כיצד יש לסווג טינטון והאם הדבר מסייע לטיפול בחולה?
נכתב על ידי: אירית בן צבי
תאריך: 05/07/10

ניתן לסווג טינטון בדרכים רבות. לחלק מהכותרות שבהמשך הכתבה ישנה משמעות מעשית, מבחינת התוכנית הטיפולית, וחלקן נועדו לתאר את המצב הרפואי בלבד. במאמר קצר שלפנינו ננסה לסקור את הדרכים החשובות ביותר לסיווג הטינטון (טיניטוס בלעז).

1. סימפטומים הקשורים לטינטון:
הטינטון יכול להיות סימפטום יחיד, אך מדובר במצב נדיר. במרבית המקרים, ובהנחה שהרופא ישאל את השאלות הנכונות, יתגלו אצל החולה סימפטומים רבים נוספים שיכולים להיות קשורים לטינטון כגון: ורטיגו (vertigo), דיזינס (dizziness), היפראקוזיס (רגישות לרעש), "אוזניים פקוקות או סתומות", מיזופוניה (אי סבילות לקולות מסויימים), חרדה, אינסומניה (נדודי שינה), כעס, אי שקט ואף דיכאון. לעיתים נדמה כי אין קשר בין סימפטומים אלה לבין הטינטון.

מה יכול להיות הקשר שבין הטינטון לבין כיב בכיבה (אולקוס)?  האם קיים קשר בין טינטון לבין כאבי פרקים?  האם ייתכן שישנו קשר בין טינטון לרמה גבוהה של שומנים בדם? כל השאלות הללו הן רק רשימה חלקית של האפשרויות הקיימות.

ד"ר זכריה שמש מבי"ח הדסה, העוסק במחקר ובטיפול בחולים הסובלים מטינטון מזה 29 שנה, מאשר שהמחקר הקליני שנעשה עד כה אינו מספק. ד"ר שמש מסביר כי למרות ההישגים בתחום, ישנן שאלות רבות וחשובות שעדיין פתוחות.

2. סובייקטיבי לעומת אובייקטיבי:
ניתן לחלק את הטינטון ל-2 סוגים: סובייקטיבי ואובייקטיבי. אצל רוב החולים הטינטון הוא סובייקטיבי. אצל חלק קטן מהחולים ישנו טינטון אובייקטיבי. אצל חולים נוספים ישנן אפיזודות של טינטון אובייקטיבי וסובייקטיב גם יחד.

הצליל של טינטון אובייקטיבי נשמע כפולס (פעימה או זרימה) אצל רוב הסובלים. במידה ומתקיימת סינכרוניזציה בין הפולס לקצב הלב – הדבר מצביע על כך שהחולה סובל ממחלת כלי דם. כאשר לא מתקיימת סינכרוניזציה עם קצב הלב, הדבר מצביע על כך שמדובר בקול הנובע מהתכווצות של השריר, כגון palatal myoclonus (עווית "קצבית" לא רצונית של שרירי החך ולעיתים של שרירים אחרים הקשורים לגרון).

3. קבוע לעומת משתנה:
הצליל של הטינטון יכול להיות קבוע ומתמשך או עולה ויורד חליפות. ה"עליות וירידות" יכולות להיות במחזורים של שעות, ימים או שבועות. אצל חלק מהסובלים צליל הטינטון חזק רק במשך מספר ימים במהלך החודש אולם במהלך אותם ימים מדובר בסבל קשה מבחינת החולה.

תופעה מעניינת היא השינוי בעוצמת ובצליל הטינטון לאחר שינה. לרוב השינוי בולט כאשר החולה מתעורר לאחר שינה קצרה בשעות אחר הצהריים. אין לתופעה זו הסבר תיאורטי משביע רצון ועד כה לא הוצעה דרך לנצל את התופעה לצורך קליני.

4. ניתן למיסוך לעומת אינו ניתן למיסוך
היכולת למסך את הטינטון היא קריטריון נוסף לסיווג. טינטון שמגיב לקולות מיסוך מאפשר לחולה להינות מהקלה זמנית.

5. מספר הקולות:
מספר הקולות או הצלילים יכול להשתנות. הנפוץ ביותר הוא בין 1 ל-3 קולות. לעיתים יש אפילו מאות. ד"ר שמש מספר על חולה, תושבת ניו זילנד, שהמחישה זאת כשאמרה לו ש"בניו זילנד יש 100 סוגי נחשים וכולם נמצאים אצלי בראש..."

