בנייה של ארון קודש חדש בבית כנסת חדש או קיים יכולה להיעשות בצורות שונות. את תהליך הבנייה של ארון קודש ניתן לבחור לבצע באופנים שונים וכל קהילה בוחרת את התהליך שנראה לה הכי מתאים. את התהליכים השונים ניתן למקם על גרף תת ממדי שכן ישנם שלושה צירים שהשילוב ביניהם קובע כיצד ייראה וייעשה התהליך של בניית ארון קודש: רגש \ שכל; לבד \ עזרה מקצועית; כלל הקהילה \ מיעוט. במאמר זה אתאר בקצרה את שלושת הצירים הללו ואת הבחירה העומדת בפני הקהילה שמתחילה בתהליך התכנון של הבנייה.

רגש \ שכל

בנייתו של ארון קודש יכולה להיות מונחה על-ידי קטבים קיצוניים. ניתן לנהל את התהליך כולו בצורה הגיונית, מושכלת ומעשית. בצורה הזו השיקולים החשובים הם התקציב של הקהילה, הנוחות של השימוש, אורך החיים של הארון והעמידות שלו, עלות התחזוקה וכן הלאה. בקוטב ההפוך הקהילה פועלת לפי הרגש. הרצון הוא לבנות ארון קודש שיבטא כמיהה או צורך עמוק של הקהילה; השיקולים נוגעים למראה של הארון, לצורה שלו, לסמליות שלו ולרגשות המושקעים והמובנים בתוכו. עד כמה משולבים הרגש והשכל גם יחד בתהליך הבנייה? זוהי השאלה שהתשובה עליה ממקמת את התהליך על הציר הזה.

לבד \ עזרה מקצועית

הקהילה יכולה להחליט שאת הבנייה של ארון קודש חדש היא תבצע לבד כפרויקט של בני הקהילה. בצורה זו כל תהליך הבנייה, מהתכנון והעיצוב ועד הבנייה וההקמה, מבוצעים על-ידי חברי הקהילה לבדם. בקוטב השני הקהילה מאצילה את כל סמכויות התכנון והבנייה על בעל מקצוע שיעשה את כל העבודה לבדו – עם הצוות שלו – והקהילה תקבל בסופו של דבר ארון קודש מוכן ומזומן שבבנייתו היא לא הייתה שותפה מלבד המימון של הבנייה, מן הסתם. רמת השילוב בין הקהילה ובין בעל מקצוע או בעלי מקצוע משתנה ומבדילה את התהליכים השונים של בניית ארון קודש אלה מאלה.

כלל הקהילה \ מיעוט

מי בתוך הקהילה מעורב בבנייתו של ארון קודש? זהו ציר נוסף שעליו ניתן לבחון את תהליך הבניה של הארון. מצד אחד ישנן קהילות שמצליחות לערב את כל בני הקהילה, מהמתפללים הקבועים ועד אלה שרק מבקרים בבית הכנסת בתפילת כל נדרי; את הנשים לצד הגברים; את הצעירים ואת המבוגרים; את הרבנים ואת עמי הארצות; את הגבירים ואת הדלפונים. מצד שני ישנן קהילות שבהן הניהול של התהליך נופל בחיקם של יחידי סגולה ולעיתים אפילו יחיד סגולה אחד ויחיד. המימון, התכנון והניהול של הבנייה מתבצעים פה אחד – פיו של בעל המאה שהוא גם בעל הדעה. רמת המעורבות של יחידים ושל כלל הקהילה אינה זהה בקהילות שונות ובתהליכים השונים של בניית ארון קודש במקומות שונים.