דף הבית רפואה ובריאות בריאות אחר כיצד יש לסווג טינטון והאם הדבר מסייע לטיפול בחולה?
כיצד יש לסווג טינטון והאם הדבר מסייע לטיפול בחולה?
אירית בן צבי 05/07/10 |  צפיות: 4546

ניתן לסווג טינטון בדרכים רבות. לחלק מהכותרות שבהמשך הכתבה ישנה משמעות מעשית, מבחינת התוכנית הטיפולית, וחלקן נועדו לתאר את המצב הרפואי בלבד. במאמר קצר שלפנינו ננסה לסקור את הדרכים החשובות ביותר לסיווג הטינטון (טיניטוס בלעז).

1. סימפטומים הקשורים לטינטון:
הטינטון יכול להיות סימפטום יחיד, אך מדובר במצב נדיר. במרבית המקרים, ובהנחה שהרופא ישאל את השאלות הנכונות, יתגלו אצל החולה סימפטומים רבים נוספים שיכולים להיות קשורים לטינטון כגון: ורטיגו (vertigo), דיזינס (dizziness), היפראקוזיס (רגישות לרעש), "אוזניים פקוקות או סתומות", מיזופוניה (אי סבילות לקולות מסויימים), חרדה, אינסומניה (נדודי שינה), כעס, אי שקט ואף דיכאון. לעיתים נדמה כי אין קשר בין סימפטומים אלה לבין הטינטון.

מה יכול להיות הקשר שבין הטינטון לבין כיב בכיבה (אולקוס)?  האם קיים קשר בין טינטון לבין כאבי פרקים?  האם ייתכן שישנו קשר בין טינטון לרמה גבוהה של שומנים בדם? כל השאלות הללו הן רק רשימה חלקית של האפשרויות הקיימות.

ד"ר זכריה שמש מבי"ח הדסה, העוסק במחקר ובטיפול בחולים הסובלים מטינטון מזה 29 שנה, מאשר שהמחקר הקליני שנעשה עד כה אינו מספק. ד"ר שמש מסביר כי למרות ההישגים בתחום, ישנן שאלות רבות וחשובות שעדיין פתוחות.

2. סובייקטיבי לעומת אובייקטיבי:
ניתן לחלק את הטינטון ל-2 סוגים: סובייקטיבי ואובייקטיבי. אצל רוב החולים הטינטון הוא סובייקטיבי. אצל חלק קטן מהחולים ישנו טינטון אובייקטיבי. אצל חולים נוספים ישנן אפיזודות של טינטון אובייקטיבי וסובייקטיב גם יחד.

הצליל של טינטון אובייקטיבי נשמע כפולס (פעימה או זרימה) אצל רוב הסובלים. במידה ומתקיימת סינכרוניזציה בין הפולס לקצב הלב – הדבר מצביע על כך שהחולה סובל ממחלת כלי דם. כאשר לא מתקיימת סינכרוניזציה עם קצב הלב, הדבר מצביע על כך שמדובר בקול הנובע מהתכווצות של השריר, כגון palatal myoclonus (עווית "קצבית" לא רצונית של שרירי החך ולעיתים של שרירים אחרים הקשורים לגרון).

3. קבוע לעומת משתנה:
הצליל של הטינטון יכול להיות קבוע ומתמשך או עולה ויורד חליפות. ה"עליות וירידות" יכולות להיות במחזורים של שעות, ימים או שבועות. אצל חלק מהסובלים צליל הטינטון חזק רק במשך מספר ימים במהלך החודש אולם במהלך אותם ימים מדובר בסבל קשה מבחינת החולה.

תופעה מעניינת היא השינוי בעוצמת ובצליל הטינטון לאחר שינה. לרוב השינוי בולט כאשר החולה מתעורר לאחר שינה קצרה בשעות אחר הצהריים. אין לתופעה זו הסבר תיאורטי משביע רצון ועד כה לא הוצעה דרך לנצל את התופעה לצורך קליני.

