רילוקיישן הוא מילה יפה יותר שמתארת "ירידה" מהארץ. פעם, אם ירדת מהארץ זכית במטר של קללות וכינויים מעליבים מהסביבה הלא תומכת. מאז עברו מים בירקון. היום החלום של כל ישראלי הוא רילוקיישן. אז מה בעצם הפך את המילה הזו, רילוקיישן, למושא ליבו ולחלומו הרטוב של כל אדם בארצנו, צעירים כמבוגרים, עניים כעשירים? החיים בישראל הולכים ומתייקרים ונראה שאין ממש עצירה בעלייה של המחירים. להמון זוגות צעירים, גם מבוססים, אין אפשרות היום לקנות דירה, אלא אם כן הם לוקחים משכנתא מטורפת. אני אישית לא הייתי מסוגלת לישון בלילה עם היה עול כזה על כתפיי, אם הייתי צריכה לשלם סכום אסטרונומי כזה בכל חודש. החינוך רק הולך ומתדרדר פה, האלימות משגשגת, מחירי הדלק קופצים וקופצים, והמשכורת נעלמת תיק-תק בין סבך של מיסים גבוהים, מהגבוהים ביותר בעולם כולו. אנשים רוצים ושואפים לאיכות חיים גבוהה יותר. מדינה רגועה יותר. גם חדירתו של תחום ההיי טק לחיינו בסערה לפני עשור וקצת, נטעה שורשים לרעיון רילוקיישן ושינתה למעשה את כל הגישה השלילית שהייתה פעם כלפי הנושא. הסיבה שתחום ההיי טק נחשב כל כך מבוקש וזוהר היא גם בגלל שהוא מציע אפשרות רילוקיישן ופותח דלתות ואופציות בפני עובדיו למגורים בכל רחבי העולם. משרות היי טק מציעות היום משכורת נאה, תנאים טובים, והכי חשוב: אפשרות רילוקיישן למדינה אחרת. בתמורה, מקומות העבודה אלה "רק" ירצו 12-13 עבודה ביום, את חייכם, תחביביכם, שעות הפנאי שלכם, את הזמן הפנוי עם ילדכם ועם משפחתכם. אבל הרבה אנשים יעשו הכול כדי לזכות באופציה הנכספת – רילוקיישן. היום אנשי היי טק שמחפשים עבודה מנסים לחדור דווקא למשרות שמציעות איזו אפשרות רילוקיישן, קלושה שתהיה ככל שהיא.
מכרה קרובה שלי ובעלה שעובד בחברת היי טק מחזיקים אצבעות ומקווים שיציעו להם רילוקיישן כבר כחמש שנים! הם מציעים את עצמם לשליחות עבור כל מקום על גבי כדור הארץ ובלבד שהוא לא ישראל. קנדה? בטח! הודו? בוודאי! דרום אמריקה? ברור! סינגפור? איזו שאלה!
בכל פעם שנופלת אפשרות של רילוקיישן והחלום מתרסק, הם עוד פעם מתאכזבים. זה הגיע למצב שהבעל מחפש עבודה רק כדי למצוא חברת היי טק אחרת, שיש בה אופציית רילוקיישן. האבסורד הוא שזה לא שהחיים שלהם כל כך קשים ומרירים שהם נואשים כל כך לרדת מהארץ. אפשר לדמיין חיים הרבה יותר קשים ממגורים בבניין יוקרתי, חדש ומטופח, בשכונה חדשה ומטופחת, בעיר מטופחת ויוקרתית בארץ.