הפסיכולוגיה של החלום עפ"י יונג
מתוך ספרו של ד"ר זיו מאיר "משמעות החלום ופירושו"
לחלום מקום מרכזי בתיאוריה הפסיכולוגית של יונג. הוא הגדיש זמן ומאמץ רב לחקר משמעות החלום, באחד מכתביו העריך את מספר החלומות ששמע, אסף וחקר, בלמעלה משמונת אלפי חלומות. לדעת יונג, החלום הוא אחד הביטויים של הבלתי מודע, הוא מבטא את הצד המשלים, החלק המוזנח שטרם התפתח באישיות החולם.
החלום משמש אפוא, מנגנון להתראה על חוסר איזון וכמורה דרך ומכוון מחדש כלפי התפתחות ואיזון.
יש בחלום מעין משא ומתן בין הבלתי מודע למודע, שמגמתו לתקן עיוותים בהתפתחות האישיות. הבנת החלום תעשיר את האישיות ותספק לה ידע על הצדדים הבלתי מודעים ועל ההיבטים החבויים שבה.
אמנם, פעמים רבות אין האדם מסוגל להבין בעצמו ומיד את מהות ה"שליחות" שבחלומו, והוא זקוק לשם כך לעזרה, הדרכה והכוונה. אף על פי כן, אין אבחנה חריפה לדעת יונג, בין התוכן הגלוי והתוכן החבוי שבחלום, זאת בניגוד למוצע ע"י פרויד. קיימת סמליות בחלום, אך הסמל איננו בא להסתיר משהו שונה הקיים כמושג בתודעת החולם. להפך, הסמל הוא מאמץ לבטא ולגלות נטיות ותכנים שעדיין לא קיימים בתודעת החולם כמושגים ברורים. הסמליות בחלום באה לדחוף את האדם להבין ארכיטיפוסים, דחפים ויסודות באישיותו שטרם התבהרו בתודעתו, אשר גלומים בו וטרם מומשו. בניגוד לפרויד, דעתו של יונג, היא שאין החלום מביא לתודעת החולם דחפים ינקותיים וקונפליקטים שהתהוו בילדות, אלא עוסק בהווה בהתראה על חד צדדיות בהתפתחות האישיות.
הדרך להבנת מהות החלום ולפירושו
כיצד תתאפשר הבנת משמעות החלום? גישתו של יונג בעניין זה מתייחסת לכמה נקודות:
א. העדפת השימוש בסדרת חלומות לשם הבנתם לעומת ההסתמכות על חולם בודד.
ב. עיבוד הנושאים המופיעים בחלום.
ג. עשיית שימוש בשיטת הדמיון הפעיל.
ד. דחיית שיטת "אסוציאציות חופשיות" כאמצעי להבנת החלום.
עדיפות לסדרת חלומות על פני חלום בודד.
יונג סבר שהמאמץ להבנת חלום בודד עשוי להחטיא את המטרה באשר הוא דומה למאמץ לפתור משוואה אלגברית אחת עם נעלמים רבים. בזאת חידש יונג את הגישה, הנראית פשוטה לכאורה, של איסוף שורה ארוכה של חלומות מאותו אדם במשך תקופה מסוימת. החולם מתבקש לרשום במפורט מדי בוקר בבוקר כל חלום הזכור לו. כך ניתן לבדוק מהם הנושאים החוזרים ונשנים בחלומות אלה. יתכנו חלומות שונים המצביעים על צדדים שונים של בעיה מסוימת, או שמשמעותו של חלום אחד תשפוך אור על פרטים בחלומות אחרים.
דחיית ה"אסוציאציות החופשיות" כאמצעי להבנת החלום.
יונג עצמו, ערך ניסויים מעבדתיים ותצפיות כלליות באסוציאציות חופשיות, ותרם רבות להבנת התהליכים הפסיכולוגיים בתחום זה, בהראותו כיצד ניתן להבחין במצבי התרגשות נפשית ואף בלתי מודעת, באמצעות מבחן המתבסס על אסוציאציות חופשיות. יונג הרכיב רשימה בת כמאה מילים מתחומי חיים שונים, את אלה קרא מילה אחר מילה באוזני הנבדק, שנתבקש לומר במהירות את המילה הראשונה שעלתה בדעתו. יונג הראה כיצד מדדים שונים לתגובותיו של הנבדק מעידים על הפרעות נפשיות אצל הנבדק. הסימנים להפרעות נפשיות הם: זמן תגובה ארוך או קצר מידי למילה מסוימת, חזרה על מילת הגירוי במקום מתן תגובה מיידית, תגובות לא רגילות ואישיות במיוחד, סימני התרגשות כגון צעקה, צחוק, מבוכה, גמגום וכן תגובות פיסיולוגיות שונות. שכחת התגובה במבחן חוזר ועוד. תגובותיו של הנבדק נרשמות, וחושפות באופן עקיף את נטיות התת-מודע שלו.
להלן המבחן האסוציאטיבי של יונג
1. ראש 26. מכחול 51. צפרדע 76. לרחוץ
2. ירוק 27. מנורה 52. לחלק 77. פרה
3. מים 28. לחטוא 53. רעב 78. חבר
4. לשיר 29 . לחם 54. לבן 79. מזל
5. מת 30. עשיר 55. ילד 80. שקר
6. ארוך 31. עץ 56. לטפל 81. התנהגות
7. אנייה 32. לדקור 57. עפרון 82. צר
8. לשלם 33. רחמים 58. עצוב 83. אח
9. חלון 34. צהוב 59. שזיף 84. לפחד
10. ידידותי 35. הר 60. להתחתן 85. חסידה
11. לבשל 36. למות 61. בית 86. מזויף
12. לשאול 37. מלח 62. יקר 87. חרדה
13. קר 38. חדש 63. זכוכית 88. לנשק
14. נובע מ- 39. מנהג 64. לריב 89. כלה
15. לרקוד 40. להתפלל 65. פרווה 90. טהור
16. כפר 41. כסף 66. גדול 91. דלת
17. אגם 42. טיפשי 67. גזר 92. לבחור
18. חולה 43 . מנשר 68. לצבוע 93. חציר
19. גאווה 44. לתעב 69. חלק 94. שבע רצון
20. שולחן 45. אצבע 70. ישן 95. מגוחך
21. דיו 46. יקר 71. פרח 96. לישון
22. כעס 47. ציפור 72. להכות 97. פה
23. מחט 48. לנפול 73. קופסה 98. נאה
24. לשחות 49. ספר 74. פרא 99. אישה
25. מסע 50. לא צודק 75. משפחה 100. להתעלל
מכל מקום, למרות התעניינותו ועיסוקו הרב באסוציאציות חופשיות, דחה יונג את השימוש באמצעי זה לחקר משמעות החלום. פרויד נהג להשתמש באמצעי זה בהציגו בפני הנבדק תחילה מילה אחת הקשורה לחלומו ובבקשו עוד ועוד אסוציאציות למילה זו. יונג סבר, שדרך זו רק תסיח את דעת החולם ותובילנו הרחק מהמבוקש. יתר על כן, אם מניחים מראש כי בבסיס החלום קיימים דחפים ינקותיים הקשורים בקשיים בחיי המין של הנבדק, הרי שבמהלך השימוש בשיטה זו של אסוציאציות חופשיות, יתמיד הפסיכולוג לבקש מן הנבדק אסוציאציות, עד שיגיע לתוכן המצופה המצביע על כך- וכאן יפסיק הפסיכולוג, בהיותו סבור שהגיע כביכול למהות התוכן האמיתי. מאידך, אם לא תהיה לפסיכולוג הנחה מוקדמת-לא ידע מתי להפסיק את שרשרת האסוציאציות החופשיות. ליקוי נוסף שמוצא יונג בשימוש באסוציאציות חופשיות כדרך להגיע לפשר החלום הוא, שבדרך זו אנו עוסקים בהכרח בפרטים, ביסודות בודדים הנכללים בחלום, כך עשויים אנו למצוא עצמנו במצב בו "מרוב עצים אין רואים את היער", ומרוב פרטים נשמט נושא החלום בכללותו.
