מדוע גזר ה׳ מיתה על בנ״י שלא היו חלק מהמחלוקת? משום שכבר נגזרה עליהם מיתה מעון המרגלים אלא שה׳ האריך להם זמן וכעת השטן קיטרג בשעת הסכנה ומתו.
ה׳ אמר למשה ואהרן היבדלו מתוך העדה בכדי לרמוז להם שיתפללו ויבקשו רחמים על ישראל.
פס׳ כב - דרגות בשבח שנותנים לה’ מה יותר מרוצה לפני ה׳ - "האחד הוא שבח והלל אשר יתנו לו צבא מעלה, למעלה ממנו שבח והלל אשר יתנו לו נשמות הצדיקים מב׳ אוצרות החיים, אוצר אחד של נשמות שעדיין לא באו לעולם הזה שעליהם אמרו ז״ל עד שיכלו נשמות שבגוף, ואוצר שני של נשמות שכבר באו לעולם הזה וחזרו ונתנו באוצר החיים, וכולם נותנים שיר ושבח והודאה לבורא יתעלה שמו בסוד כל פעל ה’ למענהו. למעלה מהם השיר והשבח העולה מהנשמות אשר הם בעולם הזה אשר הם תוך הבשר והוא מונעם מהכיר ה׳ והם מתעצמים לאהוב ה׳ ולשבחו ולהודות למאמרו זה עליון וחשוק אצל הבורא למעלה מהכל, וכמו שמבוארים הדברים בהרחבה בספר הזוהר גם בדבריהם ז״ל".
מאמר בנושא מתי אסור לעלות לבית העלמין
פס׳ כח - משה אומר שלא מלבו הוא מינה אחד מקרוביו לתפקיד והי הסכים על ידו, אלא שה׳ הוא שציווהו על כך.
פס׳ ל - אולי בכך שהאדמה פתחה את פיה לבלוע את קורח וכל אשר לו זה תיקון למה שפתחה פיה בתחילת הבריאה ובלעה את הבל.
פרק יז פס׳ ו - כיצד העם כעת מתלונן על משה שהרג את עם ה׳ והרי ראו בעליל ובבירור שמאת ה׳ הייתה זאת? אלא תלונתם הייתה מדוע עשה משה את מבחן הקטורת בכולם ביחד ולא בקורח לבדו וינצלו כל המאתים וחמישים איש.
פרק יח פס׳ ג - לכאורה נראה שהרמב״ם פסק כנגד הגמ׳ וביאור באריכות ובגאונות כיצד הרמב״ם פסק ומה מקורותיו וישוב דבריו בצורה מדהימה.
"ודע כי ברייתות הסדורות במכילתא ספרא וספרי הם מזוקקות ואינם כשאר התוספתות".
מידע שיש על משפטי אמונה מחזקים
פרשת חקת
מיקוד:
פרק יט פס׳ ב.
פרק כ פס׳ א. פס׳ ו.
פס׳ ח. פס׳ ח.
פס׳ יב. פס׳ יב.
פס׳ יג. פס׳ יז.
פס׳ כד. פס׳ יח.
פרק כא פס׳ ה. פס׳ כ.
מיקוד מורחב:
פרק יט פס׳ ב - מדוע קרא למצות פרה אדומה חוקת התורה? אלא משום שע״י קבלת התורה הובדלו בני ישראל משאר הגוים לעניין טומאה וטהרה ולכן דין פרה אדומה שייך בעם ישראל מפני קבלת התורה "כי על ידי שקבלו התורה נעשו עם בני ישראל דבר שהרוחנים השפלים תאבים להדבק בהם להיותם חטיבה של קדושה עליונה בחייהם גם במותם, בחייהם שבנוגע במת או יאהילו עליו וכדומה תדבק בהם הטומאה שבמת ולא תחפוץ להפרד אם לא בכח גדול אשר חקק ה׳ במצוה האמורה בענין של פרה אדומה, ובמותם גם כן תתרבה הטומאה כאומרם ז״ל בפסוק אדם כי ימות וגו׳ ישראל מטמאים באהל ואין אומות מטמאין באהל. וכבר המשלתי במקום אחר ענין זה לשני כלים שהיו אצל בעל הבית אחת מלאה דבש ואחת מלאה זבל ופינה אותם והוציאם לחוץ מהחדר אותה שהיתה מלאה דבש מתקבצים לה כל הזבובים והרמשים ואותה שהיתה מלאה זבל הגם שיכנסו לה קצת מהרמשים לא ישוה לשל דבש, כמו כן אדם מישראל שמת להיותו מלא קדושה המתוקה והעריבה בצאת הנפש ונתרוקן הגוף יתקבצו הקליפות לאין קץ שהם כוחות הטומאה התאבים תמיד להדבק בקדושה ליהנות מהערב, ולזה יטמא באהל ואפילו אלף בתים מקורים ואחת פתוחה לחברתה הטומאה תמלא כל החלל המקורה, מה שאין כן אשר לא מזרע ישראל להיותו מושלל מהקדושה אין כל כך התקבצות הטומאה אלא חלק הממית הנדבק בגוף, ואשר יסובב הכל היא התורה".