דף הבית מיסים מס ערך מוסף ההסדר המחיל מע"מ על עסקאות נדל"ן בשטחים - האם מידתי או גורף?
ההסדר המחיל מע"מ על עסקאות נדל"ן בשטחים - האם מידתי או גורף?
דר' אלתר ושות' עורכי דין 03/08/08 |  צפיות: 12432

מאת: דר' אברהם אלתר, עו"ד; מיכל רוה, עו"ד (רו"ח)

סוגיית הטלת מע"מ על עיסקאות נדל"ן בשטחים הינה סוגיה שזכתה להסדר מיוחד בחוק מע"מ. סעיף 1א לחוק מסדיר תחולתו על עסקאות בישראל המערבות יסודות מן ה"איזור" (יהודה ושומרון וחבל עזה), כגון: ישראלים הנותנים שירותים או מוכרים נכסים לתושבי האיזור. החוק קובע כעקרון, כי עסקאות כאמור, הנכללות במסגרת סעיף 1א לחוק, לא יחשבו כעסקאות למתן שירותים או למכירת נכסים לתושבי חוץ, וזאת על מנת לשלול את שיעור מס ערך מוסף "אפס", שיעור הניתן לישראלי הנותן שירותים לתושב חוץ בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק בהתקיים תנאים מסוימים, זאת על ידי ביטול גבולות המס בין ישראל לאיזור, ביחס לנסיבות המצוינות בסעיף, כך שה"איזור" באותן נסיבות, לא ייחשב מחוץ לישראל. הבעייתיות העולה ממטרתו כאמור של סעיף 1א לחוק, נובעת בראש ובראשונה מטבעו של סעיף 1א, הקובע, לכאורה, בשרירותיות מסוימת, רשימת עסקאות המערבות יסודות מן האיזור, אשר אין בהן כל קשר הברור לעין. בעייתיות זו מודגשת ביתר שאת בהעדר התייחסות ברורה של המחוקק למספר מונחים, כגון מהו "תושב איזור" או לחילופין מהו "נכס באיזור". לצורך הבנת הבעייתיות בסעיף 1א כאמור, נביא כדוגמא מקרה בו מעונין יהודי תושב ארה"ב לרכוש נכס מקרקעין באיזור, נכס כזה יכול להיות בית מגורים או בית חרושת שהוא רוצה לקנות עם עלייתו לישראל. לצורך עסקה זו מעונין לקבל שירות משפטי מעורך דין תושב ישראל, או לחילופין, שירותי תיווך ממתווך ישראלי. כפי שנראה להלן, לעמדתנו, על אף הבעייתיות לכאורה העולה מסעיף 1א כאמור, השירות המשפטי האמור שיסופק על ידי הישראלי לתושב ארה"ב יזכה בשיעור מע"מ אפס בהתאם לקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק, ואין בסעיף 1א כדי לשלול זאת. ודוק, אין כוונתנו ברשימה זו לדון בשאלה האם עצם רכישת המקרקעין באיזור חייבת במע"מ מלא או לאו, אלא ביחס לחבות המע"מ החלה על השירותים הניתנים בהקשר לרכישתם של המקרקעין. בטרם נדון בדוגמא, נקדים ונאמר כי לשיעור מע"מ אפס הניתן על פי סעיף 30(א)(5) לחוק בגין שירותים המספקים ישראלים לתושבי חוץ נקבעו בחקיקה שני סייגים עיקריים. הראשון בהם הינו כי מע"מ בשיעור אפס יישלל ביחס לשירותים שמעניק ישראלי לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם בפועל הינו מתן שירות בפועל בנוסף גם לתושב ישראל בישראל. סייג נוסף מצוי בתנאי הקובע כי מקום ומדובר בשירות הניתן לתושב חוץ ביחס לנכס בישראל, הרי שיישלל שיעור האפס. שילוב הוראת סעיף 1א לחוק בסייגים לסעיף 30(א)(5) מעורר שאלות רבות שלא ניתנה להן תשובה ברורה בחקיקה, כגון, השאלה העולה מן הדוגמא שהוצגה לעיל, היינו, האם מתן שירותים לתושב חוץ ביחס לנכס באיזור ייחשב כמתן שירותים ביחס לנכס בישראל ולפיכך ישלול מע"מ אפס, או לחילופין לא ייחשב כנכס בישראל ולפיכך יזכה לשיעור מע"מ אפס המבוקש, והאם ככלל משפיע מיקום הנכס לגביו ניתן השירות על זכאות השירות למע"מ אפס. הרבה יועצים לא דקים פורתא בנושא זה ומבלבלים בין הקביעה בחוק כי שירות הניתן באיזור לא ייחשב כשירות שניתן בחו"ל לבין הזכאות של עורך דין או