הברית החדשה היא כתב קודש של הנוצרים והיהודים המשיחים. הספר נקרא כך בהתבסס על המאמר הטוען כי ישו הינו מליץ של הברית החדשה בין אלוהים לעם. כמו כן, השם מתבסס על הפסוק המופיע בספר ירמיהו: "הנה ימים באים וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה, לא כברית אשר כרתי את אבותם אשר המה הפרו את בריתי".
בהסתמך על פוסק זה,טוענים הנוצרים והמאמינים בברית החדשה כי אלוהים התנער מהברית הישנה שכרת עם ישראל וכונן אחת חדשה במקומה.
יחד עם זאת, ישו עצמו טען שאין לו רצן להפר את התורה או את דברי הנביאים אך הייתה לו ביקרות על ההתנהלות בארץ ועל הממסד הדתי של זמנו.
הברית החדשה נכתבה שנים רבות לאחר מותו של ישו על ידי תלמידים של תלמידיו. התלמידים תיעדו את מה שנמסר להם על תולדות חייו של ישו. בספרים שמתארים את קורות חייו של ישו ישנן חפיפות מסוימות אך גם הבדלים, ספרים מסוימים נחשבים אמינים יותר מאחרים.
הספרים השונים קובצו לספר אחד, הברית החדשה באמצע המאה השמינית לספירה. הנצרות כדת עברה מספר גלגולים. כאמור, ישו לא תכנן להקים דת חדשה אלא רצה לחולל תמורות בעם ולשים דגש על ערכים חדשים. בתקופה הראשונה של מיסודה של הנצרות, נהגו המאמינים לקרוא בתורה כמו היהודים. במיוחד נהגו לקרוא את דברי הנביאים כמו גם את ספר תהילים. היהודים המשיחיים בדומה לנוצרים הראשונים אף הם נוהגים לקרוא בתורה אך לא כמו התפיסה המרכזית ביהדות שדוחה מכל וכל את ישו כמשיח ולא רואה בברית החדשה טקסט קדוש או אפילו טקסט היסטורי מהימן, היהודים המשיחיים מאמינים שישו הוא המשיח שבא לכפר על שפעי האנושות כולה עד סוף הימים.
הברית החדשה מחולקת לארבעה חלקים עיקריים:
הבשורות:הבשורה על פי מתתיהו, מארק, לוקאס וג'ון. ספרים אלו נכתבו בתקופה שבין המאה הראשונה לספירה למאה השנייה.
אגרות פאולוס: איגרות ששלח פאולוס אל הקהילות הראשונות שקיבלו את הנצרות כדתם לרבות לרומיים, קורנתיים, גלטיים, אפסיים, קולוסיים, טימיתיוס וכולי.
אגרת כלליות של השליחים הקתולים לרבות אגרת יעקבו, פטרוס ויודא.
חזון יוחנן- ספר ההתגלות של יוחנן המתאר את אחרית הימים.