתי ידוע בנפש האדם אף לאדם עצמו, אשר הוא מקור תוכנו של החלום.
באשר לשאלה השניה, ההנחה היא כי אופי פעילותו ההכרתית של האדם בזמן החלימה שונה באופן מהותי מזו שבעירות, בשעת השינה פועל מנגנון נפשי מיוחד המאפשר לתוכן הגנוז בנפש האדם לצאת מן הכוח אל הפועל. התיאוריה של זיגמונד פרויד מייצגת גישה תכנית- מבנית כזאת.
•4. גישה פנימית- תכנית: רואה את החלום כנשאב מתכנים פנימיים של נפש האדם, הנעלמים ונסתרים מתודעתו של האדם בעירות ומתבטאים רק בעת שנתו. אמנם, תוכן החלום שבשינה שונה מן התכנים שבעירות, משום שתוכן נפשו של האדם הוא מורכב ביותר: חלקו האחד מתבטא בשעת העירות וחלקו האחר- בשעת השינה, בחלום. התיאוריה של ק. יונג על החלום היא גישה תכנית כזאת.
•5. גישה פנימית מבנית: החלום מופיע עקב תהליכים פנימיים של האדם החולם, כאשר השוני העיקרי בין העירות לחלימה הוא במבנה הפעילות ההכרתית, תוכן החלום זהה בעיקרו לתוכן החוויות ההכרתיות בזמן העירות, אך בגלל אופיו השונה של התהליך ההכרתי בעת החלימה, לובש תוכן זה צורה אחרת וביטויו בחלום שונה.
לפירוט מסלולי לימוד ב מכללת ברק ראו במסלולי לימוד של מכללת ברק
www.barakcollege.com