המתווך ליהנות משיעור מס ערך מוסף אפס על מתן שרותי התיווך או רכישת הדירה. סעיף 30(א)(5) המקנה מע"מ אפס חל גם ובמיוחד על שירותים הניתנים בישראל, ואינו כולל כל הוראה המגבילה את מקום מתן השירותים לחו"ל ולכן הקביעה בסעיף 1א לחוק מס ערך מוסף כאילו מתן שרות באזור לא ייחשב כמתן שרות בחו"ל אין פירושו כי מתן שרות זה לא ראוי למע"מ אפס כפי ששירותים רבים בישראל זכאים לשיעור מע"מ אפס אם ניתנו בישראל לתושב חוץ שלא ביחס לנכס בישראל. לא רק מיקום מתן השירות כאמור אין בו כדי להשפיע על הזכאות למע"מ בשיעור אפס על שירותים לתושב חוץ כאמור בסעיף 30(א)(5) לחוק, אלא כפי הנראה בדוגמא שניתנה בתחילת רשימה זו, לעמדתנו, גם מיקום הנכס לגביו ניתן השירות באיזור אין כדי לשלול את זכאות נותן השירות הישראלי למע"מ אפס בגין השירותים שנתן לתושב ארה"ב. ואכן, לא מצאנו כל קביעה בחוק לפיה נכס מקרקעין באזור יחשב לנכס בישראל. פנייתנו לחוק מיסוי מקרקעין להגדרת מקרקעין הדגישה ביתר שאת עמדה זו, בו הגדרת מקרקעין מכוונת מפורשות למקרקעין בישראל, כאשר ישראל אינה כוללת את האיזור. לא זו גם זו, בשני דברי החקיקה הללו קבע המחוקק סעיפים ייחודיים המיועדים לעסוק בנסיבות בהן כוללות עסקאות יסודות מן האיזור, ולקבוע הסדרים מיוחדים לנסיבות אלו, אחד מהם, הקבוע בסעיף 1א לחוק נדון במסגרת רשימה זו. עצם קביעת הסעיפים הייחודים כאמור מעידה על כוונת המחוקק, ככלל, שלא לראות באיזור כחלק מישראל, אלא ביחס לנסיבות ספציפיות שיקבעו על ידו. עמדה זו, לפיה נכס מקרקעין באיזור לא ייחשב כנכס בישראל הינה עמדה רצויה לטעמינו, והיא אף מבטאת את תכלית החקיקה העולה מסעיף 1א לחוק, היא אמנם להחיל את חוק מע"מ על עסקאות המשלבות יסודות מן האיזור, אך באופן מידתי ולא גורף, כך שבהתאם לדוגמא שלפנינו, שירותים הניתנים לתושב ארה"ב, אשר למעט היסוגיית הטלת מע"מ על עיסקאות נדל"ן בשטחים הינה סוגיה שזכתה להסדר מיוחד בחוק מע"מ. סעיף 1א לחוק מסדיר תחולתו על עסקאות בישראל המערבות יסודות מן ה"איזור" (יהודה ושומרון וחבל עזה), כגון: ישראלים הנותנים שירותים או מוכרים נכסים לתושבי האיזור. החוק קובע כעקרון, כי עסקאות כאמור, הנכללות במסגרת סעיף 1א לחוק, לא יחשבו כעסקאות למתן שירותים או למכירת נכסים לתושבי חוץ, וזאת על מנת לשלול את שיעור מס ערך מוסף "אפס", שיעור הניתן לישראלי הנותן שירותים לתושב חוץ בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק בהתקיים תנאים מסוימים, זאת על ידי ביטול גבולות המס בין ישראל לאיזור, ביחס לנסיבות המצוינות בסעיף, כך שה"איזור" באותן נסיבות, לא ייחשב מחוץ לישראל. הבעייתיות העולה ממטרתו כאמור של סעיף 1א לחוק, נובעת בראש ובראשונה מטבעו של סעיף 1א, הקובע, לכאורה, בשרירותיות מסוימת, רשימת עסקאות המערבות יסודות מן האיזור, אשר אין בהן כל קשר הברור לעין. בעייתיות זו מודגשת ביתר שאת בהעדר התייחסות ברורה של המחוקק למספר מונחים, כגון מהו "תושב איזור" או לחילופין מהו "נכס באיזור". לצורך הבנת הבעייתיות בסעיף 1א כאמור, נביא כדוגמא מקרה בו מעונין יהודי תושב ארה"ב לרכוש נכס מקרקעין באיזור, נכס כזה יכול להיות בית מגורים או בית חרושת שהוא רוצה לקנות עם עלייתו לישראל. לצורך עסקה זו מעונין לקבל שירות משפטי מעורך דין תושב ישראל, או לחילופין, שירותי תיווך ממתווך ישראלי. כפי שנראה להלן, לעמדתנו, על אף הבעייתיות לכאורה העולה מסעיף 1א כאמור, השירות המשפטי האמור שיסופק על ידי הישראלי לתושב ארה"ב יזכה בשיעור מע"מ אפס בהתאם לקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק, ואין בסעיף 1א כדי לשלול זאת. ודוק, אין כוונתנו ברשימה זו לדון בשאלה האם עצם רכישת המקרקעין באיזור חייבת במע"מ מלא או לאו, אלא ביחס לחבות המע"מ החלה על השירותים הניתנים בהקשר לרכישתם של המקרקעין. בטרם נדון בדוגמא, נקדים ונאמר כי לשיעור מע"מ אפס הניתן על פי סעיף 30(א)(5) לחוק בגין שירותים המספקים ישראלים לתושבי חוץ נקבעו בחקיקה שני סייגים עיקריים. הראשון בהם הינו כי מע"מ בשיעור אפס יישלל ביחס לשירותים שמעניק ישראלי לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם בפועל הינו מתן שירות בפועל בנוסף גם לתושב ישראל בישראל. סייג נוסף מצוי בתנאי הקובע כי מקום ומדובר בשירות הניתן לתושב חוץ ביחס לנכס בישראל, הרי שיישלל שיעור האפס. שילוב הוראת סעיף 1א לחוק בסייגים לסעיף 30(א)(5) מעורר שאלות רבות שלא ניתנה להן תשובה ברורה בחקיקה, כגון, השאלה העולה מן הדוגמא שהוצגה לעיל, היינו, האם מתן שירותים לתושב חוץ ביחס לנכס באיזור ייחשב כמתן שירותים ביחס לנכס בישראל ולפיכך ישלול מע"מ אפס, או לחילופין לא ייחשב כנכס בישראל ולפיכך יזכה לשיעור מע"מ אפס המבוקש, והאם ככלל משפיע מיקום הנכס לגביו ניתן השירות על זכאות השירות למע"מ אפס. הרבה יועצים לא דקים פורתא בנושא זה ומבלבלים בין הקביעה בחוק כי שירות הניתן באיזור לא ייחשב כשירות שניתן בחו"ל לבין הזכאות של עורך דין או המתווך ליהנות משיעור מס ערך מוסף אפס על מתן שרותי התיווך או רכישת הדירה. סעיף 30(א)(5) המקנה מע"מ אפס חל גם ובמיוחד על שירותים הניתנים בישראל, ואינו כולל כל הוראה המגבילה את מקום מתן השירותים לחו"ל ולכן הקביעה בסעיף 1א לחוק מס ערך מוסף כאילו מתן שרות באזור לא ייחשב כמתן שרות בחו"ל אין פירושו כי מתן שרות זה לא ראוי למע"מ אפס כפי ששירותים רבים בישראל זכאים לשיעור מע"מ אפס אם ניתנו בישראל לתושב חוץ שלא ביחס לנכס בישראל. לא רק מיקום מתן השירות כאמור אין בו כדי להשפיע על הזכאות למע"מ בשיעור אפס על שירותים לתושב חוץ כאמור בסעיף 30(א)(5) לחוק, אלא כפי הנראה בדוגמא שניתנה בתחילת רשימה זו, לעמדתנו, גם מיקום הנכס לגביו ניתן השירות באיזור אין כדי לשלול את זכאות נותן השירות הישראלי למע"מ אפס בגין השירותים שנתן לתושב ארה"ב. ואכן, לא מצאנו כל קביעה בחוק לפיה נכס מקרקעין באזור יחשב לנכס בישראל. פנייתנו לחוק מיסוי מקרקעין להגדרת מקרקעין הדגישה ביתר שאת עמדה זו, בו הגדרת מקרקעין מכוונת מפורשות למקרקעין בישראל, כאשר ישראל אינה כוללת את האיזור. לא זו גם זו, בשני דברי החקיקה הללו קבע המחוקק סעיפים ייחודיים המיועדים לעסוק בנסיבות בהן כוללות עסקאות יסודות מן האיזור, ולקבוע הסדרים מיוחדים לנסיבות אלו, אחד מהם, הקבוע בסעיף 1א לחוק נדון במסגרת רשימה זו. עצם קביעת הסעיפים הייחודים כאמור מעידה על כוונת המחוקק, ככלל, שלא לראות באיזור כחלק מישראל, אלא ביחס לנסיבות ספציפיות שיקבעו על ידו. עמדה זו, לפיה נכס מקרקעין באיזור לא ייחשב כנכס בישראל הינה עמדה רצויה לטעמינו, והיא אף מבטאת את תכלית החקיקה העולה מסעיף 1א לחוק, היא אמנם להחיל את חוק מע"מ על עסקאות המשלבות יסודות מן האיזור, אך באופן מידתי ולא גורף, כך שבהתאם לדוגמא שלפנינו, שירותים הניתנים לתושב ארה"ב, אשר למעט הי

