ביקורת – המים זוכרים –שנון ומרגש– דרמה קומית משובחת – בית צבי
מאת חיים נוי
"המים זוכרים" העולה בבית צבי ברמת גן היא דרמה קומית שנונה, מרגשת ועשויה היטב. המחזה נכתב בידי שילה סטפנסון ועלה לראשונה בלונדון ב-1996. 4 שנים לאחר מכן זכתה ההצגה בפרס על שם לורנס אוליבייה וגם נבחרה להצגת השנה בבריטניה.
המחזה עלה בארץ בבתי ספר למשחק , הופק לסרט קולנוע ועלה גם בתיאטרון בית ליסין .
העלילה מספרת על שלוש נשים המגיעות להלוויה של אימן. האחיות תרזה, מרי וקתי הן שלוש אחיות שונות זו מזו ומותה של אימן מכנס אותן שוב בבית ילדותן. מרי היא רופאה שנוצרת סוד גדול בעברה והיא מנהלת רומן עם מייק, רופא נשוי. מייק לא ממהר להתגרש ומרימנסה כל מאמץ לאלץ אותו להינשא לה. תרזה הבכורה נשואה לפרנק והם מנהלים עסק לממכר תוספי תזונה . קתי הצעירה היא תוססת ומחפשת את עצמה וגם אהבה אמיתית.
ברקע מרחפת דמותה של האם, וי, המתגלה רק לפני מרי, והעושה עימה חשבון נפש ארוך שבסופו של דבר האימא סולחת לה.
שיר מורג מגלמת את דמותה של האימא והיא מגישה משחק מרשים ודרמטי. השמלה שלה היא נהדרת ומתאימה לתפקיד.
ההצגה היא בעצם קונצרט תיאטרלי של שלוש שחקניות צעירות ומבטיחות.
לינוי יעקובי מגלמת את מרי והיא מגישה משחק רב עוצמה, מרגש ומפעים. היא מצליחה לרגש מאוד בעיקר בקטעים עם בן זוגה מייק, וניסיונותיה לגלות מה אירע לסוד שהיא נצרה שנים רבות בתיבה קטנה ועתה הזמן לחשוף אותו.
לירז מויאל המגלמת את קתי מגישה משחק נפלא , מרגש, מצחיק, כואב ומוצלח באופן מיוחד. לירז היא חיית במה , פרפורמרית ואין ספק שיש לה פוטנציאל יוצא דופן.
נוי דרור מגלמת את תרזה במשחק יוצא דופן ביכולת הדרמטית והנוקבת. נוי היא שחקנית מצוינת. היא נהדרת במספר מונולוגים כשהיא בגילופין חלקי.
אלון קטן מגלם את הרופא מייק, המנהל רומן עם מרי בעוד אשתו חולה ומרותקת למיטה, כביכול. אלון מצליח לארוג משחק משובח ומצטיין.
יונתן גרבובסקי הוא פרנק בעלה של תרזה, המנסה ליישר תמיד את ההדורים. יונתןמפגין משחק מוצלח ויש לו כישרון משחק מעולה.
זוהי הצגה מרגשת ובהחלט מדובר בהפקה מוצלחת מאוד, המותירה טעם טוב בזיכרון. במקור, השתרעה ההצגה על פני כשעתיים וחצי ואולם ההפקה עיבדה וקיצצה אותה ועם זאת, אין בה דבר לפגם והיא קולחת ונהירה.
סביון ליברכט תרגמה את המחזה והשפה עדיין קולחת ועכשווית.
ניר שלו לוגסי ביים ואחראי למוזיקה. ניר להטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא הצגה מעניינת, מותחת ומרגשת.
נופר דרזנר עצבה תפאורה ותלבושות .התפאורה היא מינימליסטית ויפה של חדר שינה בבית אנגלי טיפוסי. התלבושות הן יפות לרבות זוג הנעליים האדום והבוהק.
דן גלזר עיצב תאורה נאותה .
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צלם – יוסי צבקר