דף הבית מיסים מיסים תגמול נדחה לעובדים לאור הלכת דיקלה
תגמול נדחה לעובדים לאור הלכת דיקלה
דר' אלתר ושות' עורכי דין 15/06/08 |  צפיות: 3519

מאת: ד"ר אברהם אלתר, עו"ד

אחת השיטות האטרקטיביות ביותר מבחינה מיסוית לתגמול עובדים הינה תגמול נדחה באמצעות הפקדה בקרן או קופה שלא אושרו ע"י נציב מס הכנסה. שיטה זו מאפשרת למעביד להעניק לעובדים בונוסים על תרומתם לפעילות המעביד, תוך דחיית מועד זכאות העובדים לקבלת הבונוסים כאמור למועד עתידי, וזאת על מנת לתמרץ את העובדים להמשיך בעבודתם אצל מעביד. הואיל והמדובר בקופה שאיננה מאושרת, הרי שלא חלות על ההפקדות בה המגבלות החלות על הפקדות בקופות גמל מאושרות. בהעדר תחולת המגבלות כאמור, הפקדות המעביד, המדווח על הכנסותיו על בסיס מצטבר מהוות הוצאה בידיו, בדומה לשכר בסיס ואינן מהוות הכנסה בידי העובדים בעת ההפקדה, שכן העובדים מדווחים על הכנסותיהם על בסיס מזומן, דהינו רק עם קבלת ההכנסות כאמור בידיהם. יתרון נוסף של שיטת תגמול זו הינו כי העובד יוכל במקרים מסוימים לקבל את הכספים בגיל הפרישה כקצבה ולזכות בפטור ממס בשיעור של 35% מסכום ההכנסה מכוח סעיף 9ב לפקודת מס הכנסה, התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") וזאת ללא תקרה.אחת השיטות האטרקטיביות ביותר מבחינה מיסוית לתגמול עובדים הינה תגמול נדחה באמצעות הפקדה בקרן או קופה שלא אושרו ע"י נציב מס הכנסה. שיטה זו מאפשרת למעביד להעניק לעובדים בונוסים על תרומתם לפעילות המעביד, תוך דחיית מועד זכאות העובדים לקבלת הבונוסים כאמור למועד עתידי, וזאת על מנת לתמרץ את העובדים להמשיך בעבודתם אצל מעביד. הואיל והמדובר בקופה שאיננה מאושרת, הרי שלא חלות על ההפקדות בה המגבלות החלות על הפקדות בקופות גמל מאושרות. בהעדר תחולת המגבלות כאמור, הפקדות המעביד, המדווח על הכנסותיו על בסיס מצטבר מהוות הוצאה בידיו, בדומה לשכר בסיס ואינן מהוות הכנסה בידי העובדים בעת ההפקדה, שכן העובדים מדווחים על הכנסותיהם על בסיס מזומן, דהינו רק עם קבלת ההכנסות כאמור בידיהם. יתרון נוסף של שיטת תגמול זו הינו כי העובד יוכל במקרים מסוימים לקבל את הכספים בגיל הפרישה כקצבה ולזכות בפטור ממס בשיעור של 35% מסכום ההכנסה מכוח סעיף 9ב לפקודת מס הכנסה, התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") וזאת ללא תקרה.



זכותו של המעביד להכרה בהוצאה בגין הפקדותיו במסגרת תגמול נדחה כאמור לעיל היתה מעוגנת בעבר בין היתר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין דיקלה (עמ"ה 109/94 דיקלה חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, מסים יא/3 עמ' ה-13). ואולם, פסק דין זה נהפך לאחרונה ע"י פסיקת בית המשפט העליון בע"א 3348/97 פשמ"ג נ' דיקלה חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (טרם פורסם).

כפי שיפורט להלן, סבורנו כי אין בפסק הדין של בית המשפט העליון דיקלה כדי לשלול את זכותו של המעביד להכיר בהוצאה בגין הפקדותיו בקופה לא מאושרת, במסגרת תגמול נדחה של עובדיו, וזאת מכיוון שלהבדיל מהמעביד בעניין דיקלה לעיל, אשר ביצע הפרשה חשבונאית גרידא, במקרה דנן המעביד משלם בפועל את הכספים לקרן או קופה.

בפסק הדין בעניין דיקלה נדונה שאלת הכרה בהוצאה בגין הפרשות המעביד לכיסוי מענק יובל על פי הסכם קיבוצי. בהסכם קיבוצי בין דיקלה חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ ובין עובדיה נקבע כי עובדים המועסקים 20 שנה, מקבלים בשנה העשרים להעסקתם מענק בגין ותק. מענק יובל הינו תשלום כספי של מספר חודשי משכורת, המשולם לפי דרגתו ו/או תפקידו של העובד בגין שירותי העובד למעבידו וכגמול בשל עבודתו עשרים שנה בשרות המעביד. בעת תשלומו ע"י דיקלה לעובדיה מענק זה צורף למשכורת העובד ונוכה ממנו מס בהתאם.

בהתאם לכללי החשבונאות ביצעה החברה הפרשות שוטפות בדוחותיה הכספיים לכיסוי התחייבותה לתשלום מענק יובל כאמור לעובדיה. החברה ביקשה להכיר בהוצאות כאמור גם לצורכי מס, אך פקיד השומה סירב להכיר בהוצאות אלה, בטענה כי יש לדחות את מועד ההכרה בהן עד למועד התשלום בפועל, וזאת למרות שדיקלה דיווחה על הכנסותיה על בסיס מצטבר ולא על בסיס מזומן.

בטענותיו לעיל הסתמך פקיד השומה על הוראות סעיף 18(א) לפקודה. סעיף זה יוצר חריג לעקרון הדיווח על בסיס מצטבר, בקובעו כי ניכויים של מענק פרישה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, דמי מחלה ו"הוצאות אחרות כיוצא באלה" בידי המעביד יותרו רק בשנת המס, שבה שולמו ההוצאות כאמור לזכאי להם או לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה.

משמעות הוראות סעיף 18(א) לפקודה הינה כי אם הפרשות המעביד כלולות בתשלומים שהסעיף חל עליהם, הרי שניכויים יותר רק אם הם שולמו לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה או לזכאי להם.

הואיל והחברה ביצעה הפרשה חשבונאית בלבד ולא שילמה את הכספים בפועל, הרי שלא היתה כל מחלוקת בין הצדדים כי לא מתקיימים תנאי סעיף 18(א) להכרה בהוצאות. לפיכך, השאלה היחידה שהיתה שנויה במחלוקת בין הצדדים ושבה נתבקש בית המשפט להכריע היתה האם מענק יובל הינו בגדר התשלומים שסעיף 18(א) לפקודה חל עליהם.

על מנת להכריע בשאלה מהם התשלומים שסעיף 18(א) לפקודה חל עליהם, יש לצורך בפרשנות המונח "הוצאות אחרות כיוצא באלה" המופיע בסעיף.

בית המשפט המחוזי מפי השופטת ב' אופיר-תום קיבל את עמדתה של החברה בקובעו כי הוראות סעיף 18(א) לפקודה אינן חלות על מענק יובל. לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, מענק יובל אינו נכלל בקטגוריה של "הוצאות אחרות כיוצא באלה", כמשמעותן בסעיף 18(א) לפקודה. נימוקו של בית המשפט המחוזי היה כי הוצאות שבסעיף 18(א) לפקודה הן כולן בעלות גוון סוציאלי. לפי מבחן זה מענק יובל איננו בבחינת זכות סוציאלית. יסודו במערך היחסים שבין המעביד לעובדיו, הוא נובע ממקור הסכמי ומטרתו הינו תמרוץ עובד להתמיד במקום עבודתו.