ותו יהודי, וכוונתו העתידית להעלות לישראל, אין בינו ובין מדינת ישראל כל קשר בהווה, ובוודאי לא קשר המצדיק שלילת הזכאות למע"מ אפס, יזכו למע"מ בשיעור אפס, כאשר עצם רכישת הנכס באיזור אינה מצדיקה שלילת הזכאות למע"מ בשיעור אפס, בהיעדר כל זיקה אחרת לישראל.

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 דר' אלתר ושות' עורכי דין

דר' אלתר ושות' עורכי דין
תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14
טלפון: 03-6966633
פקס:03-6966663

http://altertax.co.il



 


מאמרים נוספים מאת דר' אלתר ושות' עורכי דין
 
גבולות חופש המידע בדיני המס : חובת הגילוי חלה גם על מידע פנימי
19/08/08 | מיסים
"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" - כך קבע השופט ברנדייס מבית המשפט העליון של ארה"ב בראשית המאה שעברה.

מוכרים דירת מגורים ? היזהרו מהפטור
19/08/08 | מיסים
ירת המגורים המשפחתית נתפסת כנכס אישי המשמש למגורי המשפחה ולא כנכס השקעה, ומכאן הכלל הגדול שמכירתה פטורה בדרך כלל ממס שבח (במיוחד ידוע הפטור אחת ל- 4 שנים).

הסוכריה שבגלולה: על אף העלאת המס על ני"ע סחירים לעיתים ישולם פחות מס בעקבות הרפורמה
19/08/08 | מיסים
במסגרת הרפורמה בשוק ההון החל מיום 1.1.06 הועלה שיעור מס רווח הון על מכירת ני"ע סחירים מ- 15% ל- 20% במרבית האפיקים ומ - 10% ל - 15% ביחס לאפיקים השקליים הלא צמודים.

חובת הגשת דו"ח לשכירים
19/08/08 | מיסים
רבים סוברים כי בהיותם שכירים, אינם חייבים להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. מסקנה זו איננה מדוייקת. כפי שיפורט להלן, קיימים לא מעט מקרים בהם גם שכירים חייבים להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה ובו לפרט את הכנסותיהם.

מיסוי הגרלות, הימורים ופרסים
19/08/08 | מיסים
בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.

נקודות זיכוי בגין ילדים נטולי יכולת - גם עבור בגירים
19/08/08 | מיסים
מזה זמן נתקלים הורים לילדים משותקים, עיוורים או מפגרים (להלן - נטולי יכולת), בקשיים רבים בקבלת שתי נקודות הזיכוי המגיעות להם על-פי חוק. מזה זמן נתקלים הורים לילדים משותקים, עיוורים או מפגרים (להלן - נטולי יכולת), בקשיים רבים בקבלת שתי נקודות הזיכוי המגיעות להם על-פי חוק.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק ג')
בשבועות הקודמים סקרנו את הילכתו החדשנית של כב' השופט אלטוביה. לסיום סקירה זו חייבים אני להתייחס גם לפסקי דין עליהם הסתמך וגם לפסקי דין אותם לא הזכיר.בשבועות הקודמים סקרנו את הילכתו החדשנית של כב' השופט אלטוביה. לסיום סקירה זו חייבים אני להתייחס גם לפסקי דין עליהם הסתמך וגם לפסקי דין אותם לא הזכיר.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק ב')
19/08/08 | מיסים
דנו בשבוע שעבר בהלכה החדשנית והמורכבת מאוד של כבוד השופט מ. אלטוביה, לפיה עלות הבניה היום, בניכוי פחת שנתי (כפול מספר שנות החכירה הצפויה) ובניכוי הוצאות עתידיות (מהוונות לערך נוכחי) מהווה הכנסה חייבת של החוכר כבר היום.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק א')
שאלת חיובו במס של המשכיר על בניה שבונה השוכר במקרקעין השכורים עולה מדי פעם בהקשרים שונים.שאלת חיובו במס של המשכיר על בניה שבונה השוכר במקרקעין השכורים עולה מדי פעם בהקשרים שונים.

ביטלתם הסכם מכר עם קבלן? אל תיכנסו לדירה
רוכש דירה המבקש לבטל רכישתה לאחר ששילם את מרבית תמורתה נמצא במלכודת: אם ישלים את הרכישה ישפר את עמדת המיקוח מול הקבלן, אך הוא עלול לאבד את החזר מס הרכישהרוכש דירה המבקש לבטל רכישתה לאחר ששילם את מרבית תמורתה נמצא במלכודת: אם ישלים את הרכישה ישפר את עמדת המיקוח מול הקבלן, אך הוא עלול לאבד את החזר מס הרכישה
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI