דף הבית הודעות לעיתונות עסקים, מימון וכספים פורקס פלייס תובעת 1.1 מיליון שח מעו"ד אסף ברם
פורקס פלייס תובעת 1.1 מיליון שח מעו"ד אסף ברם
עינת מירון |  21/03/11 |  צפיות: 3648

חברת המסחר במט"ח פורקס פלייס הגישה הבוקר (ב', 21.3.11) לבית משפט השלום בתל אביב, באמצעות עו"ד צבי גלמן ממשרד עו"ד אריאל שמר ושות' תביעת דיבה על סך 1,100,000 ש"ח כנגד עו"ד אסף ברם ומשרד עו"ד ברם-דחוח ושות'. קדם לכתב התביעה מכתב התראה כנדרש ע"י לשכת עורכי הדין שנשלח ביום א' 13.3.11 ובו דרישה מיידית מעו"ד ברם להסיר ולהתנצל באופן פומבי על פרסום פוגע ושקרי.

מתוך כתב התביעה: עניינה של תביעה זו, בתמצית, הוא בניצול מניפולטיבי חמור ובוטה שעשו הנתבעים של החלטה שיפוטית של בית המשפט המחוזי, במטרה אינטרסנטית מובהקת להאדיר את שמם, ולעשות לעצמם פרסום על חשבון התובעת, תוך כדי הכפשתה וביזויה חסר התקדים של התובעת וגרימת נזק חמור מאין כמותו לתובעת, ע"י ביצוע פרסום שקרי, מכפיש, מבזה נגדה, אשר בעת ביצועו היה ידוע לנתבעים היטב כי הוא פרסום מטעה, שקרי ומסולף, שאין בינו לבין המציאות דבר.

ראשית הדברים בהצהרות וכתבות יזומות שקידם עו"ד ברם כשקיבל בתאריך 19.1.11 עבור מרשו מג'ד שייך, במעמד צד אחד, צו עיקול זמני על סך 5.7 מיליון ש"ח. את צו העיקול הזמני, הסיר ביום 20.2.11 הרשם חגי ברנר, במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת לאחר שמיעת חקירות נגדיות של המצהירים מטעם הצדדים. בהחלטת הרשם לא רק שלא הובעה ביקורת כנגד חברת פורקס פלייס אלא שנאמרו בה דברים קשים כנגד מהימנות הראיות שהציגו העותרים ואף כנגד מצג השווא של התובע כאדם שהולך שולל בעוד בפועל, התברר כי מי שטען שהונה אותו ועבד בחברת פורקס פלייס הוא בעצם כיום שותפו העסקי.

מתוך כתב התביעה: בתמצית ייאמר, כי במסגרת הבקשה להטלת עיקולים זמניים נטען ע"י הנתבעים מטעם מרשם, כי נציגי התובעת לכאורה פיתו אותו ב"מרמה" להשקיע סכום של כ – 6 מיליון ₪ בשוק המט"ח, תוך יצירת מצגי שווא כאילו התובעת פועלת לטובתו, שעה שהלכה למעשה היא פעלה נגדו, הרוויחה את נזקיו, ולכאורה מטרתה הייתה "גזילת כל כספי השקעתו של המבקש". (ראה למשל, סעיף 38 לבקשה להטלת עיקול זמני).

כעת דורשת חברת המסחר במטח פורקס פלייס מעו"ד אסף ברם ומשרדו ברם-דחוח להפסיק לפרסם מסקנות שקריות ומגמתיות לפיהן חברת פורקס פלייס פועלת במרמה לגזילת כספי לקוחותיה.

בכתב התביעה מתארת חברת פורקס פלייס את העוול שנגרם לה:

