הכותבת נעמי בר, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות בתל-אביב.

דימוי עצמי והערכה עצמית

הערכה עצמית הינה חיונית להישרדות פסיכולוגית. זהו תנאי רגשי הכרחי, ללא מידה מסוימת של תחושת ערך עצמי, החיים יכולים להיות מכאיבים לאין שיעור. כשם שתחבוש ותגונן על פגיעה גופנית, אדם החסר ערכה עצמית ימצא עצמו נמנע מכל דבר העשוי להגדיל את כאב הדחייה העצמית. כך קורה שלפגוש אנשים, להתראיין לשם קבלת עבודה, להפעיל לחץ לשם השגת מטרה כלשהי הופכים למשימות בלתי אפשריות, משום שכל הזמן מקונן הפחד מכישלון. אתה מוצא את עצמך, מוגבל ביכולתך לפתוח את עצמך בפני אנשים, לבטא מיניות, להיות במרכז תשומת-הלב, לשמוע ביקורת ,לבקש עזרה או לפתור בעיות במטרה להימנע משיפוט וביקורת עצמית. הביקורת ההרסנית, הינה מונח, שהוטבע לראשונה על-ידי הפסיכולוג יוג'ין סגן, לצורך תיאור הקול השלילי המתקיף אותך ושופט את מעשיך. בכל אחד מאתנו, קיים קול פנימי ביקורתי. אולם אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה, נוטים  לפתח ביקורת הרסנית מרושעת, וקולנית יותר. הביקורת תולה בך את האשמה והאחריות לגבי דברים שמשתבשים. הביקורת משווה אותך לאחרים - להישגיהם ולכישוריהם ומוצאת אותך נחות עמדה לעומתם. הביקורת מציבה אתגרים של שלמות יתר ושאיפה לפרפקציוניזם. שאיפה זאת מאפיינת אנשים העלי הערכה עצמית נמוכה, וגורמת לחוסר אונים ולחוויית 'מה הטעם לנסות?' אשר מחזקת ומגבירה את תחושת הכישלון. להערכה עצמית אופיינית יש, בדרך- כלל, שורשים הנעוצים עמור והרחק בחוויות מוקדמות של התעללות, נטישה או  ביקורת תמידית מצד ההורה המטפל. במקרה זה, תחושת חוסר הערך הינה כללית ונוטה להשפיע בתחומים רבים  של החיים. מטופלים רבים, הבאים אליי לטיפול, זקוקים לעזרה בנושא של חרדות, דיכאון, הפרעות אכילה, בעיות מין, קשיים ביצירת יחסי-אנוש תקינים, ומגוון רחב של בעיות נוספות, סובלים מהערכה עצמית נמוכה הקשורה, באופן ישיר לבעיה איתה הם מתמודדים. במהלך הטיפול, המטופל לומד לקבל את עצמו כפי שהוא, בתגובה לחיזוק מתמיד מן  המטפל. בתחושת אישור המתקבלת מדמות סמכותית, בייחוד, דמות המחליפה את מקומו של ההורה המחמיר, הביקורתי. קיימת יכולת עצומה לרפא ולהגליד את הפצעים הישנים. התוצאה המצטברת משפיעה על כל תחום בחיים וגורמת לתחושת חירות המתגברת בהדרגה.

מקור - http://www.neomibar.com/articles/self-esteem.html

www.neomibar.com