בית המשפט המחוזי קבע כי, תכליתה המרכזית של הוראת סעיף 18(א) לפקודה היא למנוע מצבים שבהם המעביד מפריש הוצאות מסוימות ולבסוף אינו עומד בהן בפועל. המחוקק ביקש להבטיח כי הטבות סוציאליות ישולמו לעובד בפועל. אולם, מעבר להקשר הסוציאלי, למחוקק לא הייתה מטרה להתערב במערכות יחסים אחרות בין העובד לבין מעבידו, הנעדרות אופי סוציאלי.

פקיד השומה הגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בו חלק פקיד השומה על פרשנות בית המשפט המחוזי לעיל. לטענת פקיד השומה קו האופי המאפיין את ההוצאות שסעיף 18(א) לפקודה חל עליהם הינו היותם מרכיבי שכר ותחליפים לשכר, המשתלמות לעובד בקרות "אירוע מזכה".

בית המשפט העליון קיבל את טענת פקיד השומה לעיל והפך את פסיקתו של בית המשפט המחוזי.

לפי פסק דינו של בית המשפט העליון אין בהכרח ללמוד מהמילים "כיוצא באלה", כי הוצאות אחרות שלא מפורטות מפורשות בסעיף 18(א) לפקודה הינן הוצאות בעלות אופי סוציאלי דווקא, אלא כי כל ההוצאות שהסעיף מתייחס אליהן הינן בעלות כל מכנה משותף שהוא. על המכנה המשותף כאמור למד בית המשפט העליון מתוך תכלית החוק.

בית המשפט העליון בחן מהו המכנה המשותף להוצאות שסעיף 18(א) לפקודה חל עליהן לאור התכלית העומדת בבסיס סעיף 18(א) לפקודה. לעניין זה קבע בית המשפט העליון, כי בנוסף למטרה להגן על זכויות העובדים עליה עמד בית המשפט מחוזי, סעיף 18(א) לפקודה נועד לשרת מטרה נוספת, שהינה "למנוע אפשרות של ניכוי הוצאות בשיטה המסחרית, דהיינו על ידי הפרשה חשבונאית גרידא על ידי המעביד, בו בזמן שהעובד לא קיבל את התשלום בפועל ולא נרשמה הכנסה אצלו."

כאמור לעיל, לפי קביעת בית המשפט העליון, מטרת סעיף 18(א) לפקודה הינה למנוע הכרה בהוצאה על בסיס חיוב וזיכוי גרידא, וזאת מבלי שהמעביד שילם את הכספים. כלומר, סעיף 18(א) לפקודה למעשה מחיל על התשלומים הכלולים בו דיווח על בסיס מזומן.

כאמור לעיל, הואיל ודיקלה ביצעה הפרשה חשבונאית גרידא ולא שילמה את הכספים בפועל, הרי שבית המשפט בעניין דיקלה לא נדרש לדיון בנוגע לאופן פרשנות הסיפא לסעיף 18(א) לפקודה, הקובע תנאי להכרה בהוצאות שהסעיף חל עליהם.

הסיפא לסעיף 18(א) לפקודה מתנה את ההכרה בהוצאה בידי המעביד בתשלום הכספים לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה או לזכאי להם. כלומר, בהתקיים אחד מהתנאים הנ"ל תוכר ההוצאה למעביד אף אם מדובר בתשלומים שסעיף 18(א) לפקודה חל עליהם ואף אם תשלומים אלה אינם מהווים עדין הכנסה בידי העובדים.

נשאלת השאלה האם הפקדת כספים במסגרת תוכנית לתגמול נדחה של עובדים, לקרן או קופה שאינם קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה עונה על התנאים לעיל. הואיל והקרן או הקופה כאמור אינן מאושרות לפי סעיף 47 לפקודה, הרי על פי הפרשנות המילולית של סעיף הסיפא לסעיף 18(א) לפקודה, לא מתקיים התנאי של הפקדה לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה. ואולם, במקרה זה עדין יכול להתקיים התנאי השני של הסיפא לסעיף 18(א), לפיו הכספים "שולמו לזכאי להם", וזאת באם יראו בתשלום לקרן או קופה כתשלום ל"זכאי" לכספים כאמור.