4. ניתן למיסוך לעומת אינו ניתן למיסוך
היכולת למסך את הטינטון היא קריטריון נוסף לסיווג. טינטון שמגיב לקולות מיסוך מאפשר לחולה להינות מהקלה זמנית.

5. מספר הקולות:
מספר הקולות או הצלילים יכול להשתנות. הנפוץ ביותר הוא בין 1 ל-3 קולות. לעיתים יש אפילו מאות. ד"ר שמש מספר על חולה, תושבת ניו זילנד, שהמחישה זאת כשאמרה לו ש"בניו זילנד יש 100 סוגי נחשים וכולם נמצאים אצלי בראש..."

6. מחלת מנייר:
כאשר הטינטון משולב עם ורטיגו, אבדן שמיעה ואוזניים פקוקות, ללא מצב רפואי נוסף כגון גידול, הדבר מצביע על כך שהחולה סובל ממחלת מנייר (Meniere Disease).

7. טינטון יטרוגני (מחלה שמקורה בדיאגנוזה או ביחס המטפל)
אחד מהאספקטים הפרקטיים החשובים ביותר הנגזרים הסיווג הוא הטינטון היטרוגני. מרבית המקרים של טינטון יטרוגני הם טינטון שנגרם כתוצאה משימוש בתרופות. מקרים אחרים הם חולים שעברו פעולה כירורגית. סטפדקטומי לאוסטוקלרוזיס (ניתוח בו מוכנסת תותבת במקום עצם הארכוף שבאוזן הפנימית) וניתוח דנטלי (של השיניים) עלולים לגרום לטינטון. טינטון שנגרם עקב פעולות כירורגיות אחרות נפוץ פחות.

8. טינטון חמור, מתון וקל:
ניתן לסווג טינטון בהתאם לרמת החומרה. החל מטינטון חמור שהוא הקשה ביותר ופעמים רבות קשור גם לחוסר יכולת לעבוד, הפרעות שינה, חוסר מנוחה, כעס, חרדה, היפראקוזיס (רגישות לרעש) ולקויות קוגניטיביות.  חשוב להבדיל בין הפרעות פסיכיאטריות הכוללות טינטון ובין טינטון עם תגובות פסיכולוגיות שנובעות מהטינטון.  

9. טינטון עם סימפטומים פסיכולוגיים:
הפרעה קונברסיבית (נדירה מאוד), נוירוזה קומפנסטיבית, אגרבציה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) או היתחלות הם חלק מהאפשרויות.
החולה עם ההפרעה הקונברסיבית (המונח החדש ל"היסטריה") סובל מסיפטומים הניראים אורגניים ללא עדות לליקוי ביולוגי באיבר או במערכת הרלוונטית עקב קונפליקט תת הכרתי.   

החולה עם נוירוזה קומפנסטיבית (נוירוזת "פיצויים") מודע לסימפטומים מהם הוא סובל ומנסה לקבל תשלום מחברת הביטוח וכד'.

החולה שסובל מ-PTSD  חווה לחץ ריגשי חמור כגון: אירוע טרור, תאונת דרכים או שריפה.

היתחלות או אגרבציה – נסיון ליצור תמונה קלינית של סבל. בעוד שלמיתחלה כלל אין טינטון, האדם שמנסה ליצור אגרבציה (החמרה מדומה) - סובל מרמה נמוכה של טינטון ומנסה ליצור רושם שהסמפטומים חמורים יותר מכפי שהם במציאות.

הסימפטום החשוב ביותר שניתן למצוא אצל אוכלוסיה של חולי טינטון קשים הם חולים עם מחשבות אובדניות. ד"ר שמש מספר שבמקרים רבים החולה אינו מספר על כך באופן ספונטאני וכי ישנה חשיבות רבה בבירור ישיר עם החולה אודות מחשבות כאלה.

