אם נשאל מדוע נרשמים תלמידים ללימודי משחק, נקבל מגוון תשובות. חלק יגידו שמעוניינים לפתח קריירה בתחום, חלק – שהם מחפשים מקום לביטוי עצמי, חלק מעוניינים להתגבר על פחד במה, אחרים באו מסקרנות ומתוך רצון להציץ אל מאחורי הקלעים, אחדים באו כי החברים שלהם פה. במשאל כזה ספק שנקבל תשובה: נרשמתי ללימודי משחק על מנת להעשיר את הידע הכללי שלי ולהרחיב את האופקים. יחד עם זאת, כל המשתתפים ללא יוצא מן הכלל, וללא קשר למוטיבציה שלהם להשתתף בלימודי משחק יזכו להעשרה כזאת.
איך זה קורה ואיך ניתן להרחיב את האופקים בלימודי משחק? ובכן, תחילתה של כל הצגה היא בהבנת המחזה. בדרך כלל, על מנת להבין את המחזה, עלינו להבין את הקונטקסט. באיזו תקופה מתרחשת העלילה? באיזו מדינה? באיזו תרבות ושפה? מהי השכבה החברתית אליה שייכים גיבורי הדרמה והדמויות המשניות? מדוע אחד הגיבורים מדבר עם מבטא, ומה זה אומר עליו? מהן המוסכמות החברתיות השולטות על המשתתפים?
ניתן להביא מספר דוגמאות לניתוח כזה של טקסט ספרותי. בספר המוכר והאהוב על הילדים בכל העולם, "שלושת המוסקטרים", מתוארים מקרים רבים של דו קרב. על השחקנים להבין מהי משמעותו. מה קורה כאשר כפפה נזרקת אל פניו של אדם גאה? יש להבין שמדובר בפגיעה רצינית בכבוד, שהיה אז הערך העליון עבור קבוצות חברתיות מסוימות. מהי משמעותו של הקעקוע בצורת פרח על כתפה הלבן של גבירה אצילה? זהו סימון של פושעים שעברו עבירות חמורות.
דוגמא אחרת ניתן למצוא בספר "גאווה ודעות קדומות". מדוע כה חשוב שמר בינגלי רקד שני ריקודים עם ג'יין בנט? התשובה נעוצה במוסכמות של התקופה והחברה המתוארות: מי שרקד יותר מפעמים עם בת זוג אחת בנשף, הצהיר למעשה על כוונתו להינשא לה. ומדוע חשוב כל כך שהגיבורה, אליזבט בנט, תתחתן עם מר קולינז הנבזה? התשובה נעוצה בחוקי הירושה הבריטיים של התקופה, לפיהם אישה לא הייתה יכולה לרשת את האחוזה ובהיעדר בנים כל הרכוש המשפחתי היה מיועד לעבור למר קולינז. אפשר להביא עוד דוגמאות רבות, שימחישו את חשיבותו של הקונטקסט בפרשנות של המחזה.
לסיכום, לימודי משחק יכולים להביא בעקיפין להעשרה משמעותית, לתרום רבות לידע הכללי. התלמיד שנאלץ להבין את הטקסט לעומק על מנת לגלם את דמותו בצורה האמינה והמשכנעת ביותר, לומד רבות על התקופה, על התרבות ועל החברה המתוארות. אין צורך בשינון מעיק; הלימוד הוא מהנה והמידע נחרט בזכרון לכל החיים.