ימים ספורים בלבד לאחר ההחלטה על הטלת צו עיקול זמני, פרסמו הנתבעים ביום 24.1.11 כתבה באתר האינטרנט של הנתבעים, www.bdlaw.co.il (להלן – "אתר האינטרנט של הנתבעים") במדור "חדשות", שם, הנושאת את הכותרת הבאה: "צו עיקול נגד פורקס פלייס: "פועלת במירמה לגזול כספים" בכתבה עצמה נכתב כי הבקשה להטלת עיקול זמני "הוגשה באמצעות עוה"ד אסף ברם ועוז סאסי ממשרד ברם דחוח ושות'." מן הכותרת דלעיל, נקבע ו/או משתמע בבירור, בין היתר, כי כביכול, בית המשפט המחוזי הנכבד, קבע במסגרת ההחלטה בה הורה על הטלת צו עיקול, כאילו התובעת "פועלת במרמה לגזול כספים". ואולם, כידוע היטב לנתבעים, אשר כאמור ייצגו את המבקש בבקשה להטלת צו עיקול זמני, המדובר בפרסום שקרי, מטעה (במכוון) ומבזה, שכן אמירה זו (או כל אמירה דומה לה), לא נאמרה מעולם ע"י בית המשפט הנכבד במסגרת ההחלטה בה הורה על צו עיקול זמני. כלומר עסקינן בפרסום שגוי, מעוול, דיבתי, מגמתי, מבזה ומסולף של החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד להטלת עיקול זמני, אשר אין לה כל קשר והיא שונה בתכלית מהפרסום הנ"ל. למרות זאת, מבחן העובדות, והיעדר כל אמת בפרסום שפרסמו הנתבעים כלפי התובעת, לא הפריע לנתבעים לפרסם את הפרסום הקשה, המשמיץ, המבזה, ובעיקר - חסר כל היסוד, אודות התובעת, מתוך אדישות לנזק הרב שהם גורמים לתובעת, ולפגיעה החמורה בשמה הטוב בציבור הרחב, ובין קהל לקוחותיה (הקיימים והפוטנציאליים) בפרט. חומרה יתירה נודעת לפרסום, שעה שהוא בוצע ע"י עורכי דין בישראל, אשר מתיימרים להציג דיווח, כביכול הוגן ונכון, של החלטת בית משפט בישראל, ולשוות לפרסום גוון של אמינות יתירה, תוך היתלות על האילנות הגבוהים הנטועים בבית המשפט המחוזי הנכבד, כל זאת שעה שהדיווח אינו אלא פרסום חלקי, מגמתי, מסולף, ואף כוזב, של ההחלטה האמיתית שניתנה. למרות כל זאת, בחרו הנתבעים ביודעין, תוך שהם משמשים "קצין בית המשפט" ואמונים כאמור על מסירת מידע אמין ומדויק על החלטותיו, להטעות את הציבור הרחב – באתר האינטרנט שלהם - לגבי תוכן החלטת בית המשפט הנכבד, תוך שהם יוצרים, בחוסר תום לב של ממש, תמונה מסולפת שקרית ודיבתית לגבי תוכן ההחלטה, במטרה להאדיר את שמם "הצלחתם" בתיק, שהתבררה בדיעבד ככישלון, עם ביטול ההחלטה על הטלת עיקול זמני.

בנוסף, מתייחסת פורקס פלייס בכתב התביעה לתגובת עו"ד ברם שהתקבלה בעקבות העברת מכתב ההתראה ביום א' 13.3.11:

מעיון באתר האינטרנט של הנתבעים ביום 14.3.11 עולה כי הנתבעים שינו את הכותרת הדיבתית המעוולת והחמורה לנוסח הבא: "צו עיקול נגד פורקס פלייס. התובע: "פועלת במירמה לגזול כספים". [ההדגשה אינה במקור – הח"מ] העתק מודפס של מדור "חדשות" מתוך אתר האינטרנט של הנתבעים, מיום 14.3.11, מצ"ב לכתב התביעה ומסומן נספח ט'. שלא למותר לציין, כי תיקון הכותרת הדיבתית ע"י הנתבעים לאור מכתב ההתראה מהווה הודאה של הנתבעים בכך שמדובר בפרסום דיבתי כלפי התובעת. יצוין, כי הנתבעים לא טרחו (גם בשלב זה של הדברים) לציין באתר האינטרנט שלהם את דבר החלטת בית המשפט הנכבד על ביטול צו העיקול הזמני כנגד התובעת, ואף לא טרחו להסיר מאתר האינטרנט את הכותרת הדיבתית (אותה שינו) כפי שמופיעה בקישור לכתבה של גלובס.

מנכ"ל פורקס פלייס שלום פרץ: "כל חברה רגילה להתמודד עם תביעות משפטיות חלקן מוצדקות יותר וחלקן מוצדקות פחות, אבל הפעם מדובר במקרה חריג וחריף של תביעה מגמתית, חסרת כל בסיס וראיה בדיוק כפי שפסק רשם בית המשפט. הניצול הציני של החוק המאפשר לכל אדם לדרוש צו עיקול במעמד צד אחד, הוביל לנזק עצום שהשלכותיו גדלות מיום ליום ופוגעות בחברתנו באופן שלא איפשר לנו אלא לפעול בכל הכוח, חריג ככל שיידרש, כדי להבהיר מעל לכל ספק כי חברת פורקס פלייס היתה ועודנה חברה הוגנת, אמינה שפועלת בהתאם לכל סטנדרטים הנהוגים בתחום המסחר במט"ח וכפופה ללא סייגים לרגולציית הרשות לניירות ערך. אני מאמין כי בית המשפט לא יוכל להתעלם ממצג השווא, הניצול והפגיעה הבוטה והמכוונת שבוצעה במקרה זה ויפעל לתיקון העוול, גם כדי להביע עמדה נחרצת כנגד שימוש שאינו ראוי בבית המשפט ובחוק הישראלי".