יש לציין כי, הואיל והכספים טרם הגיעו לידי העובדים, הרי שאין בהפקדה זו כדי ליצור הכנסה חייבת בידיהם וזאת לאור דיון נוסף בר זאב (ד"נ 9/85 נציב מס הכנסה ומס רכוש נ' דר' בר זאב, פ"ד מ(4), 351).

ניתן לעגן את מסקנתנו לעיל, לפיה כאשר הכספים מופקדים בפועל בקרן או קופה, מתקיימים התנאים להכרה בהוצאה הקבועים בסעיף 18(א) לפקודה, גם בפרשנות תכליתית של הוראות סעיף 18(א) לפקודה, אשר אומצה ע"י בית המשפט העליון בעניין דקלה. כפי שעולה מפסק הדין, מטרת סעיף 18(א) לפקודה היתה למנוע הכרה בהפרשה חשבונאית גרידא, מבלי שהכספים הוצאו בפועל ע"י המעביד. תכלית זו מתקיימת גם כאשר הכספים משולמים לקרן או קופה, שאינם מאושרים לפי סעיף 47 לפקודה, שהינה "זכאי" לקבלת הכספים כאמור בעת ההפקדה.

אומנם כאן תיתכן טענה כי תכלית סעיף 18(א) לפקודה הינה לשלול ניכוי הוצאה בכל מקום בו העובד אינו מתחייב במס בגין ההפקדה, אך לדעתנו טענה זו איננה מחויבת בלשון ותכלית סעיף 18 (א) לפקודה וגם לא נובעת בהכרח מפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין דיקלה, שכן פסק הדין דיקלה לא דן כלל במצב, שבו המעביד הוציא בפועל את הכספים, אלא במצב של הפרשה חשבונאית גרידא.

זאת ועוד, טענה אחרונה לעיל מנוגדת להלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בדיון נוסף בר זאב, לעניין השוני בין בסיסי דיווח של העובדים ושל המעבידים, לפיה "תוצאת השילוב של שתי השיטות יכולה להביא למצב בו המעביד ייחשב כמי שישלם (ולכן גם הסכום ייחשב ככזה ששולם), בעוד שהעובד עדיין לא יחשב כמי שקיבל את הסכום. כל עוד לא קיבל העובד את הסכום, גם אינה קמה חובת הניכוי במקור לפי סעיף 164 לפקודה, כי זו מותנית בהיווצרותה של הכנסה בידי מקבלה; וכל עוד לא נתקבל הכסף בפועל בידי מי שנישום על פי שיטת המזומנים, לא נוצרה בידו הכנסה האמור."

לפי ההלכה לעיל, אין בעובדה כי העובד אינו מחויב במס בגין הפקדת המעביד בקרן או קופה בעבורו כשלעצמה כדי לשלול ניכוי הוצאה בידי המעביד.

לפיכך, והואיל וכפי שעולה לעיל, פרשנותנו לעיל מעוגנת גם בלשון סעיף 18(א) לפקודה המתירה ניכוי הוצאה בעת התשלום לזכאי לקבלת הכספים (בענייננו לקרן או קופה), הרי שלדעתנו גם לאחר פסק הדין דיקלה בעליון הפקדות המעביד בקרן או קופה שלא אושרו לפי סעיף 47 לפקודה במסגרת תגמול נדחה של עובדיו מהוות הוצאה מוכרת בידיו.

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 דר' אלתר ושות' עורכי דין

דר' אלתר ושות' עורכי דין
תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14
טלפון: 03-6966633
פקס:03-6966663

http://altertax.co.il



 


מאמרים נוספים מאת דר' אלתר ושות' עורכי דין
 
גבולות חופש המידע בדיני המס : חובת הגילוי חלה גם על מידע פנימי
19/08/08 | מיסים
"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" - כך קבע השופט ברנדייס מבית המשפט העליון של ארה"ב בראשית המאה שעברה.

מוכרים דירת מגורים ? היזהרו מהפטור
19/08/08 | מיסים
ירת המגורים המשפחתית נתפסת כנכס אישי המשמש למגורי המשפחה ולא כנכס השקעה, ומכאן הכלל הגדול שמכירתה פטורה בדרך כלל ממס שבח (במיוחד ידוע הפטור אחת ל- 4 שנים).

הסוכריה שבגלולה: על אף העלאת המס על ני"ע סחירים לעיתים ישולם פחות מס בעקבות הרפורמה
19/08/08 | מיסים
במסגרת הרפורמה בשוק ההון החל מיום 1.1.06 הועלה שיעור מס רווח הון על מכירת ני"ע סחירים מ- 15% ל- 20% במרבית האפיקים ומ - 10% ל - 15% ביחס לאפיקים השקליים הלא צמודים.

חובת הגשת דו"ח לשכירים
19/08/08 | מיסים
רבים סוברים כי בהיותם שכירים, אינם חייבים להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. מסקנה זו איננה מדוייקת. כפי שיפורט להלן, קיימים לא מעט מקרים בהם גם שכירים חייבים להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה ובו לפרט את הכנסותיהם.

מיסוי הגרלות, הימורים ופרסים
19/08/08 | מיסים
בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.

נקודות זיכוי בגין ילדים נטולי יכולת - גם עבור בגירים
19/08/08 | מיסים
מזה זמן נתקלים הורים לילדים משותקים, עיוורים או מפגרים (להלן - נטולי יכולת), בקשיים רבים בקבלת שתי נקודות הזיכוי המגיעות להם על-פי חוק. מזה זמן נתקלים הורים לילדים משותקים, עיוורים או מפגרים (להלן - נטולי יכולת), בקשיים רבים בקבלת שתי נקודות הזיכוי המגיעות להם על-פי חוק.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק ג')
בשבועות הקודמים סקרנו את הילכתו החדשנית של כב' השופט אלטוביה. לסיום סקירה זו חייבים אני להתייחס גם לפסקי דין עליהם הסתמך וגם לפסקי דין אותם לא הזכיר.בשבועות הקודמים סקרנו את הילכתו החדשנית של כב' השופט אלטוביה. לסיום סקירה זו חייבים אני להתייחס גם לפסקי דין עליהם הסתמך וגם לפסקי דין אותם לא הזכיר.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק ב')
19/08/08 | מיסים
דנו בשבוע שעבר בהלכה החדשנית והמורכבת מאוד של כבוד השופט מ. אלטוביה, לפיה עלות הבניה היום, בניכוי פחת שנתי (כפול מספר שנות החכירה הצפויה) ובניכוי הוצאות עתידיות (מהוונות לערך נוכחי) מהווה הכנסה חייבת של החוכר כבר היום.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק א')
שאלת חיובו במס של המשכיר על בניה שבונה השוכר במקרקעין השכורים עולה מדי פעם בהקשרים שונים.שאלת חיובו במס של המשכיר על בניה שבונה השוכר במקרקעין השכורים עולה מדי פעם בהקשרים שונים.

ביטלתם הסכם מכר עם קבלן? אל תיכנסו לדירה
רוכש דירה המבקש לבטל רכישתה לאחר ששילם את מרבית תמורתה נמצא במלכודת: אם ישלים את הרכישה ישפר את עמדת המיקוח מול הקבלן, אך הוא עלול לאבד את החזר מס הרכישהרוכש דירה המבקש לבטל רכישתה לאחר ששילם את מרבית תמורתה נמצא במלכודת: אם ישלים את הרכישה ישפר את עמדת המיקוח מול הקבלן, אך הוא עלול לאבד את החזר מס הרכישה
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI