194 כיון שחנון וכר, אין לאדם להתייאש מן הרחמים אף אם הרשיע הרבה, כאלישע בן אבויה (חגיגה דף טו׳ עמוד א׳), ולא יחשוב בלבו כיון שהרשיע הרבה, נבזה הוא למקום ברוך הוא, שנאמר ולרשע אמר אלהים

• V: - T T TT : 1 J I 1

מה לך לספר חקי !תשא בריתי עלי פיך (תהלים פרק נ׳ פסוק טז׳), כי כך יאמר לרשע בעודו ברשעו, ואדרבא הן המקום ממתין לרשע שישוב מדרכו הרעה, דכתיב שובו בנים שובבים (ירמיהו פרק ג׳ פסוק כב׳), ואם שב אל אדונו, כדאמר רבי אבהו שבמקומו אפילו צדיקים גמורים אינן עומדין (ברכות דף לד׳ עמוד ב׳).

קרא כאן מה מברכים על טוסט

וגם בהתחבר עם הנאמר קודם, יהא ביאורו כך, שבתפילה רק שפתיו נעות ואין יודע את תוכו אלא הוא, ואם תפילתו קבע הוא לבדו ידע, היינו בפני עצמך.

195ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע (נדה דף ל׳ עמוד ב׳), והכא אמר ואל תהי רשע בפני עצמך.

ולא קשה מידי, כי התם בצדיק מיירי, הן כולם אומרים לו שצדיק הוא, אלא פי אדם אין צדיק בארץ אשר !עשה טוב ולא ן.חטא (קהלת פרק ז׳ פסוק כ׳), וצריך שהוא יחזיק מעצמו רשע כדי שיוכל לבוא בלב נשבר ובתחנונים לפני בוראו בתפלה.

אבל הכא מיירי במי שאין מי שיגיד לו שצדיק הוא, וגם מי שיודע בנפשו שאכן הרשיע, מה יעזור ויועיל לו ביום פקודה שאומרים לו שצדיק הוא,

(יד) רבי אלעזר אומר, הוי שקוד ללמוד תורה,

9 T • • It ••••• 9 •• T T 5 V • — X Z

ורוצה התנא לעודדו שיעשה תשובה, ואל יפול ברוחו, ויהא סמוך ובטוח שתשובתו מתקבלת, ויעשה תפלתו תחנונים לפני המקום, ולזה יש הבטחה כי חנון ורחום הוא, ואחר כך ראיתי אלה הדברים בערוך לנר (נדה שם).

ואפשר גם לחלק כהא דאמר רבי יוסי הגלילי (ברכות דף סא׳ עמוד ב׳) צדיקים יצר טוב שופטן, שנאמר ןלבי חלל בקךבי (תהלים פרק קט׳ פסוק כב׳), ואומר לו יצר הטוב ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע, היינו ׳ולבי חלל בקרבי׳, אבל רשעים יצר רע שופטן, שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו (וזהלים : I •• • • 8 T TT - v ־ ־ :••• ״ : Z T •• VV

פרק לו׳ פסוק ב׳), וזה ׳נאם פשע׳, כלומר נאם יצר הרע, היינו מחטיאו ואומר לו כי אין לו לפחד, ואז ׳ואין פחד אלהים לנגד עיניו׳, בא התנא ואומר לו שלא יהא רשע בעיני עצמו, ונהפוך הוא ויש לו לירא הרבה יותר מבוראו, ויען שהוא רחום וחנון וניחם על הרעה, גם לרשע ששב באמת יש תקווה, רק שיהא פחד אלהים לנגד עיניו, ושיתחיל לעבוד מיראה.

מידע על פתגמים לשבת

אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא, אמר ליה עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי בפחזותייכו קיימיתו, ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו קבליתו, ואי לא לא קבליתו, אמר ליה אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן תמת ןשךים תנחם (משלי פרק יא׳ פסוק ג׳), הנך אינשי הסגן בעלילותא כתיב בהו ןסלף בו׳גדים ןש.דם (שבת דף פח׳ עמוד ב׳).

ולרוצה להבין זה המאמר יקשה מה קשר המין עניין דמו הנוטף מתוך עיון הלימוד של רבא, לנעשה ונשמע שאמרו אבותינו, ומה הטענה, אכתי בפחזותייכו קיימיתו, שלא שייך לאשר היה שנים רבות קודם לכן, ועליו אמר עמא פזיזא, ומהיכן למין לומר על זה הזמן עמא פזיזא.

והכל אחד הוא, שיש לומר מדקא חזייה ההוא מינה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא, ראה את הנעשה של לימוד תורה שמקיים רבא ומתוך כך מבען אצבעתיה דמא, והן אפשר שלא יעלה בידו להבין הסוגיה לעומקה, ונמצא פוצע עצמו בחינם, וכן הוא לכל העוסקים בתורה שאפשר להם לרוצץ גופם ימים כלילות ואין בידם שמועה לאמיתה של תורה, אם כן עדיין עמא פזיזא הם, שמקדימין נעשה לנשמע.

וענה לו רבא אנן דסגינן בשלימותא, שעושים רצון קונם בתמימות ובלי תחבולות, ה׳ מנחנו שלא נכשל וממילא זוכים גם לנשמע והוא ׳תמת ישרים תנחם׳, אבל אתם המינים מעיקרא טעות בידכם, כיון שאין אמונה בכם טועים אתם בהבנת השכר לעתיד לבוא, שהשכר הוא לפי המצןה ולא לפי קוצר הבנת המצןה, לזה הטעם שאין אתם בוחנים העולם על פי המצוה כל הבנתכם מעוותת, היינו ׳וסלף בוגדים ישדם׳, ומפסידים השכר עכ״ל באדרת שנער על התורה.

אם כן הוי שקוד ללמוד תורה, ואם יבוא האפיקורוס לצנן שקידתך בטענה דאולי אינך מכוון לאמיתה של תורה, השיבהו דבר, שיש לאדון שכר שלם לכל העושים רצונו, היינו ודע לפני מי אתה עמל, שאין עמלך לשווא, כי לא חסר לו לתת שכר ליראיו, כדאמר רבי אלעזר בן פדת לקודשא בריך הוא, ואנא מגברא דלית ליה בעינא (תענית דף כה׳ עמוד

197(ודע) מה שתשיב לאפיקורוס. 198ודע לפני מי אתה עמל. ונאמן הוא בעל מלאכתן שישלם לן שכר פעלתן:

א׳), הנה ונאמן הוא בעל המלאכה שישלם שכר פעלתך, אפילו לא כיוון השמועה לאמיתה של תורה, שכר הרבה יש לו לתת, הכל לפי העמל.

לכן אמר שכר פעלתן, שהוא פועל ופעל לפי רצון האדון, ועל האדון לשלם שכרו משלם, כמו השוכר את הפועל להביא ענבים ותפוחים ודרמסקנות לחולה, והלך ומצאו שמת או שהבריא, לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך, אלא נותן ל