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:
 עינת מירון

מירון תקשורת משווקת - http://www.meyron-mc.com/


 


מאמרים נוספים מאת עינת מירון
 
בית מנומס ואידילי לא מביא 40 אחוזי רייטינג
לקשת עוצמה גדולה שאסור לזלזל בה, אבל הפעם נדמה שהציבור תופס את העוצמה הזו כזלזול בו ובשכל הישר שלו וקשת עלולה למצוא את עצמה במשבר מתגלגל

לראשונה קמפיין פרסום דיגיטלי המנוהל בהתאם להתנהגות הגולשים
Acuvue מותג עדשות המגע מבית ג'ונסון&ג'ונסון מגיש, קמפיין פרסומי באמצעות דאבלקליק, מבית גוגל הקמפיין כולל 23 סרטוני וידיאו שחשיפתם מבוקרת ומנוהלת בכלים טכנולוגיים מתקדמים

המרוץ לגולן
נהוג ומקובל להתחיל פעילות יחסי ציבור כחודשיים-שלושה לפני תאריך ההשקה הרשמי. אז למה גולן טלקום בוחרת בבליץ תקשורתי חצי שנה לפני תחילת הפעילות שלה?

ריאליטי או Apple?
יכולה להבין ולהודות לאפל על שפישטה את הטכנולוגיה, הנגישה אותה וגם פתחה שוק שלם של בעלי מקצועות חדשים, אבל אף פעם לא הבנתי את ההסכמה שבשתיקה לגישה השיווקית שלה. את הורדת הראש וקבלת כל התכתיבים שלא ניתנים לערעור, המחירים של כל כפתור וכבל, החפיפניקיות ב-QA.

מבחן שליט
הזדמנות פז עבור התקשורת לתקן עוולות גדולות ובראשן את זו שנגרמה לרונה רמון. הזדמנות לתכנן ולהיערך כבר מעכשיו כיצד לספר ולתעד את חזרתו של גלעד במינימום רמיסה של כבוד האדם, הפרטיות והשקט שמגיע לו

שיעור חינם בניהול משברים
ניהול משברים הוא דבר מאוד פשוט לביצוע. הוא כולל 2 מרכיבים בסיסיים שחייבים להתקיים כדי לנטרל את הביקורת – שקיפות ואחריות.

בקשת פירוק לחברת אושידה בעמ
17 כלות כנראה לא יקבלו את שמלות הכלה שלהן; החוב של החברה לעובדות מוערך בכחצי מיליון ש"ח

פורקס פלייס תובעת חצי מיליון ש"ח מסוחר מט"ח שהונה את בית המשפט והשיג במרמה צו עיקול כנגדה
בכתב התביעה שכנגד מתייחסת פורקס פלייס לפסיקתו של רשם בית המשפט חגי ברנר שהסיר את צו העיקול שנפסק לחובתה ולבחירת המילים בהן השתמש "מעוררת על פניה קשיים במישור המהימנות" ומבקשת מבית המשפט לפסוק לה פיצויים מוגדלים.

פורקס פלייס לבית המשפט: "מאג'ד שייך בודה סיפורים ומנסה להעביר על שכמה של החברה את הפסדיו הכשרים"
החברה מגיבה בכתב תביעה באורך 40 עמודים מנומקים ורווי הוכחות כי תביעתו וצו העיקול שהשיג התובע התבססו על שקרים, רמאויות ומניפולציה על בית המשפט

בית דין רבני שדן בתביעת השתתפות בהפסדים לאור קבלת שטר היתר עסקא פסק כי שטר שכזה אינו מחייב
בדיון, בהשתתפות הדיינים הרב יהודה סילמן, הרב ישראל רוזנברג והרב יעקב פרבשטיין נקבע כי יש ספק אם שטר היתר העסקא אכן מחייב ולכן אין אחד מהצדדים רשאי לתבוע כספים בגין רווחים או הפסדים. עוד קבע בית הדין הרבני כי גם אם השטר תקף ומחייב אין התובע יכול לתבוע בגינו הפסדים ולכן בית הדין בכלל לא אמור לפסוק בנושא. בהחלטה זו ביטל בית הדין הרבני את תביעתו של הרב מנחם סופר.
     
 
© כל הזכויות שמורות לאתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
שיווק באינטרנט על ידי WSI