קלינאים מנוסים יודעים כיצד לבצע ראיון מקצועי שיאפשר לחולה לחשוף מחשבות האובדניות. במידה והמטפל יודע על כך שקיים סיכון לכך שהחולה יבצע נסיון אובדני, עליו להפנות את החולה לפסיכיאטר. 

10. טינטון אקוטי לעומת כרוני:
קיום של טינטון במשך פחות מ-6 חודשים נחשב ל"טינטון אקוטי". מעבר ל-6 חודשים הטינטון נחשב לכרוני. טרמינולוגיה זו שימשה את המרפאה של המכון לחקר נזקי רעש בצה"ל.

ד"ר שמש מסביר ש"לנתונים הללו יש אספקט פרקטי והוא הפוטנציאל לריפוי ספונטאני אצל חולים שסובלים מטינטון אקוטי. ממחקרים שנעשו במכון לחקר נזקי רעש עלה כי אצל חיילים בגילאי 18-21 ההסתברות לריפוי ספונטאני עמדה על כ-85%".

11. חולים שמחפשים עזרה לעומת כאלה שאינם מחפשים עזרה:
חולים עם טינטון קל או מתון לרוב אינם מחפשים טיפול. לרוב חולים אלו מרגישים שהם מסוגלים "לחיות עם הטינטון". החולים שפונים לטיפול הם החולים הקשים יותר.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 אירית בן צבי

לקריאה נוספת אודות טיניטוס, סחרחורות ומחלת מנייר

Further reading in English about Tinnitus, Vertigo and Dizziness



 


מאמרים נוספים מאת אירית בן צבי
 
הוובוזלות של מונדיאל 2010 והשפעת הרעש על הצופים
20/07/10 | כדורגל
עוד בטרם הפכו הוובוזלות או הווווזלות למפורסמות, חוקרים שהתמחו בטרואמה אקוסטית בחנו את האפקט של קולות רועשים מסוגים שונים על האדם.

השימוש בהגבלות דיאטטיות לחולי טינטון, סחרחורת או מחלת מנייר
05/07/10 | רפואה
מלח, טבק, אלכוהול, קפאין, אספירין ולחץ כלולים ברשימת הגורמים העלולים להגביר טינטון או סחרחורת (ורטיגו). השאלה המתבקשת היא האם הכרחי ליישם את כל המיגבלות באופן אוטומטי?

כיצד יכול חולה הטינטון לעזור לרופא לקיים תכנית טיפול אפקטיבית
05/07/10 | רפואה
פגישה רפואית יעילה בין חולה הסובל מטינטון (בלעז: טיניטוס) לבין הרופא מתחילה בבית. במידה ואירגנת את המסמכים הרפואיים שלך באופן מסודר, רעננת את זכרונך לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך הכוללת בעיות רפואיות מהן הינך סובל, הנסיבות ששבעטיין קיבלת טיפול תרופתי, כירורגי או טיפולים אחרים – הינך מסייע מאוד לרופא לקיים תכנית טיפול אפקטיבית.

כיצד יש לסווג טינטון והאם הדבר מסייע לטיפול בחולה?
ניתן לסווג טינטון בדרכים רבות. לחלק מהכותרות שבהמשך הכתבה ישנה משמעות מעשית, מבחינת התוכנית הטיפולית, וחלקן נועדו לתאר את המצב הרפואי בלבד. במאמר קצר שלפנינו ננסה לסקור את הדרכים החשובות ביותר לסיווג הטינטון (טיניטוס בלעז).

האם סחרחורות וטינטון עלולים לגרום לפיטורים?
לעיתים גם עובדים וותיקים שנחשבו למסורים ובעלי תפוקה גבוהה עלולים להגיע לנקודה בה הם מפוטרים או מסווגים על ידי המעסיק כעובדים הנמצאים "צעד אחד לפני פיטורין".אחת הסיבות לכך יכולה להיות ירידה משמעותית בתפקוד המקצועי עקב טינטון (צפצופים באוזניים או בראש) או סחרחורות קשים.

האם תרפיה באמצעות בעלי חיים יכולה להקל על הסימפטומים אצל הסובלים מטינטון, סחרחורות או מחלת מנייר?
במשך אלפי שנים אימצו בני האדם בעלי חיים שונים כבני לוויה. כלבים, חתולים, סוסים ובעלי חיים נוספים הפכו לחבריהם הנאמנים של בני האדם בתרבויות רבות. כיום ישנה ספרות רבה העוסקת בתרפיה באמצעות בעלי חיים ונעשה בה שימוש נרחב ככלי עזר לצד טיפולים אחרים בשל האפקט המרגיע שיש לבעלי חיים על האדם.

השאלה עליה ננסה לענות במאמר היא: האם תרפיה באמצעות בע"ח יכולה להקל על הסימפטומים אצל חולים הסובלים מטיניטון, סחרחורות או מחלת מנייר?


הטיפול לטיניטוס על פי הרמב”ם
חולים הסובלים מטיניטוס מתלוננים על תחושת רעש באוזניים או בראש. סימפטום זה הטריד אנשים לאורך כל מהלך ההיסטוריה ומוזכר לראשונה אצל חיל פרעה שרדף אחרי בני ישראל היוצאים ממצרים. רבי משה בן מימון, ובקיצור - הרמב"ם, שהיה מגדולי הרופאים בדורו ומגדולי תלמידי החכמים בכל הדורות, כתב עצות רפואיות לחולים הסובלים מטיניטוס. בגוף המאמר ננסה לברר האם ניתן להפיק מכך תועלת גם כיום?

מהי מידת הפחתת המלח הרצויה במחלת מנייר?
מחלת מנייר מאופיינת על ידי טינטון, סחרחורות, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות באזניים והעדר מחלה אחרת שיכולה להסביר את תלונות החולה. המחלה היא אירוע מתמשך עם תקופות סוערות וקשות שבהן ישנם התקפי סחרחורת, ותקופות שקטות לחלוטין או רגיעה יחסית בסימפטומים. אחת ההמלצות הטיפוליות בתקופה הקשה היא הפחתת כמות המלח במזון. השאלה היא מה מידת ההפחתה הרצויה, ועד כמה ניתן לצפות שזה יעזור?

הטיניטוס של הקיסר טיטוס
בתאריך העברי י"ז בתמוז, הבקיע הקיסר הרומאי טיטוס את חומות ירושלים, העמיד פסל (צלם) בבית המקדש השני (“בית שני”). בתאריך העברי ט' באב הוא החל בשריפת בית המקדש. הכיבוש היה מלווה בטבח נוראי שכלל רצח אכזרי של זקנים, נשים וילדים. טיטוס התרברב במעשי הרשע שלו ונענש בכך שסבל מטיניטוס (תחושה של רעש בראש או באוזניים). הסיפור המובא בגמרא כולל השלכות אל אחד הטיפולים הניתנים כיום.

הצייר ההולנדי המפורסם ואן גוך סבל מטיניטוס (רעשים באוזניים): מה ניתן היה לעשות למענו כיום?
הצייר ההולנדי הנודע וינסנט וילם ואן גוך (1853-1890) חתך חלק מאוזנו, צייר דיוקן עצמי עם התחבושת וזמן קצר לאחר מכן ירה בעצמו בחזהו ונפצע אנושות. מילותיו האחרונות לפני מותו, כשאחיו תיאו לצידו, היו "העצבות תימשך לנצח". מה ההסבר להתנהגותו?
"הוא בוודאי השתגע" היא התשובה הרווחת בקרב אלה ששמעו על כריתת האוזן וההתאבדות. למרבה הצער לא נותר תיעוד שיאפשר לנו להבין ישירות מהו מקור הייסורים שעבר ואן גוך, אולם חוקרים שעוסקים בהיסטוריה של הרפואה העלו השערה שמתאימה להתנהגותו לפני מותו.

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI