מגזין איגוד הבנקים

אוגוסט 2013

גיליון מס' 18

הדברים הטובים במס השלילי

רווחה בעולם קפיטליסטי

איתמר כוכבי

                                                                                                                ספרית גלובס, 238 עמודים

ד"ר איתמר כוכבי הוא רואה חשבון ועורך דין, כלכלן ומומחה למיסים לצד פרקטיקה פרטית הוא גם מרצה בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון. הספר המושקע הזה, בכריכה קשה,מהווה נייר עבודה מקצועי מפורט ביותר המוקדש כולו לסוגית החוק "להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים )מס הכנסה שלילי (התשס"ח-2007".

מס הכנסה שלילי הוא דרך שבה בחרו מדינות רווחה לתגמל אנשים שהכנסתם נמוכה למרות יציאתם לשוק העבודה. העיקרון פשוט, ומבוסס על עיקרון הפרוגרסיביות של מס ההכנסה. ככל שההכנסה עולה, שיעור המס עולה;  היה זה הכלכלן מילטון פרידמן, המזוהה עם תמיכה במנגנוני שוק חופשי, שהגה את הרעיון להמשיך את המנגנון הזה כלפי מטה. כאשר עובדים משתכרים סכומים נמוכים מדי המשאירים אותם מתחת לקו העוני, הם מקבלים תשלומי העברה להשלמת הכנסתם. כך אמורה המדינה להילחם בעוני ולעודד נזקקי סעד להשתתף בכוח העבודה.

יתרונו של מס הכנסה שלילי שהוא מתגמל עובדים מעבר למה שהיו מקבלים אילו נאלצו לחיות רק על קצבת סעד. הוא מונע מצב שבו מקבלי קיצבאות מעדיפים שלא לצאת לעבודה, כדי שלא לאבד את תמיכת המדינה. לצד היתרונות יש למנגנון הזה גם חסרונות. אחד הבולטים בהם הוא שהסובסידיה מגיעה בסופו של דבר למעסיקים,  הנהנים מהעסקה במחיר נמוך על חשבון אוצר המדינה.  חסרון נוסף הוא ירידה בתמריץ של העובד להגדיל את הכנסתו מעבודה, ולהגיע לסף שמעליו שוב לא יהיה זכאי למס הכנסה שלילי.

כפי שמציין רו"ח כוכבי בספרו, בעייתית גם העובדה שהמס השלילי - לפחות בישראל - אמנם מגדיל את ההכנסה, אך אינו נכלל בחישוב הפנסיוני, וכך צפויה מכה כלכלית נוספת לעובדים החלשים עם יציאתם לגימלאות, משום שהגימלה הנמוכה בלאו הכי מחושבת על בסיס מקוצץ יחסית להכנסתם בתקופת העבודה.

למרות שמו של הספר, כוכבי נמנע מדיון אידיאולוגי. הוא מסתפק בציון שמנגנון הרווחה צריך לתמרן במתח שבין העקרונות הדמוקרטיים של השוק החופשי לבין המציאות החברתית שבה פערים ועוני אינם אמורים להגיע לדרגות בלתי נסבלות. הוא מציג מסד נתונים מרשים המנתח את מנגנוני הזכאות למס הכנסה שלילי בארצות הברית, בריטניה, צרפת, ואירלנד, מצביע על השוני ביניהם ועל נקודות התורפה, ומשווה בינם לבין עצמם ובינם לבין המנגנון שהונהג בישראל. הקורא לא יופתע לגלות שהמענקים בישראל הם בין הנמוכים ביותר בקבוצת המדינות הזאת – יותר מ־ 70% פחות מהמענקים בבריטניה ובארצות הברית –  והקריטריונים לקבלתם קשוחים יחסית.

המחבר מעלה הצעות מעשיות לשיפור החוק הקיים בישראל כיום. הוא מצליח לשכנע שמס הכנסה שלילי הוא מכשיר מעניין בארגז הכלים שיש למדינה על מנת לצמצם פערים ולקדם שכבות חלשות. מי שירצה לשפר את המכשיר המסוים הזה בישראל, ימצא בספרו את רוב המידע הדרוש כדי לקבל החלטות מושכלות בנושא.

31

מגזין איגוד הבנקים

אוגוסט  2013
גיליון מס' 18

הדברים הטובים במס השלילי

רווחה בעולם קפיטליסטי

איתמר כוכבי
ספרית גלובס, 238 עמודים

                        

ד"ר איתמר כוכבי הוא רואה חשבון ועורך דין, כלכלן ומומחה למיסים לצד פרקטיקה פרטית הוא גם מרצה בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון. הספר המושקע הזה, בכריכה קשה,מהווה נייר עבודה מקצועי מפורט ביותר המוקדש כולו לסוגית החוק "להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים )מס הכנסה שלילי (התשס"ח-2007".

מס הכנסה שלילי הוא דרך שבה בחרו מדינות רווחה לתגמל אנשים שהכנסתם נמוכה למרות יציאתם לשוק העבודה. העיקרון פשוט, ומבוסס על עיקרון הפרוגרסיביות של מס ההכנסה. ככל שההכנסה עולה, שיעור המס עולה;  היה זה הכלכלן מילטון פרידמן, המזוהה עם תמיכה במנגנוני שוק חופשי, שהגה את הרעיון להמשיך את המנגנון הזה כלפי מטה. כאשר עובדים משתכרים סכומים נמוכים מדי המשאירים אותם מתחת לקו העוני, הם מקבלים תשלומי העברה להשלמת הכנסתם. כך אמורה המדינה להילחם בעוני ולעודד נזקקי סעד להשתתף בכוח העבודה.

יתרונו של מס הכנסה שלילי שהוא מתגמל עובדים מעבר למה שהיו מקבלים אילו נאלצו לחיות רק על קצבת סעד. הוא מונע מצב שבו מקבלי קיצבאות מעדיפים שלא לצאת לעבודה, כדי שלא לאבד את תמיכת המדינה. לצד היתרונות יש למנגנון הזה גם חסרונות. אחד הבולטים בהם הוא שהסובסידיה מגיעה בסופו של דבר למעסיקים,  הנהנים מהעסקה במחיר נמוך על חשבון אוצר המדינה.  חסרון נוסף הוא ירידה בתמריץ של העובד להגדיל את הכנסתו מעבודה, ולהגיע לסף שמעליו שוב לא יהיה זכאי למס הכנסה שלילי.

כפי שמציין רו"ח כוכבי בספרו, בעייתית גם העובדה שהמס השלילי - לפחות בישראל - אמנם מגדיל את ההכנסה, אך אינו נכלל בחישוב הפנסיוני, וכך צפויה מכה כלכלית נוספת לעובדים החלשים עם יציאתם לגימלאות, משום שהגימלה הנמוכה בלאו הכי מחושבת על בסיס מקוצץ יחסית להכנסתם בתקופת העבודה.

 למרות שמו של הספר, כוכבי נמנע מדיון אידיאולוגי. הוא מסתפק בציון שמנגנון הרווחה צריך לתמרן במתח שבין העקרונות הדמוקרטיים של השוק החופשי לבין המציאות החברתית שבה פערים ועוני אינם אמורים להגיע לדרגות בלתי נסבלות. הוא מציג מסד נתונים מרשים המנתח את מנגנוני הזכאות למס הכנסה שלילי בארצות הברית, בריטניה, צרפת, ואירלנד, מצביע על השוני ביניהם ועל נקודות התורפה, ומשווה בינם לבין עצמם ובינם לבין המנגנון שהונהג בישראל. הקורא לא יופתע לגלות שהמענקים בישראל הם בין הנמוכים ביותר בקבוצת המדינות הזאת – יותר מ־ 70% פחות מהמענקים בבריטניה ובארצות הברית –  והקריטריונים לקבלתם קשוחים יחסית.

המחבר מעלה הצעות מעשיות לשיפור החוק הקיים בישראל כיום. הוא מצליח לשכנע שמס הכנסה שלילי הוא מכשיר מעניין בארגז הכלים שיש למדינה על מנת לצמצם פערים ולקדם שכבות חלשות. מי שירצה לשפר את המכשיר המסוים הזה בישראל, ימצא בספרו את רוב המידע הדרוש כדי לקבל החלטות מושכלות בנושא.