יונג סבור על כן, כי דרך האסוציאציות החופשיות אינה עשויה להוביל להבנת מהות החלום, אף כי זו היא דרך טובה שלעצמה לחדור לתחומי קונפליקטים והפרעות בנפש האדם בביקורת שיטת האסוציאציות המילוליות החופשיות, כדרך להבנת משמעות החלום, יש ליונג שותפים. המדובר בעיקר באחד מתלמידי פרויד בשם וילהלם שטקל, שלאחר תקופה ארוכה, בה דבק בתיאוריית פרויד, פיתח גישה עצמאית משלו. שטקל טוען ששיטת האסוציאציות החופשיות, אינה מבהירה כלל את משמעות החלום, לעומת זאת היא עלולה לבלבל, להסיח את הדעת ולעכב את החדירה הנכונה למהות החלום. שטקל מציג לדוגמא את אחד מחוליו, שהביא לו למעלה ממאה דפים כתובים של אסוציאציות החופשיות לחלום אחד. הוא מציין שככל שהפסיכולוג ימשיך ויקבל יותר אסוציאציות לאותו נושא- כן יסטה מהדרך הנכונה, כאשר מתן האסוציאציות, כפוף לאותם המנגנונים הנפשיים, כמו עצם יצירת החלום, ואם החלום כפוף לתהליך של צנזורה, הרי כך גם תהליך העלאת האסוציאציות.
גוטהייל, תלמידו של שטקל מוסיף נימוק חשוב נוסף כנגד שיטת האסוציאציות החופשיות: בתהליך חקירת החלום על ידי הפסיכולוג המשתמש בשיטת הפסיכואנליזה של פרויד, אין אסוציאציות חופשיות כלל, שהרי הפסיכולוג מכוון את הנבדק ברמזים ובמתן סוגסטיה כלפי תגובה הנראית לו כסבירה.
יש בחלום מעין משא ומתן בין הבלתי מודע למודע, שמגמתו לתקן עיוותים בהתפתחות האישיות. הבנת החלום תעשיר את האישיות ותספק לה ידע על הצדדים הבלתי מודעים ועל ההיבטים החבויים שבה.
אמנם, פעמים רבות אין האדם מסוגל להבין בעצמו ומיד את מהות ה"שליחות" שבחלומו, והוא זקוק לשם כך לעזרה, הדרכה והכוונה. אף על פי כן, אין אבחנה חריפה לדעת יונג, בין התוכן הגלוי והתוכן החבוי שבחלום, זאת בניגוד למוצע ע"י פרויד. קיימת סמליות בחלום, אך הסמל איננו בא להסתיר משהו שונה הקיים כמושג בתודעת החולם. להפך, הסמל הוא מאמץ לבטא ולגלות נטיות ותכנים שעדיין לא קיימים בתודעת החולם כמושגים ברורים. הסמליות בחלום באה לדחוף את האדם להבין ארכיטיפוסים, דחפים ויסודות באישיותו שטרם התבהרו בתודעתו, אשר גלומים בו וטרם מומשו. בניגוד לפרויד, דעתו של יונג, היא שאין החלום מביא לתודעת החולם דחפים ינקותיים וקונפליקטים שהתהוו בילדות, אלא עוסק בהווה בהתראה על חד צדדיות בהתפתחות האישיות.
הדרך להבנת מהות החלום ולפירושו
כיצד תתאפשר הבנת משמעות החלום? גישתו של יונג בעניין זה מתייחסת לכמה נקודות:
א. העדפת השימוש בסדרת חלומות לשם הבנתם לעומת ההסתמכות על חולם בודד.
ב. עיבוד הנושאים המופיעים בחלום.
ג. עשיית שימוש בשיטת הדמיון הפעיל.
ד. דחיית שיטת "אסוציאציות חופשיות" כאמצעי להבנת החלום.
עדיפות לסדרת חלומות על פני חלום בודד.
יונג סבר שהמאמץ להבנת חלום בודד עשוי להחטיא את המטרה באשר הוא דומה למאמץ לפתור משוואה אלגברית אחת עם נעלמים רבים. בזאת חידש יונג את הגישה, הנראית פשוטה לכאורה, של איסוף שורה ארוכה של חלומות מאותו אדם במשך תקופה מסוימת. החולם מתבקש לרשום במפורט מדי בוקר בבוקר כל חלום הזכור לו. כך ניתן לבדוק מהם הנושאים החוזרים ונשנים בחלומות אלה. יתכנו חלומות שונים המצביעים על צדדים שונים של בעיה מסוימת, או שמשמעותו של חלום אחד תשפוך אור על פרטים בחלומות אחרים.
דחיית ה"אסוציאציות החופשיות" כאמצעי להבנת החלום.
יונג עצמו, ערך ניסויים מעבדתיים ותצפיות כלליות באסוציאציות חופשיות, ותרם רבות להבנת התהליכים הפסיכולוגיים בתחום זה, בהראותו כיצד ניתן להבחין במצבי התרגשות נפשית ואף בלתי מודעת, באמצעות מבחן המתבסס על אסוציאציות חופשיות. יונג הרכיב רשימה בת כמאה מילים מתחומי חיים שונים, את אלה קרא מילה אחר מילה באוזני הנבדק, שנתבקש לומר במהירות את המילה הראשונה שעלתה בדעתו. יונג הראה כיצד מדדים שונים לתגובותיו של הנבדק מעידים על הפרעות נפשיות אצל הנבדק. הסימנים להפרעות נפשיות הם: זמן תגובה ארוך או קצר מידי למילה מסוימת, חזרה על מילת הגירוי במקום מתן תגובה מיידית, תגובות לא רגילות ואישיות במיוחד, סימני התרגשות כגון צעקה, צחוק, מבוכה, גמגום וכן תגובות פיסיולוגיות שונות. שכחת התגובה במבחן חוזר ועוד. תגובותיו של הנבדק נרשמות, וחושפות באופן עקיף את נטיות התת-מודע שלו.
להלן המבחן האסוציאטיבי של יונג
1. ראש 26. מכחול 51. צפרדע 76. לרחוץ
2. ירוק 27. מנורה 52. לחלק 77. פרה
3. מים 28. לחטוא 53. רעב 78. חבר
4. לשיר 29 . לחם 54. לבן 79. מזל
5. מת 30. עשיר 55. ילד 80. שקר
6. ארוך 31. עץ 56. לטפל 81. התנהגות
7. אנייה 32. לדקור 57. עפרון 82. צר
8. לשלם 33. רחמים 58. עצוב 83. אח
9. חלון 34. צהוב 59. שזיף 84. לפחד
10. ידידותי 35. הר 60. להתחתן 85. חסידה
11. לבשל 36. למות 61. בית 86. מזויף
12. לשאול 37. מלח 62. יקר 87. חרדה
13. קר 38. חדש 63. זכוכית 88. לנשק
14. נובע מ- 39. מנהג 64. לריב 89. כלה
15. לרקוד 40. להתפלל 65. פרווה 90. טהור
16. כפר 41. כסף 66. גדול 91. דלת
17. אגם 42. טיפשי 67. גזר 92. לבחור
18. חולה 43 . מנשר 68. לצבוע 93. חציר
19. גאווה 44. לתעב 69. חלק 94. שבע רצון
20. שולחן 45. אצבע 70. ישן 95. מגוחך
21. דיו 46. יקר 71. פרח 96. לישון
22. כעס 47. ציפור 72. להכות 97. פה
23. מחט 48. לנפול 73. קופסה 98. נאה
24. לשחות 49. ספר 74. פרא 99. אישה
25. מסע 50. לא צודק 75. משפחה 100. להתעלל
מכל מקום, למרות התעניינותו ועיסוקו הרב באסוציאציות חופשיות, דחה יונג את השימוש באמצעי זה לחקר משמעות החלום. פרויד נהג להשתמש באמצעי זה בהציגו בפני הנבדק תחילה מילה אחת הקשורה לחלומו ובבקשו עוד ועוד אסוציאציות למילה זו. יונג סבר, שדרך זו רק תסיח את דעת החולם ותובילנו הרחק מהמבוקש. יתר על כן, אם מניחים מראש כי בבסיס החלום קיימים דחפים ינקותיים הקשורים בקשיים בחיי המין של הנבדק, הרי שבמהלך השימוש בשיטה זו של אסוציאציות חופשיות, יתמיד הפסיכולוג לבקש מן הנבדק אסוציאציות, עד שיגיע לתוכן המצופה המצביע על כך- וכאן יפסיק הפסיכולוג, בהיותו סבור שהגיע כביכול למהות התוכן האמיתי. מאידך, אם לא תהיה לפסיכולוג הנחה מוקדמת-לא ידע מתי להפסיק את שרשרת האסוציאציות החופשיות. ליקוי נוסף שמוצא יונג בשימוש באסוציאציות חופשיות כדרך להגיע לפשר החלום הוא, שבדרך זו אנו עוסקים בהכרח בפרטים, ביסודות בודדים הנכללים בחלום, כך עשויים אנו למצוא עצמנו במצב בו "מרוב עצים אין רואים את היער", ומרוב פרטים נשמט נושא החלום בכללותו.
יונג סבור על כן, כי דרך האסוציאציות החופשיות אינה עשויה להוביל להבנת מהות החלום, אף כי זו היא דרך טובה שלעצמה לחדור לתחומי קונפליקטים והפרעות בנפש האדם בביקורת שיטת האסוציאציות המילוליות החופשיות, כדרך להבנת משמעות החלום, יש ליונג שותפים. המדובר בעיקר באחד מתלמידי פרויד בשם וילהלם שטקל, שלאחר תקופה ארוכה, בה דבק בתיאוריית פרויד, פיתח גישה עצמאית משלו. שטקל טוען ששיטת האסוציאציות החופשיות, אינה מבהירה כלל את משמעות החלום, לעומת זאת היא עלולה לבלבל, להסיח את הדעת ולעכב את החדירה הנכונה למהות החלום. שטקל מציג לדוגמא את אחד מחוליו, שהביא לו למעלה ממאה דפים כתובים של אסוציאציות החופשיות לחלום אחד. הוא מציין שככל שהפסיכולוג ימשיך ויקבל יותר אסוציאציות לאותו נושא- כן יסטה מהדרך הנכונה, כאשר מתן האסוציאציות, כפוף לאותם המנגנונים הנפשיים, כמו עצם יצירת החלום, ואם החלום כפוף לתהליך של צנזורה, הרי כך גם תהליך העלאת האסוציאציות.
גוטהייל, תלמידו של שטקל מוסיף נימוק חשוב נוסף כנגד שיטת האסוציאציות החופשיות: בתהליך חקירת החלום על ידי הפסיכולוג המשתמש בשיטת הפסיכואנליזה של פרויד, אין אסוציאציות חופשיות כלל, שהרי הפסיכולוג מכוון את הנבדק ברמזים ובמתן סוגסטיה כלפי תגובה הנראית לו כסבירה.
להלן אתר הבית של זיו מאיר ומכללת ברק www.barakcollege.com