6. מחלת מנייר:
כאשר הטינטון משולב עם ורטיגו, אבדן שמיעה ואוזניים פקוקות, ללא מצב רפואי נוסף כגון גידול, הדבר מצביע על כך שהחולה סובל ממחלת מנייר (Meniere Disease).

7. טינטון יטרוגני (מחלה שמקורה בדיאגנוזה או ביחס המטפל)
אחד מהאספקטים הפרקטיים החשובים ביותר הנגזרים הסיווג הוא הטינטון היטרוגני. מרבית המקרים של טינטון יטרוגני הם טינטון שנגרם כתוצאה משימוש בתרופות. מקרים אחרים הם חולים שעברו פעולה כירורגית. סטפדקטומי לאוסטוקלרוזיס (ניתוח בו מוכנסת תותבת במקום עצם הארכוף שבאוזן הפנימית) וניתוח דנטלי (של השיניים) עלולים לגרום לטינטון. טינטון שנגרם עקב פעולות כירורגיות אחרות נפוץ פחות.

8. טינטון חמור, מתון וקל:
ניתן לסווג טינטון בהתאם לרמת החומרה. החל מטינטון חמור שהוא הקשה ביותר ופעמים רבות קשור גם לחוסר יכולת לעבוד, הפרעות שינה, חוסר מנוחה, כעס, חרדה, היפראקוזיס (רגישות לרעש) ולקויות קוגניטיביות.  חשוב להבדיל בין הפרעות פסיכיאטריות הכוללות טינטון ובין טינטון עם תגובות פסיכולוגיות שנובעות מהטינטון.  

9. טינטון עם סימפטומים פסיכולוגיים:
הפרעה קונברסיבית (נדירה מאוד), נוירוזה קומפנסטיבית, אגרבציה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) או היתחלות הם חלק מהאפשרויות.
החולה עם ההפרעה הקונברסיבית (המונח החדש ל"היסטריה") סובל מסיפטומים הניראים אורגניים ללא עדות לליקוי ביולוגי באיבר או במערכת הרלוונטית עקב קונפליקט תת הכרתי.   

החולה עם נוירוזה קומפנסטיבית (נוירוזת "פיצויים") מודע לסימפטומים מהם הוא סובל ומנסה לקבל תשלום מחברת הביטוח וכד'.

החולה שסובל מ-PTSD  חווה לחץ ריגשי חמור כגון: אירוע טרור, תאונת דרכים או שריפה.

היתחלות או אגרבציה – נסיון ליצור תמונה קלינית של סבל. בעוד שלמיתחלה כלל אין טינטון, האדם שמנסה ליצור אגרבציה (החמרה מדומה) - סובל מרמה נמוכה של טינטון ומנסה ליצור רושם שהסמפטומים חמורים יותר מכפי שהם במציאות.

הסימפטום החשוב ביותר שניתן למצוא אצל אוכלוסיה של חולי טינטון קשים הם חולים עם מחשבות אובדניות. ד"ר שמש מספר שבמקרים רבים החולה אינו מספר על כך באופן ספונטאני וכי ישנה חשיבות רבה בבירור ישיר עם החולה אודות מחשבות כאלה.

קלינאים מנוסים יודעים כיצד לבצע ראיון מקצועי שיאפשר לחולה לחשוף מחשבות האובדניות. במידה והמטפל יודע על כך שקיים סיכון לכך שהחולה יבצע נסיון אובדני, עליו להפנות את החולה לפסיכיאטר. 

10. טינטון אקוטי לעומת כרוני:
קיום של טינטון במשך פחות מ-6 חודשים נחשב ל"טינטון אקוטי". מעבר ל-6 חודשים הטינטון נחשב לכרוני. טרמינולוגיה זו שימשה את המרפאה של המכון לחקר נזקי רעש בצה"ל.

ד"ר שמש מסביר ש"לנתונים הללו יש אספקט פרקטי והוא הפוטנציאל לריפוי ספונטאני אצל חולים שסובלים מטינטון אקוטי. ממחקרים שנעשו במכון לחקר נזקי רעש עלה כי אצל חיילים בגילאי 18-21 ההסתברות לריפוי ספונטאני עמדה על כ-85%".

11. חולים שמחפשים עזרה לעומת כאלה שאינם מחפשים עזרה:
חולים עם טינטון קל או מתון לרוב אינם מחפשים טיפול. לרוב חולים אלו מרגישים שהם מסוגלים "לחיות עם הטינטון". החולים שפונים לטיפול הם החולים הקשים יותר.


 
אודות המחבר

לקריאה נוספת אודות טיניטוס, סחרחורות ומחלת מנייר

Further reading in English about Tinnitus, Vertigo and Dizziness

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article9522.aspx