מחוך

מחוך (בלועזית: Corset, "קורסה" או "קורסט" – במקור צורת הקטנה של cors,שפירושו "גוף" בצרפתית עתיקה) הוא פריט לבוש תחתון עשוי מחומר קשיח, אשרנקשר סביב הבטן והגב. ישנם שני סוגי מחוכים: מחוך אופנתי ומחוך רפואי.

תפקיד המחוך האופנתי הוא לעצב לגוף צורה אופנתית כלשהי, בין אם לטווחקצר, בעת הרכבת המחוך ובין אם לטווח ארוך – הרכבה ממושכת של מחוך הגורמתלשינויים קבועים. בשל היות המחוך האופנתי פריט אופנה, הוא החליף במהלךהשנים את צורתו וגזרתו. עם התקדמות הטכניקה, התפתחו גם טכניקות הקשירה שלהמחוך.

המחוך הרפואי עוצב כדי לסייע בשיקום לקויות יציבה הנובעות מבעיות בעמוד השידרה כגון עקמת.

תולדות ה מחוך האופנתי

ה מחוכים הראשונים היו פשוטים והתפתחו במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-16, והיולמעשה גרסה מוקשחת של פרטי לבוש נשיים אחרים. על קיומם של מחוכים לפני שנת1562 ניתן ללמוד רק מציורים, שבהם החל משנת 1530 לערך מוצגות נשים לבושותשמלות עם חזה שטוח ועם פלג עליון בצורת חרוט, שייתכנו רק בעזרת  מחוך.המחוך הממשי העתיק ביותר שהשתמר הוא מקברה של אלאונורה די טולדו (לביתמדיצ'י), שמתה בשנת 1562.

לבוש חצר המלוכה הספרדי, שהיה לאופנתי בכל אירופה בשנת 1600 לערך, חייבשימוש ב מחוך שעיצב את הגוף בצורת חרוט ושיטח את החזה. בשנת 1640 לערךהתפתח ממנו מחוך אחר, גם הוא בצורת חרוט, אלא שבמקום להשטיח את החזה, הואדחף אותו כלפי מעלה. צורת מחוך זו נשמרה בשינויים קטנים עד לתקופת המהפכההצרפתית.

עד תחילת המאה ה-20 שימשה עצם לווייתן (חומר המופק ממזיפות לווייתנאיםממשפחת לווייתני המזיפות) כחומר ההקשחה העיקרי של מחוכים, אף שבשלהי המאההתשע עשרה בייצור ה מחוכים נעשה שימוש גם מתכת וחלקי קרן.

באופנה של תקופת המהפכה הצרפתית והקיסרות הראשונה, ולאחר מכן באופנתהבידרמאייר המוקדמת, לא היו ה מחוכים פריטי חובה. רק החל משנת 1840 לערךהפכו שוב לצו האופנה. תחת זאת, נהגו דווקא גברים ללבוש מחוכים בשנים 1820 –1850 לערך, בהשפעת אופנת הדנדי. בשנים אלה גם הונהגו שכלולים טכניים שוניםבמחוך, כמו סוגר קדמי מבוסס קרס וחלקי חיבור ממתכת.

בשנים 1840 עד 1870 התפתחה צורת "שעון החול" הנחשבת עד היום לצורההקלאסית למחוכים: היקף רחב יותר של האגן והחזה, והיקף מזערי של המותן. עדלשנים 1870 – 1875 הלכו ה מחוכים והתארכו כלפי מטה וכיסו את הבטן התחתונהואת הירכיים. בשנות התשעים של המאה ה-19 הכתיבה האופנה היקף מותניים צרבמיוחד.

במפנה המאה העשרים התפתחה צורה חדשה למחוך: צורת ה-S, שדחקה פנימה אתהבטן והבליטה את החזה, ובכך גרמה יציבה לא טבעית. בשנת 1910 לערך הוחלפהצורת מחוך זו ב מחוכים שנלבשו רק עד מתחת לחזה. בשנים 1913 – 1915, עםהתגברות התנועה הפמניסיטית וההשתלבות הגוברת של נשים בשוק העבודה בעקבותפריצת מלחמת העולם הראשונה, יצאו המחוכים כליל מן האופנה. את מקומם תפסו,עד לשנות השישים של המאה העשרים, הביריות.