ביקורת: המשתמט - קומדיה פרועה על הווי ישראלי ומשתמטים משרות צבאי – תיאטרון בית ליסין

מאת חיים נוי

המשתמט, העולה בתיאטרון בית ליסין היא קומדיה פרועה ומצחיקה, העוסקת בהווי הישראלי ואודות חבורת משתמטים משרות צבאי. למעשה, מדובר במופע תיאטרלי, שבו מרבים השחקנים לשתף את הצופים במתחולל על הבמה ומפקידים תינוק מייבב, סתם מגבת מגולגלת, בחיקה של אחת הצופות ומעלים צופה אחר , המתבקש להכין קפה שחור עבורם.

המחזה נכתב על ידי רועי חן וביים אותו ארז דריגס שלהטט עם חבורת השחקנים והתוצאה היא משב רוח רענן ושעה וחצי של צחוק פרוע , המפיגים קמעא את טרדות השעה ואת חום הקיץ .

העלילה עוסקת ביוזמה צבאית להחזיר לשרות משתמטים משרות צבאי שהצליחו לחמוק מצה"ל בתואנות שווא ולא כדין. אנו פוגשים במספר ישראלים כבני 40 שזוכים לטירונות מאוחרת ולשפשוף צבאי, לאחר שנפקדו מחובתם ועתה הם כבר מבוססים , מגודלי כרס ואין להם שום מוטיבציה ללבוש מדים. בין המגויסים מנהל מחלקת ארונות באיקאה, שחקן בהצגות ילדים האמור לגשת לאודישן לתפקיד אותלו בתיאטרון מסחרי, נהג אוטובוס תלמידים. המפקדת שלהם מתזזת אותם בנוקשות ואולם הם דווקא זורמים ברצון עכשיו להפוגה במהלך חייהם העמוסים.

ההצגה שזורה פניני לשון מצחיקים, הברקות בימוי ובמיוחד ביצועים משובחים של השחקנים. השחקן מוביל את ההצגה מבחינה של עלילת הסיפור ומרבה בפניות לצופים וכאמור גם מטיל על אחת הצופות לגלם את אשתו ומפקיד בידיה את התינוק המייבב שלו כדי שתרגיע אותו. בקטע אחר נבחר צופה אחר להשתתף בהפסקת שק"ם בשדה של הטירונות ולהכין לכולם קפה שחור וגם לדקלם מספר משפטים הזויים והפרס עבור מאמציו הוא וופל טורטית, אכול בחלקו...

נעמה אמית היא המפקדת המטרטרת את החיילים וגם מופיעה בהזיות שלהם. נעמה מפגינה יכולות משחק יפים והיא חיית במה המרצדת על פני הבמה ובחלומות.

בין היתר, סצנת החלום והביצוע של השיר אמריקה מתוך סיפור הפרברים – היא מוצלחת במיוחד בזכות עיצוב התנועה המעולה של הכוראוגרף תומר יפרח.

שלומי טפיארו מצוין כשחקן עמריעם הלשון המושחזת והביצוע שלו מעורר התפעלות.

הצמד אביעד בנטוב ואודי גוטשלק נפלאים כנהג האוטובוס והאחראי על ארונות איקאה. אביעד הוא שחקן מצוין המשתולל על הבמה בהברקות לשון ומימיקה ואודי גוטשלק נהדר במשחק קומי רציני יותר , המעורר נאקות צחוק בלתי רצוניות.

פולינה אדמוב עצבה תלבושות נאות ותפאורה מינימלית ופרקטית. שי פישמן אחראי למוזיקה הנעימה. דולב ציגל עצב תאורה ראויה. אלעד פרץ אחראי להפקה המוזיקלית וכאמור תומר יפרח עצב את התנועה המוצלחת והמקצועית.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר של סוכנות הידיעות עתי"ם, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום: כפיר בולוטין